הלקאה עצמית?
בעלי ואני עובדים באותו משרד כשהוא הבוס ואני אחראית על פרויקטים חינוכיים וקהילתיים. בעקבות ויכוח ומריבה מכוערת ביננו נאמר לי על ידו שלא אעז להתקרב למשרד וזה מה שעשיתי אלא שאני ממש אוכלת את עצמי בשל כך כי במשך הימים שלא הגעתי הגיעה משלחת חשובה שצפתה בפעילות עליה אני הייתי אחראית אך אני לא נכחתי מה שהפריע לי מאוד כי לא קיבלתי את הקרדיט המדיע לי.
האם הייתי צריכה ללכת למשרד או לא? ציפתי למכתב או טלפון ממנו שיתנצל למען האירוע החשוב. הוא לא התקשר וזה נתן לי הרגשה שהוא לא ממש מעוניין בנוכחותי. אני ממש אובדת עצות לגבי המשך העבודה ביננו. זהו דפוס התנהגות שחוזר על עצמו כשבעיקר אני הנפגעת העיקרית, הוא מקבל תשומת לב ותהילה שלא כולה מגיעה לו, הוא מאשים אותו בכל ולא לוקח אחריות ומתחמק מסליחה.
אני לא מפסיקה לבכות ולהצטער על מה שקרה בעיר כי היה חשוב לי להיות שם ולא הייתי ונפגעתיי מכך אישית ומקצועית.
מבקשת עיצה כנה.
בעלי ואני עובדים באותו משרד כשהוא הבוס ואני אחראית על פרויקטים חינוכיים וקהילתיים. בעקבות ויכוח ומריבה מכוערת ביננו נאמר לי על ידו שלא אעז להתקרב למשרד וזה מה שעשיתי אלא שאני ממש אוכלת את עצמי בשל כך כי במשך הימים שלא הגעתי הגיעה משלחת חשובה שצפתה בפעילות עליה אני הייתי אחראית אך אני לא נכחתי מה שהפריע לי מאוד כי לא קיבלתי את הקרדיט המדיע לי.
האם הייתי צריכה ללכת למשרד או לא? ציפתי למכתב או טלפון ממנו שיתנצל למען האירוע החשוב. הוא לא התקשר וזה נתן לי הרגשה שהוא לא ממש מעוניין בנוכחותי. אני ממש אובדת עצות לגבי המשך העבודה ביננו. זהו דפוס התנהגות שחוזר על עצמו כשבעיקר אני הנפגעת העיקרית, הוא מקבל תשומת לב ותהילה שלא כולה מגיעה לו, הוא מאשים אותו בכל ולא לוקח אחריות ומתחמק מסליחה.
אני לא מפסיקה לבכות ולהצטער על מה שקרה בעיר כי היה חשוב לי להיות שם ולא הייתי ונפגעתיי מכך אישית ומקצועית.
מבקשת עיצה כנה.