FullTimeSpirit
New member
הלכה יומית-לחנוכה.
מיתוך "לוח דינים ומנהגים -תשס"ג" יום ו´ כ"ד כסלו: ערב חנוכה. הש"ץ מדליק נר חנוכה בבית הכנסת משופ פרסומא ניסא. יש המדליקים לפני עלינו. מעמידים בבית הכנסת את החנוכייה בצד דרום, זכר למנורת המקדש. מברכים להדליק ושעשה ניסים. אין יוצאים ידי חובה בהדלקה זו שבבית הכנסת. נרות חנוכה מדליקים 25 דקות לפני השקיעה, חמש דקות לפני הדלקת נר שבת. לא לשכוח להשתמש בנרות גדולים שידלקו חצי שעה לפחות אחרי צאת הכוכבים. ---------------------------------------------------------------------- מדוע חוגגים שמונה ימים ולא שבעה, הרי בפח השמן היה שמן ליום אחד מכאן שהיום הראשון לא היה נס. תשובה: משום שהשמן ביום הראשון לא נגמר, כדי שבשאר הימים גם כן יהיה שמן זית. מכאן שהיה נס גם ביום הראשון. שאלת הרב קוק: למה לא נגמר השמן ביום הראשון? תשובה: 1)לא משום שצריך להיות משהו שהנס יחול עליו כי כלל זה לגבי הנס הוא רק כשהנס הוא ע"י נביא. וכשלא ע"י נביא: "היד ה´ תקצר לחדש יש מאין?!". אלא משום שהשמן שהיה נברא ע"י הקב"ה הוא שמן של נס ואין מדליקים בו, כדעת התוס´ במנחות ס"ט. הכלל: שמנים שמדליקים בהם בשבת (משנת במה מדליקין) הם שהדליקו בהם במקדש. ולא מוזכר שם שמן של נס... שאלת ר´ עקיבא איגר: מדוע נכתב "שמנים (רבים) שאין מדליקים בהם בשבת לא מדליקים בהם במקדש", הרי במקדש מדליקים רק בשמן אחד, שמן זית זך כתית טהור! תירוץ: כשם שרק כשהמנורה מזהב עושים אותה כפתור ופרח, כך רק כשהשמן זית צריך שיהיה כתית טהור, אבל כשאין או בדיעבד, כשר אף בשמנים אחרים. אם כן, הנס נעשה בשמן שיהיה להידור. תימה! מדוע לא נעשה הנס במנורה שתהיה אף היא להידור, מזהב? תשובה: כיון שהמנורה מסמלת את הגוף והשמן את הרוח. ובזמן היוונים עיקר הגזירה היתה על הרוח, צריך היה להראות שאצל עמ"י, הגוף, היינו הצד הגשמי הוא שולי, יכול להיות גם לא מהודר. העיקר היא טהרת הנפש, ובזה עיקר ההידור, מה שאין כן בשום אומה אחרת. לכן נעשה הנס כנגד השמן, המסמל את הרוח. באותו עניין של גזירות יוון : (מה"אך פרי תבואה") "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ (שבת כ"א)". הטעם, שהיוונים נכנסו להיכל וטמאו כל השמנים, היינו שרצו להכחיש כל חכמת התורה ואמרו שאין חכמה רק חכמת הטבע וחכמת התורה אינה מעלה ואינה מוריד ח"ו. וזה שאמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק בא-לוקי ישראל שאין שום חילוק בין ישראל לאומות, הגם שישראל עושים מצות הבורא ית´ ואוה"ע אינם עושין, מכ"מ הכל חד הוא וכן ראיתי בספר דרך האמונה. לכן תיקנו ישראל אח"כ להדליק הנרות מבחוץ דהיינו שאפילו חכמת הטבע היא ג"כ נבנית עפ"י התורה וכמו שכתוב שהטבע משמש להתורה, שאם האדם זכאי בדינו אז גם הטבע מסייע לו בדבר הזה והטבע היא שליחא דרחמנא . ולא כמו שאומרים הם הרשעים שהעולם כמנהגו נוהג, רק הכל הוא עפ"י התורה. וזהו הפירוש כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה´ יחיה האדם(דברים ח´) דהיינו עפ"י (ודוק כי הוא דבר נכון מאוד).
