הלכתי לדבר עם אבא...

[ציפי81]

הלכתי לדבר עם אבא...

מסיבות שונות, היה לי כבד על הלב היום. חשבתי לצאת, לעשות הליכה, אבל עד שאחי = הבייביסיטר שלי הגיע, נעשה מאוחר. ואז הרגשתי שאני חייבת לדבר איתו מקרוב, במקום בו שכינתו לא זזה ממנו. ברגע של ספונטניות לקחתי את התיק ויצאתי. לשמחתי היתה לי סייעתא דשמיא, האוטובוס מהשכונה שלי פגש את האוטובוס לכותל במאה שערים והגעתי בקלות ובלי להתאמץ ובלי לחכות אפילו רגע בתחנה. התפללתי ערבית, אח"כ הצטרפתי לתפילת "נשמת כל חי" ולאמירת תהילים. חזרתי הביתה עם לב קל יותר. איזה כיף שאני גרה בירושלים ויכולה ללכת לכותל מתי שרק בא לי, כולל בשבת! ממליצה לכולם לבוא לבקר את אבינו שבשמיים במקום הקדוש הזה מדי פעם. זה טוב לנשמה.

 

[מקסימית2]

וואוו איזה כייף לגור בירושלים ולא רחוק מהכותל

אני מאוד אוהבת את השלב הזה שאני חייבת לדבר עם אבא ואני אכן מרגישה את העזרה שלו על בסיס יום-יומי, ברוך ה'. אמן על כולנו לגור בירושלים.

 

[reo2]

תאמיני לי שאני לא הולכת יום יום לכותל

אני לא אדבר בשם הירושלמים האחרים אך אם הייתי הולכת לכותל בתדירות גבוהה אני חושבת שזה כבר לא היה מדהים בעיני. כשאתה מתרגל למשהו... אולי בגלל זה אני הולכת פעם בחצי שנה ובנוסף אני מאמינה שה' שומע אותנו בכל מקום... הכותל הוא גם מאוד בעייתי מבחינתי, הוא הפך לסמל סיכסוך זרמים שונים בעם ישראל... יש זרמים שמרגישים שיש להם מונופול עליו... בקיצור, לא מתה על המקום....

 

[נעה שחר]

הכותל קורא גם לי בימים האחרונים...

מתכננת להגיע תחילת שבוע הבא בעז"ה..

 

[touti]

מוכנה להצטרף

אין כמו תפילה שבוקעת מעומק הלב בשריד בית מקדשנו.

 

[מקסימית2]

תגידו לי באיזה יום, אולי אצטרף גם ../images/Emo35.gif

 

[נעה שחר]

בכיף.. אודיע לכן

 

[touti]

תודה

 

[קטנטן קטן]

ח ד ש ! ! !

לאבא יש סניפים בכל עיר ועיר ובכל בית ובית ובכל לב ולב של כל אחד ואחת מאיתנו. בעצם "מלא כל הארץ כבודו". הוא נמצא, משגיח ומקשיב בכל רגע ורגע על כל אחד ואחת מאיתנו בכל מקום ובכל זמן. נכון! *לנו* יש הרגשה יותר טובה בתפילה סמוך לכותל המערבי שריד בית מקדשנו ותפארתנו. רבים מאתנו מרגישים שם אחרת, עכ"פ מה שנראה לנו כל כך מיוחד שם זה בעצם ההרגשה שלנו.... יחי ההבדל הקטנטן

 

[ציפי81]

הוא שומע בכל מקום

אבל רק על הכותל נאמר שהשכינה לא זזה ממנו, אי לכך ובהתאם לזאת שם אנחנו קרובים פיזית לשכינה.

 

[סומבודי]

שלוש המילים האחרונות

הן פרדוקס, מיי ליידי.

 

[ציפי81]

הן לא. או אולי כן

אתה פותח פתח לדיון נרחב שאין לי כוח אליו עכשיו, על מהות מציאות השם. ועל רוחניות וגשמיות.

 

[סאני42]

איפה הפרדוקס ידידי?

הכתל הוא שריד ביהמ"ק?-יפה! בית המקדש היה מקום בו שרתה שכינה?יפה וכי אז לא התפללו במקומות אחרים? א"כ למה טרחו ועלו לי-ם? כיום כשנחרב המקדש עדיין מקום זה מקודש יותר מהכל-לכן גם איננו עולים להר הבית ובכ"ז אין זה סותר את העובדה ששכינתו יתברך מצויה בכל מקום גם בליבנו פנימה. קאפיש? תקנני אם טעיתי....

 

[סומבודי]

קרבה פיזית

תיתכן בין שני עצמים, לא בין עצם וישות אבסטרקטית. את לא יכול להיות קרובה לורוד, או דומה למלוח. ערמות קולמוסים כבר נשתברו בעניין, ואכמ"ל.

 

[סאני42]

אני יכולה להיות דומה למלוח!!!../images/Emo46.gif

ואפילו למר אם תמשיך!!!

מה אתה מתפלסף? אנחנו יישות פיזית לחלוטין ולכן משתמשים בדימויים פיזיים גרידא ע"מ לסבר את אוזנינו האנושיות. או שמא אוזניך אבסטרקטיות? מ...... מעניין לראות....

 

[ותשחק]

העניין הוא שאנחנו חלק מאותה

ישות אבסטרקטית.. חוץ מהנפש, אנחנו מורכבים גם מנשמה.. (כמובן - זה לגבי מי שלא 'איבד' מנשמתו בגירושיו..)

 

[נעה שחר]

זה יותר מהרגשה

זה משיכה כזו שגדולה עלינו.. עלי בכל אופן... לא סתם כתבתי שהכותל "קורא" לי.. אני ממש מרגישה את המשיכה הזו של הנשמה למקום הקדוש הזה...

 

[שבילית]

נראה לי שזה לא מדוייק

גם בזמן שבית המקדש היה קיים ה' היה נמצא קרוב לליבותיהם של האנשים, אז למה הם טרחו לעלות עד בית ה'? גם היום, כל התפילות על קברי צדיקים ובמקומות קדושים- יש להם משמעות מיוחדת, הרבה מעבר לכל מקום.

 

[reo2]

בעבר כשעלו בנ"י לירושלים העניין החברתי

תפס מקום נרחב. זו הייתה הזדמנות להתאחד ולאוו דווקא כדי להרגיש קרובים לקב"ה.

 

[ציפי81]

המשמעות הרוחנית היתה חזקה מזו החברתית

אחרת לא היו צריכים להיות טהורים, לדוגמא. והכתוב אומר מפורשות: "שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך במקום אשר יבחר". כלומר, אנחנו באים בשביל הקב"ה.