הלכתי היום לקבר.

[רוני לא חשובה]

הלכתי היום לקבר.

סתם כי רציתי לראות אבל לא היה מה, כי רציתי לחוש אבל לא היה מה, כי רציתי לשמוע אבל לא היה מה- מולי ניצב קבר קר, ללא רגשות, ללא מחשבות. ובתוכו שלד (עם גם זה עוד לא הפך לעפר). שני קברים ביקרתי היום. של בני ושל אבי, ואני קרועה באמצע- זה שלפני וזה שאחרי כבר הלכו- אבל מה איתי? איך ממשיכים? איך עומדים על הרגלים עם כול הכאב? איך לא נופלים? אני לא מבינה איך הצלחתי עד עכשיו, אבל אני מטמוטטת-איך להמשיך?

 

[BooBee]

שלום לרוני ../images/Emo23.gif

את שואלת שאלות מאוד חשובות. כולנו חולקים את השאלות האלה בחיים שלנו, כל אחד במינון אחר, בזמן אחר. מה איתך באמת? מה את עושה היום? מה סדר היום שלך? מה עושה אותך שמחה? מה מספק אותך? אלה שאלות שרק את יכולה לענות עליהן, לדעתי. איך עומדים על הרגליים עם כל הכאב? הנה, תראי איזו אישה חזקה ואמיצה את. את עומדת כאן מול כולנו ושואלת שאלות מאוד לא קלות. ומותר ליפול, רוני. אף אחד לא אמר שאסור ליפול. גם אני נפלתי, לפחות ארבע או חמש פעמים בשנתיים האחרונות מאז שאחותי מתה. אבל הכי חשוב זה לזכור שגם מהנפילות האלה מתרוממים בסופו של דבר. אפשר להעזר ולבקש תמיכה מחברים או מבני משפחה קרובים. אפשר ואפילו מומלץ מאוד לעשות טיפול פסיכולוגי או ללכת לקבוצת תמיכה. מה שעובד לך. את אחראית על חייך ואת בלבד תוכלי לעצב אותם איך שמתאים לך, איך שנוח לך. אל תחשבי ולו לרגע שאת מטומטמת. את אולי מבולבלת, את כואבת, את עדיין מתאבלת על התינוק שלך ועל אביך, אל תבלבלי בין בלבול לטמטום. תמשיכי איך שאת רוצה להמשיך ותמיד תזכרי שיש כאן מי שמקשיב לך. שלך, רויטל.