איך ידעתי שרגב-סיבוני והתרפסותה בפני סופר שמאלני
מי שגילם במהותו את ה"סמול" המאוס על ממשלת הימין הנוכחית, על נציגיה, כלבליה ומשרתיה, כולל ראשהּ שכן קרא את צ'כוב וקרא המון, ביבוש ורעייתו המשכילנית והמטפלת שרה, אלה הנקראים בימינו הקיר"ה ורעייתו תעורר את השבט הימנוני קיצוני מרבצו ותגרור התייחסוןיות לא רלוונטיות. יאללה מירי תאכל אותה בלאומיאדה, עאלק.
עם זאת יש לשים דברים על מכונם ולדייק היטב:
1. עמוס עוז התגלה כחפץ בפרס נובל כאחרון הסלבים שמפרסמים סלפי באינסטגרם, אם משהו גרם לי לבוז לו, זו הנהייה אחרי הכבוד, שברח ממנו כמו מאש.
2. כשאהרון אפפלפלד הלך לעולמו שום צרמוניה מסוג ה"עוז" לא התחילה אפילו להבהב, ואיני בטוח שעוז סופר טוב יותר מאפלפלד, בדיוק ההיפך, לדעתי.
3. העוז זכה במראה יפהתואר באופן חריג, וספרו הבולט במיוחד היה "מיכאל שלי" ,שגם תוסרט והוסרט. מאז, נטייתו לסַמְלָנוּת יונגיאנית, מעורבותו הפוליטית המובהקת, לטעמי לא תרמו מי יודע מה ליצירתו.
4. אישית, לא צלחתי את ספריו, סיפוריו או מאמריו בעיתונות, לי תמיד הוא נשמע כבורגני שלא סובל מבעיות פרנסה ממשיות, עם עדת מעריצות שכותב, כי זה "המקצוע" שלו, לא כי זה דחף פנימי בלתי נשלט. [ במובן הזה הוא ואב"י תאומים זהים ]
5. כבר עכשיו ישנה התארגנות של מעריצות עוז במפמ"רות ספרות במשרה"ח לעגנוניזציה של מעמדו [ ר"ל, לכפות הוראת סיפור אחד שלו לפחות על מורי הספרות בכל הארץ], איך כתבה היללנית הראשית, דר' אדיבי - שידעו התלמידים ש"היה איש ואיננו עוד". בקצב הזה, לא תהיה תקומה לסופרים צעירים.
6. עוז זכה ל"תהילת עולם" בנכר גם בגלל שכתיבתו לא היתה "ישראלית-יהודית" ככל הנראה וגם בגלל עמדותיו הפוליטיות המובהקות.
ואחרון, למען הגילוי הנאות:
אני גם נחשב "סמול" תשאלו את שחר 676, אבל עוז מעולם לא היה ברשימת הקריאה שלי. קראתי כמה סיפורים, ספר מאמרים בינוני ומטה שכתב, את מיכאל שלי, וזהו.