הלקוח תמיד צודק?

[פני בובה]

הלקוח תמיד צודק?

נראה שבפורום ביקורת מסעדות השכן החברים יודעים איך לקוח צריך להתנהג ואלו תלונות הן אכן לא מוצדקות. תקראו ותהנו.

 

[אקונומיקה]

../images/Emo13.gif

הבעייה היא שהלקוח לא תמיד מבין שגם הוא יכול לטעות. גם בפורום צרכנות היו לא מעט פעמים דיונים בנוגע ללקוחות שחושבים שהם כל כך צודקים, עד שכל מי שטוען אחרת הופך להיות משת"פ והוא הוא זה שלא בסדר. במקרה הראשון שמופיע שם, היה בהחלט דיון פורה, יש שראו הצדקה בבקשה של הבחורה ויש שלא, אלו שלא הפכו להיות פלצנים ומגעילים ואנשים שלא מבינים כלום, רק בגלל שדעתם שונה וכי אולי הלקוח במקרה הזה לא צדק. עם ישראל חי צריך לעבור עוד הרבה לפני שיבין שהמושג באמת לא תמיד נכון ושיש גבול לחוצפה.

 

[פני בובה]

הדיונים האלו הזכירו לי מקרה

זוג עם תינוק שבאו למסעדה שעבדתי בה, הזמינו והגברת לא אהבה את המנה שלה, טענה שהיא "שומנית מדי", ועוד לפני שאמרתי משהו בתגובה בעלה אמר לה שאם היא לא רצתה משהו שומני למה היא הזמינה מנה עשירה בחמאה... הצעתי לה מנה אחרת והיא לא רצתה, וכשהבאנו את החשבון היא התעצבנה מאוד, כי למרות שזיכינו אותה על המנה שהחזירה (אפילו שהסיבה לא הייתה מוצדקת, להתלונן על מנה שאחד המרכיבים העיקריים בה הוא חמאה שהיא שומנית, זה כמו להתלונן למה בסלט יש ירקות), אבל היא כעסה למה היא חויבה על השתיה שמגיעה כעיקרון על חשבון הבית למי שמזמין מנות מסויימות, אבל לא למי שמחזיר אותן ולא מחוייב עליהן, ובדרך החוצה אמרה שוב שזו ממש חוצפה כי "לא רק שלא פיציתם אותי על זה שלא היה טעים לי..." - למה היא חשבה שבכלל מגיע לה פיצוי? זה לא שהייתה שערה במנה או שהיא הייתה מקולקלת. אמנם השף לא היה צריך לצרוח עליה כמו שעשה (הוא היה חמום מוח, כבר סיפרתי עליו) אבל היא הגזימה. וכשבאתי לפנות את השולחן גיליתי שהיא השאירה את החיתול המשומש של התינוק על השולחן. אם זה החינוך שלה, אין לי סיבה להתפלא.

 

[אזרח111]

גועל נפש../images/Emo128.gif

לפעמים מתסכל שצריך להיות נחמדים כלפי אנשים כאלה.

 

[ק א ר י נ י 1982]

מה שמזכיר לי

מקרה שהיה לנו בשבת במשמרת הגיע לקוח לקנות כרטיסים לאטרקציות ושאל מה המחיר ואז שאל אם גם מבוגרים משלמים <אלא מה? חינם??> ואז בטון ערסי הוא צועק על החברה שלי "יאללה לכי חפשי מי יקנה פה בכלל" והלך. עם כזה טון היה בא לי פשוט לירוק לו בפנים

 

[אזרח111]

לקוחות מעצבנים שזהיתי לבינתיים

בתור חדש בתחום ... לקוחות שלא מקשיבים למה שאני אומר להם לעשות, נכנסים לאיזה חלונות שבא להם, מקריאים לי מה רשום בחלונות באנגלית שבורה, וחושבים שיש לי זיכרון צילומי של כל מערכות ההפעלה שקיימות, ואני יכול לדעת בדיוק איפה הם נמצאים. לפעמים בא לי להרים עליהם את הטון ולדבר אליהם כמו ילדים קטנים:לאט לאט, לפי ההוראות שלי, אני התומך פה אבל אי-אפשר

צריך להיות נחמד ולבקש מהם בנימוס לחזור לאיפה שהם היו קודם

 

[בנצי מודו 1]

הלקוחות המעצבנים שלי

אני עובד בגינון.הלקוחות המעצבנים שלי הם אלה שכל זמן שאני עובד הם בבית, ואז רגע לפני שאני עומד ללכת הם יוצאים מהבית ומתחילים לבקש ממני בקשות מכאן ועד לשם, או כאלה שכשאני שואל אותם אם יש משהו מיוחד, הם עונים לי שלא, ושוב כשאני כבר באמצע העבודה, אחרי שניקתי, גירפתי וקילטרתי, הם נזכרים לבקש ממני לגזום.