מיתוך "לוח דינים ומנהגים -תשס"ג" יום ו´ כ"ד כסלו: ערב חנוכה. הש"ץ מדליק נר חנוכה בבית הכנסת משופ פרסומא ניסא. יש המדליקים לפני עלינו. מעמידים בבית הכנסת את החנוכייה בצד דרום, זכר למנורת המקדש. מברכים להדליק ושעשה ניסים. אין יוצאים ידי חובה בהדלקה זו שבבית הכנסת. נרות חנוכה מדליקים 25 דקות לפני השקיעה, חמש דקות לפני הדלקת נר שבת. לא לשכוח להשתמש בנרות גדולים שידלקו חצי שעה לפחות אחרי צאת הכוכבים. ---------------------------------------------------------------------- מדוע חוגגים שמונה ימים ולא שבעה, הרי בפח השמן היה שמן ליום אחד מכאן שהיום הראשון לא היה נס. תשובה: משום שהשמן ביום הראשון לא נגמר, כדי שבשאר הימים גם כן יהיה שמן זית. מכאן שהיה נס גם ביום הראשון. שאלת הרב קוק: למה לא נגמר השמן ביום הראשון? תשובה: 1)לא משום שצריך להיות משהו שהנס יחול עליו כי כלל זה לגבי הנס הוא רק כשהנס הוא ע"י נביא. וכשלא ע"י נביא: "היד ה´ תקצר לחדש יש מאין?!". אלא משום שהשמן שהיה נברא ע"י הקב"ה הוא שמן של נס ואין מדליקים בו, כדעת התוס´ במנחות ס"ט. הכלל: שמנים שמדליקים בהם בשבת (משנת במה מדליקין) הם שהדליקו בהם במקדש. ולא מוזכר שם שמן של נס... שאלת ר´ עקיבא איגר: מדוע נכתב "שמנים (רבים) שאין מדליקים בהם בשבת לא מדליקים בהם במקדש", הרי במקדש מדליקים רק בשמן אחד, שמן זית זך כתית טהור! תירוץ: כשם שרק כשהמנורה מזהב עושים אותה כפתור ופרח, כך רק כשהשמן זית צריך שיהיה כתית טהור, אבל כשאין או בדיעבד, כשר אף בשמנים אחרים. אם כן, הנס נעשה בשמן שיהיה להידור. תימה! מדוע לא נעשה הנס במנורה שתהיה אף היא להידור, מזהב? תשובה: כיון שהמנורה מסמלת את הגוף והשמן את הרוח. ובזמן היוונים עיקר הגזירה היתה על הרוח, צריך היה להראות שאצל עמ"י, הגוף, היינו הצד הגשמי הוא שולי, יכול להיות גם לא מהודר. העיקר היא טהרת הנפש, ובזה עיקר ההידור, מה שאין כן בשום אומה אחרת. לכן נעשה הנס כנגד השמן, המסמל את הרוח. באותו עניין של גזירות יוון : (מה"אך פרי תבואה") "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ (שבת כ"א)". הטעם, שהיוונים נכנסו להיכל וטמאו כל השמנים, היינו שרצו להכחיש כל חכמת התורה ואמרו שאין חכמה רק חכמת הטבע וחכמת התורה אינה מעלה ואינה מוריד ח"ו. וזה שאמרו כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק בא-לוקי ישראל שאין שום חילוק בין ישראל לאומות, הגם שישראל עושים מצות הבורא ית´ ואוה"ע אינם עושין, מכ"מ הכל חד הוא וכן ראיתי בספר דרך האמונה. לכן תיקנו ישראל אח"כ להדליק הנרות מבחוץ דהיינו שאפילו חכמת הטבע היא ג"כ נבנית עפ"י התורה וכמו שכתוב שהטבע משמש להתורה, שאם האדם זכאי בדינו אז גם הטבע מסייע לו בדבר הזה והטבע היא שליחא דרחמנא . ולא כמו שאומרים הם הרשעים שהעולם כמנהגו נוהג, רק הכל הוא עפ"י התורה. וזהו הפירוש כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על מוצא פי ה´ יחיה האדם(דברים ח´) דהיינו עפ"י (ודוק כי הוא דבר נכון מאוד).