הלכתי היום לקבר..
שלום למי שזוכר אותי.. סבתי נפטרה לפני כחודש וחצי.. היום החלטתי לעלות לבית העלמין, לבד.. היה לי מן גוש כזה גדול בלב והרגשתי שאם אני לא פורקת אותו ממני אני אשתגע.. אני עד עכשיו לא מאמינה שאני מדברת עם אבן וזה קר ואילו היד שלה היתה כ"כ חמה.. אחרי שיצאתי מבית הקברות הרגשתי הקלה, כאילו עול כבד ירד מעליי.. אבל לא עבר כ"כ הרבה זמן והנה אני שוב מוצאת את עצמי עם המחשבות, עם העיניים הדומעות והלב הדואב.. אני כל כך רוצה שזה יעבור כבר! שיעברו השנים האלו ושהכאב יתעמעם, וכשאני אעלה אותה בזכרוני אני אוכל לחייך ולא לבכות..
שלום למי שזוכר אותי.. סבתי נפטרה לפני כחודש וחצי.. היום החלטתי לעלות לבית העלמין, לבד.. היה לי מן גוש כזה גדול בלב והרגשתי שאם אני לא פורקת אותו ממני אני אשתגע.. אני עד עכשיו לא מאמינה שאני מדברת עם אבן וזה קר ואילו היד שלה היתה כ"כ חמה.. אחרי שיצאתי מבית הקברות הרגשתי הקלה, כאילו עול כבד ירד מעליי.. אבל לא עבר כ"כ הרבה זמן והנה אני שוב מוצאת את עצמי עם המחשבות, עם העיניים הדומעות והלב הדואב.. אני כל כך רוצה שזה יעבור כבר! שיעברו השנים האלו ושהכאב יתעמעם, וכשאני אעלה אותה בזכרוני אני אוכל לחייך ולא לבכות..