הלכתי לאיבוד

[נסיכת הכוכב]

הלכתי לאיבוד

הימים חמים ואצלי לילה התחלף ביום ויום בלילה עבלילות עירנית לא מוצאת את המקום שלי בעולם כל כך הרבה דברים השתנו בחיי לאחרונה והאמת ממש מחפשת למה אני חיה פה בעולם סביבי רואה אנשים סובלים ובוכה איתם אך חסרת יכולת לעזור להם במצוקה שלהם ישנה כי בורחת מהחיים לחלומות שם החיים אחרת ובמציאות רוצה לעשות אבל מוגבלת ביכולת רואה את הבלגן סביבי ולא יכולה לסדר זהו העלכתי לאיגבוד טואטאלית בממלכה שלי ויש לי רק מילה אחת הצילו אותי אבל הצעקה יוצאת בדממה ואין אף אחד השומע את הצעקה שיוצאת מהנשמה

 

[tailka]

היי

נראה לי שמבקרים כאילו מה שהכי נכון לעשות זה לקחת צעד אחורה .. לראות איך את עוזרת לעצמך .. ומי מהאנשים שסביבך יכול לעזור לך לעזור לעצמך .. זה נשמע מאוד אגואיסטי - אבל העו"סית שלי אמרה משהו ממש קשה , ואולי גם נכון במידה מסויימת .. אחרי הכל אנחנו לבד בעולם .. והיא לא הראשונה (אם אני לי מי לי ...) ויש לי טיפ קטן בנוגע לחיפוש משמעות בעולם - נראה לי שאנשים (כאילו שסביבי לפחות ) נוטים להגדיר את המיקומם בעולם ע"פ הסביבה - זה דיי נורמלי - נגיד שמשהי הופכת להיות אימא היא מגדירה את עצמה בתור האימא של , אפילו אני בגן לא זוכרת כל כך הרבה שמות של הורים .. אני קוראת להם אימא של .. אבא של .. ואז כשהם מחפשים את משמעות המיקום שלהם בעולם הזה .. הם מגיעים למסקנה שהם פה בשביל בנאדם .. אז אולי את יכולה להחליט שאת פה בשביל לעשות דברים שעושים לך טוב .. ולנצל כל יום בחיים האילו כאילו זה היום האחרון .. או אולי את בעולם הזה כדי להחליט למה את בעולם הזה .. החיים מעצם קיומם הם דבר קשה .. ובטח שאני לא צריכה לספר את זה לך אז הישר מהמחשב שלי אל המחשב שלך ...

 

[נסיכת הכוכב]

קוראת אותך

והאמת אני בקושי נושמת כרגע לקחתי משאף וזה מתחיל להשתחרר ויש רגע שאת רוצה שמישהוא אחר יקח אחריות עליך מהבוקר נאבקת בתחושה הזו של מחנק ואולי שכתבתי יצאה הצעקה הצילו בשקט

 

[tailka]

היי

לא מרגישה שאני יכולה להציל אותך אבל כן מרגישה שאני יכולה לנסות להבין מה את אומרת ומה את עוברת .. רק תזכרי תמיד שלכל מטבע יש שני צדדים

 

[נסיכת הכוכב]

עצפ העובדה שחבקת אותי

שיש מי ששומע אותי זה עזר קצת עשיתי את מה שהצעת לי , זה עזר להעביר את הלילה בשלום

 

[tailka]

זה ממש

מרגש ... אמן שיהיו לך לילות שקטים ..

 

[נסיכת הכוכב]

כתבתי משהו וזה נתן אומץ לדבר

תכנסי לבלוג כתבתי בו משהו על הפרידה מאמי ז"ל ואז תפסתי אומץ התקשרתי לאחי דברתי איתו לראשונה בחיי הסברתי לו כמה האהבה שלו נחוצה לי כי אני מובנת מאליו , ועובדה שויתר עלי שברה את חיי הכי כואב שאת הילדים שלו שהייתי דודה יחידה ונתתי את עצמי בלי סוף קמו וחתכו את הקשר כי האמא שלהם רצתה ככה אמר שעכשיו יותר שקט בבית , היא ניתקה קשר בינינו ונרגעה הסברתי לו מה המחיר שאני משלמת על הניתוק וכמה זה פגע בי דברתי בשקט בלי צעקות אבל בהגיון ובשקט , העברתי את המסר שלמערכת קשרים יש דו צדדי , ועד היום נתתי בלי סוף וכיום על הניתוק אני משלמת באבים הנפשיים שלי כי בקשתי להיות דודה , לראות אותם גדלים לא יותר מזה ועכשיו שהם גדולים ויכולים לעזור לי , הקשר התנתק ממני דברתי על החינוך לתת לא רק לקבל , הוא הקשיב בשקט אמר שקשה לו , הוא עצמו חולה בסרטן ונפרדנו בשקט בברכת שבת שלום ו

 

[פרפרי אהבה]

נסיכה יקרה ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif../images/Emo201.gif

מקווה שהמצב רוח השתפר ואת מרגישה יותר טוב

 

[נסיכת הכוכב]

זה לא קטע של מצב רוח

מיום שני אני חוויתי נפילת לחץ דם למצב ירוד מאד ומאז יש כאבים בחזה וצריכה לנוח שהלב יתאושש ואתמול בשך 3 שעות היו טלפונים של אנשים קרובים שהתקשרו כדי לספר לי על מחלת הקרוב שלהם ווהחשש שהם ילכןו לעולם שכולו טוב כי הם חולים מסרטן וזה כמה מקרים שטלפון רדף טלפון , החזיר אותי שנים אחורנית ניסיתי להגיד מילים להרגיע לתת תקוה שיהיה בסדר ואני חשה את המצוקה נכנסת לי ללב , יותר מדי אנשים סובלים סביבי ואני לא במצב שיכולה לעזור , חשה חוסר אומנים לראשונה בחיי לאין זורם העולם הזה שלנו ואומרים שהכי חשוך לפני עלות השחר ואכו הצלחתי לעהרדם רק שעלה אור ראשון וקמתי ב11 בבוקר עייפה יודעת שצריך להכין שבת ואין לי כח לנקות ולסדר ואין ממי לבקש עזרה זו המצוקה הנוכחית , זה לא מצב רוח , זה כאב פיסי הרופאה שלי בחו"ל ותחזור עוד חודש , אז אבקש ממנה בדיקות מקיפות

 

[lee68]

אני מבינה שקשה לך אבל ..

תסתכלי על חצי הכוס המלאה לפחות יש לך חברים שמתקשרים אלייך זה הרבה בחיים אני מבינה שקשה לך עם הניתוק מאח שלך , אבל כפי שכתבת לי לפחות יש לך משפחה ש"אימצה" אותך זה הרבה בחיים משפחה בעיני זה לא הקשר הביולוגי , זה האנשים שעומדים לצידך ברגעים הקשים וברגעים השמחים זאת משפחה , אז אני מבינה שהוא מאכזב אותך ושקשה לך אבל את יכולה אולי לנסות להתנחם בזה שיש לך אנשים בחיים שאכפת להם ממך שזה הרבה בחיים ( יש אנשים , שאין להם את זה). * ולגבי השאלה למה את פה בעולם הזה ? למה אני בעולם הזה , למה בעצם כולנו פה בעולם הזה ? האם יש למישהו תשובה לזה ?