זכרונות מבית הכנסת/אלי לוק
לפעמים כשאדם יושב עם עצמו עולים וצפים זכרונות ומשובות ילדות אבל כשהזכרון הופך למשהו ממשי ההרגשה חזקה בעשרות מונים. לפניי 5 שנים היה אחייני (גיל) בן מצווה וחגגנו לו ברוב עם מסיבה עם חברים ומוזמנים ולאחר מכן הגיעה ''שבת חתן'' בבית הכנסת כאמור אחריי התפילה התפנינו ל'סעודה שלישית פתח החזן והחל בפיוטים מרוקאים שלכל שאר באי בית הכנסת היו פיוטים רגילים של ''עוד שבת'' ולפתע הכל צף ועלה ניגונים נשכחים ששמעתי ושרתי בילדותי חדרו אל אזניי כמו היה זה אך אתמול לא יודע מאיין בא לי הכוח והזיכרון לקום ביחד עם אחי ולשיר את אותם פיוטים שכבר שכחתי במלוא גרון ואון בלי לפספס אף מילה או להטעים בפיוט ''מאוולים'' שמזמן לא ביצעתי צרבו במעט את גרוני שבמילא היה חנוק מדמעות התחלתי מביט לצדדים ולחפש את אבי שלפעמים רק במבטו היה גוער בי לשיר את הפיוט הזה נכון הרגשת ה''דה ז'וו ''הייתה כבירה והעצים אותה החזן שניגש אליי בעינים דומעות ושאל אם אני נולדתי במרוקו? נאלצתי להסביר לו שנולדתי בצפת ושכך שרים בצפת מבוכה קלה כיסתה את פניו לא יכול להיות יקירי ככה שרים רק במרוקו הטעים. ככה שרים רק בצפת אמרתי בגרון חנוק והמשכתי לתור במבטי כאילו מחפש משהו. חיבוקו של אחי הגדול לא איחר לבוא הוא ידע שאני מחפש את אבא בדיוק כמוהו הרגשתי שאבי היה שם הרגשתי את מבטו הבוחן ומנסה לשמוע אם ישנה טעות כלשהי בהטעמה או ''במאוול'' גלים רבים לא ישטפו זיכרון של ילד משבריי ים לא יכולים לכסותם. אשמח לשמוע תגובה אלי
לפעמים כשאדם יושב עם עצמו עולים וצפים זכרונות ומשובות ילדות אבל כשהזכרון הופך למשהו ממשי ההרגשה חזקה בעשרות מונים. לפניי 5 שנים היה אחייני (גיל) בן מצווה וחגגנו לו ברוב עם מסיבה עם חברים ומוזמנים ולאחר מכן הגיעה ''שבת חתן'' בבית הכנסת כאמור אחריי התפילה התפנינו ל'סעודה שלישית פתח החזן והחל בפיוטים מרוקאים שלכל שאר באי בית הכנסת היו פיוטים רגילים של ''עוד שבת'' ולפתע הכל צף ועלה ניגונים נשכחים ששמעתי ושרתי בילדותי חדרו אל אזניי כמו היה זה אך אתמול לא יודע מאיין בא לי הכוח והזיכרון לקום ביחד עם אחי ולשיר את אותם פיוטים שכבר שכחתי במלוא גרון ואון בלי לפספס אף מילה או להטעים בפיוט ''מאוולים'' שמזמן לא ביצעתי צרבו במעט את גרוני שבמילא היה חנוק מדמעות התחלתי מביט לצדדים ולחפש את אבי שלפעמים רק במבטו היה גוער בי לשיר את הפיוט הזה נכון הרגשת ה''דה ז'וו ''הייתה כבירה והעצים אותה החזן שניגש אליי בעינים דומעות ושאל אם אני נולדתי במרוקו? נאלצתי להסביר לו שנולדתי בצפת ושכך שרים בצפת מבוכה קלה כיסתה את פניו לא יכול להיות יקירי ככה שרים רק במרוקו הטעים. ככה שרים רק בצפת אמרתי בגרון חנוק והמשכתי לתור במבטי כאילו מחפש משהו. חיבוקו של אחי הגדול לא איחר לבוא הוא ידע שאני מחפש את אבא בדיוק כמוהו הרגשתי שאבי היה שם הרגשתי את מבטו הבוחן ומנסה לשמוע אם ישנה טעות כלשהי בהטעמה או ''במאוול'' גלים רבים לא ישטפו זיכרון של ילד משבריי ים לא יכולים לכסותם. אשמח לשמוע תגובה אלי
