אני דוקא מתעקש לעמוד על שתי נקודות שבכתבה
ציטוט א': "לאן יוליך המכתב המפתיע? האם הציבור החרדי עומד 'להפוך דיסקט' בכל הקשור ליחס כלפי האיש? לפי איך שהדברים נראים בעקבות המכתב, וככל שזה מפתיע, מוזר ובלתי צפוי - התשובה היא ככל הנראה חיובית". לא שנזרקה בכתב הזה שהביא את הדברים ביושר - רוח הקודש! הוא פשוט מכיר את הלך הרוח שבציבור החרדי, והוא יודע שהציבור נע בעיוורון מוחלט לפי הכיוון שהרבנים או העסקנים מכתיבים. מה שאתמול היה מותר היום אסור, ומה שאתמול היה טמא היום טהור. והוא מכיר היטב את הציבור החרדי והוא יודע שהאנשים האלה טמבלים ומטומטמים, ואפשר לנצל את התמימות שלהם ולהוליך אותם שולל אחרי כל קוריוז וגחמה. ציטוט ב': "בשיחה שקיים כתב 'בחדרי חרדים' עם נאמני ביתו של הגרי"ש אלישיב, אמרו הללו בתדהמה: "המכתב לא היה ולא נברא. השעה כעת היא מאוחרת, ואנחנו לא יכולים לבצע בדיקה יסודית, אך ככל הידוע לנו הגרי"ש מעולם לא חתם על מכתב מעין זה. "ישנן שתי אפשרויות", המשיך נאמן הבית, "או שזייפו את חתימתו, או שהוציאו את המכתב בדרכי מרמה, מבלי שהרב'ה הספיק לבדוק אל הנוגעים בדבר. עד מחר נדע בצורה ברורה, ונפרסם בצורה רשמית את עמדת הרב". אתם מבינים מה קורה כאן? שימו לב! האנשים המקורבים מודים כאן שלא יוצא מתחת ידו של הרב אלישיב שום חתימה ללא ידיעתם! דעתו האישית של הרב אלישיב פחות חשובה, אולי כי הוא לא מספיק בוגר או אמין כדי לסמוך על שיקול דעתו, הזקן הזה צריך תכתיב מלמעלה [מלמטה] מה לעשות, אין לו חופש פעולה, דעה עצמית. נקודה נוספת שצריך לשים לב אליה, המקורבים גם לא פוסלים את האפשרות שאפשר להוציא חתימות מהרב בדרכי רמיה, במילים אחרות - אפשר לעבוד על הרב ולהטעות אותו. אם ככה מי בדיוק מפקח על אותם אנשים ה'מקורבים' שהם לא מטעים את הרב? ואיך בכלל אפשר לסמוך מלכתחילה על דעתו בכל נושא וענין?
