הלך ולא שב

שרי42

New member
הלך ולא שב

דפיקה נשמעת בדלת שני חיילים וקצינה הם מדברים ואני מחרישה אני מצטערת היא אומרת מתקרבת, מחבקת כתף ליבי מתכווץ נשמתי נעתקת ראשי נאטם אני מתהלכת בוהה שדות הכותנה, ריח של קיץ בדשא יושבת קבוצה ממול על השביל זוחל לו במרץ עולל שמלאה לו שנה וסב עם מקל וסבתא נתמכת בנכד וגם בנכדה ושני נערים משחקים בתופסת רצים אחרי בת השכנה חפן פנים בשיער, הזמן נעצר הוא כל כך מאן ללכת עוד ליטוף, עוד חיוך, עוד חיכוך, עוד מגע, עוד מילה, הוא ידע......
 

שועלון

New member
מתי תפסק הסיבה......

הלוואי שיגיע כבר היום, להרגשה שלא תהיה סיבה לבואם של השלושה ויגיעו כולם חזרה בשלום וניתן יהיה לחלום על חיוך של שמחת נעורים חיוך של פריחת האוהבים
 

אורמור

New member
מצמרר..

מי ייתן ולא תשמענה הדפיקות האלה בדלתות מי ייתן ולא תיזלנה הדמעות מי ייתן מי ייתן אמן
 
למעלה