פתיחת עונה ב NBA מנקודת המבט שלי
דטרויט - אטלנטה
אטלנטה התחילה בחגיגות. ואני לא מבין על מה.
לאטלנטה יש סגל טוב ועמוק, משהו שבאמת אפשר לעבוד איתו ובפועל על המגרש :
לא הייתה תנועה בלי כדור כמו שראינו בשנה שעברה מאטלנטה, לא הייתה הנעת כדור כמו שראינו בשנה שעברה מאטלנטה וקייל קורבר נראה לא טוב. נק' לחיוב היא טאבו ספלושה שנראה נהדר במחצית הראשונה ונתן להוקס להראות הגנתיים.
כשזה מגיע לדטרויט, יש בי משהו שרוצה שהם יצליחו. עם סגל כמו שלהם אני בספק כמה זה פרקטי. הלילה הופתעתי כשסטנלי ג'ונסון לא פתח. בסופו של דבר איך שזה עבד:
הנעת הכדור של דטרויט לא הייתה טובה והיא שיחקה טיפה יותר טוב מאטלנטה לטעמי. כמעט כל התקפה מתחילה ממצב של HORNS, רג'י ג'קסון מקבל החלטות באיטיות רבה, עמדה מס' 4 מרווחת ל3 (מעבר קבוע מ3-2 ל 4-1 ), אם זה לא קורה אז מוריס 4 ואיליאסובה 3, מוריס בפוסט אפ ומפתיע אותי. מרכוס מוריס שיחק כ"כ טוב, במחצית הראשונה הוא ודראמונד היחידים שעשו את העבודה של דטרויט עד שהגיע למשחק KCP. KCP נמנע מלהתבייש וקלע כל שלשה פנויה שיכל ובכך דטרויט יצרו יתרון . סטנלי ג'ונסון נכנס ונראה משקשק מהמעמד, התחיל צולע, הפך את זה ל2-4 ומשם 1-7 כשאת כל הזריקות הפנויות הוא מחטיא. דראמונד עם עוד ריבאונד ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד וזה פשוט מרסק את אטלנטה ומביא לדטרויט את הנצחון.
בסה"כ משחק בינוני.
שיקגו - קליבלנד
קליבלנד לא הייתה צריכה להפסיד את המשחק הזה. שיקגו הגיעו אחרי קדם עונה פושר, בעיות הגנתיות, חלודה, רכז פצוע והכי חשוב מערכת התקפית חדשה שהם עדיין לא רגילים אליה.
ייאמר לזכותו של פרד הויברג שההתקפה הזו רצה טוב ובניגוד למה שמילר אמר כל המשחק " They're playing the motion offense" , אני ראיתי אותם משחקים Motion weak פעמיים ברבע אולי והמון DHOF ופיק אנד רול בסופם, תוך כדי ריווח מטורף של המשחק (פאו גאסול עומד על קו ה3). אין ספק שהבולס מסוכנים יותר, רוז חודר בקלות יותר והסבירות לקבל זריקות פנויות יותר גבוה. הכדור זז המון וזה בכלל לא מזכיר את תיבדו. להתקפה יש בעיה עקרית - פאו גאסול כ"כ רחוק מהסל, לוקח זריקות שבד"כ ראינו אותו לוקח פעמים מעטות במשחק שנראה כאילו זה מוציא אותו מהמשחק.
אם קליבלנד משחקת הגנה עפ"י הפלוסופיה של דייויד בלאט אז שאפו, היא בדרך להיות קבוצת ההגנה של השנה כנראה. קליבלנד הורידו 50 ריבאונדים וטימופיי מוזגוב שם המון לחץ על דריק רוז כשהוא חודר . בהתקפה זה כבר אותו הסיפור, הכדור בקושי זז, אנחנו רואים סיכולים ממוקדים, של אסיסט בטוח אבל הקבוצה כמעט לא מעורבת. לברון ג'יימס מתקשה מול ג'ימי באטלר והסלים ששם היו נורא קלים ברובם, אך מהפרימיטר שזה כולל את המיד ריינג' היו לו מאד קשה. לברון ג'יימס היה נראה טיפה אפאתי במשחק. קווין לאב לא עשה הגנה במיטבה כהרגלו ונראה שבא למשחק בדיוק בזמן ברבע הרביעי כדי לספק מותחן. מו וויליאמס שיחק מצוין אבל מלבד זאת לא היו ניצוצות בקליבלנד שפיגרו רוב המשחק ונתנו פוש ברבע האחרון.
שיקגו ניצחו בזכות חסימה של גאסול, שהתעורר הגנתית ברבע האחרון אבל לצערי הוא גם בעיה בהגנה. הוא היה האופציה היחידה ברבע האחרון כשנואה נפצע קלות וגיבסון יוצא ב6 עבירות. אני חושב שבתוך כל הסגנון החדש של הבולס האחרון להתאקלם היה פאו גאסול. אפילו ג'ואקים נואה נראה טוב כחלק מהזרימה של ההתקפה. ג'ימי באטלר ורוז נראו קצת חלודים.
כמו שזה נראה: הNBA מושפע מאד מסגנון המשחק של גולדן סטייט ושיקגו באמת הזכירו לי את ה Weave של גולדן סטייט אך בלי התרגיל כמכלול אלא ממש כדרך קבועה להנעת הכדור. אני מאמין ששיקגו מול קליבלנד תהיה סדרה גדולה אם תהיה, אמן.
גולדן סטייט - ניו אורלינס פליקנס
סטף קרי פשוט שיחק מדהים רבע הראשון ובמשחק בכלל, נתן הופעת MVP כשגולדן משחקים את המשחק הרגיל שלהם עם הוצאה לפועל פחות טובה מבד"כ.
בניגוד למה שחשבתי ניו אורלינס לא הניעו כדור ולא זזו טוב כמו שגולדן יודעים לזוז. חשבתי שג'נטרי ינסה לשחק יותר סטרץ' אבל הסגל שלו חסר בגלל פציעות וכל נסיון לייצר נקודות נראה כמו נס במיוחד עם משחק כזה איום של AD.
גולדן בנצחון קליל.
מה שהיה יפה לראות היום מבחינתי זה משחק הפוסט של שיקגו, גולדן, ניו אורלינס. למרות שמבחינת גולדן לא היה פה שום דבר חדש, בכל פעם שמשחקים במתכונת של 4-1 על המגרש, לאחר שנכנס הכדור בפוסט, הגארד בסטרונג סייד, קיצוני בכנף, חוסם לראשון בכנף לחסימה וריווח/ צלילה לסל/ חיתוך בק דור(ע"י הראשון) כששומרים חזק מדי.
המהלכים האלה נלקחו היישר מהתקפת הפרינסטון שנחשבת מסובכת למשחק (בשל שלל האפשרויות שלה) ומיושנת בתפיסה שלה.
מה שמצחיק שמבלאט, תלמידו של פיט קריל, הוגה ההתקפה, לא ראינו שום דבר שדומה לזה.
כ"כ הרבה גיוון ועל אף שהייתה מידה מסוימת של בינוניות היה כיף שחזרנו
