ניתוח גולדן סטייט - ניו אורלינס
דבר ראשון מחמאות גדולות לפליקנס על שני משחקים תחרותיים. גולדן הקבוצה הכי טובה בליגה, והפליקנס ממש אבל ממש לא פותחים רגליים ונותנים ללוחמים להשחיל.
 
מקצועית הפליקנס הגדירו את קו השלוש כמפתח והם עושים עבודה די טובה בלשמור על השלשות. במשחק האחרון סטף רק 3-9, קליי 3-8, גרין 2-6, איגי 1-4. כקבוצה, הם היו 9 מ-30. אני ספרתי לפחות 2 מהשלשות של סטף ואחת של קליי שבאו בהתקפות מעבר, וזה בכלל מדהים. אתה עוצר את הקלעים הכי טובים בליגה על אחוזים די מביכים בהתקפה עומדת.
 
בגדול הסדרה הזאת מוכרעת על העובדה שלפליקנס יש פשוט סגל דליל. היה קטע במשחק, שסטף, קליי ובוגוט ישבו בחוץ, דייויס היה בפנים, הפליקנס הובילו ב-11, ואפילו רג'י אמר משהו כמו "הנה ההזדמנות של הפליקנס להגדיל את ההפרש". קרה בדיוק ההיפך. הסקנד יוניט של הלוחמים החזיר את הקבוצה למשחק, למרות דקות טובות של נוריס קול. אבל אין מה לעשות, לא תגיע רחוק ביום שחור של ראיין אנדרסון ועם שחקנים כמו דאנטה קאנינגהאם. זה פשוט לא מספיק. אצל הלוחמים איגי עולה יחד עם ברבוסה שהיה יעיל, ליוינגסטון המצויין, וספייטס - זכור לכולנו מפתיחת עונה מצויינת. הכדורסל שלהם נשאר שוטף, ההגנה לא הופכת לפחות טובה, ולקבוצה ממול, שחווה ירידה ביכולת בעקבות הכוכבים שיושבים בחוץ, קשה להסתדר עם זה.
 
אנטוני דייויס היה מצויין בשלושה וחצי רבעים השונים ובסוף המשחק הוא פשוט היה עייף. הוא שחקן אולאראונד (26,10,3,2,2 על שלושה איבודים) מצויין, אבל הוא באמת השחקן 2-way היחידי שם. אבאנס וגורדון זה רק התקפה, פונדקסטר ואשיק רק הגנה. גם מהספסל, נוריס קול הגנתי (תפס יום בהתקפה, כל הכבוד לו אגב), ראיין אנדרסון התקפי, קאנינגהאם הגנתי, אג'ינסה הגנתי. זה נורא מקל על הקבוצה השניה. ג"ס התמקדו בגורדון ואבאנס (על גורדון הצליחו פחות, על אבאנס יותר), ובהתקפה שיחקו עליהם. בעיקר ברבע האחרון, גורדון ניסה לשמור על קליי שפשוט תפר אותו בלי להתאמץ. אצל הלוחמים המצב בדיוק הפוך, כולם שחקני 2-way כאשר גם מהמומחים ההגנתיים, הווריירס יודעים לשחק על החוזקות ההתקפיות שלהם. בוגוט יודע לנהל את המשחק מהטופ אוף דה קי, ופחות או יותר זהו בהתקפה, אז זה מה שהוא עושה. איגי יודע לשחק פוינט פורוורד אבל הוא לא פינישר גדול ולא קלעי מבריק, אז זה מה שהוא עושה (ובכלליות ההרכב עם איגי ב-1, וקליי וסטף יוצאים על חסימות לקליעה פעל הכי טוב). דריימונד גרין יודע לרוץ עם הכדור במעבר, ויודע לתת אקסטרא פאס, ולזרוק שהוא חופשי. זה מה שהוא עושה. לא תראו אותו מנסה לעבור שחקן בקרוס אובר, או לקחת פוסט אפ על מישהו. ספייטס שהוא שחקן התקפה, מוביל את הליגה ב-take charge. שזה משהו הגנתי. ליוינגסטון מחליף על כל עמדה. כל אחד בלוחמים תורם את שלו בכל צד של המגרש.
 
אה ומן הסם יש לציין את דריימונד גרין, לא משחק גדול, אבל הוא כח בהגנה, הוא לא חור בהתקפה, ופשוט שהוא על המגרש דברים טובים קורים לגולדן. יש לו השפעה שאי אפשר לאמוד סטטיסטית. שחקן מיוחד. זה לא רק הגנה, לקרוא לו מומחה הגנתי יהיה עוול. הוא פשוט חיית משחק, הוא נותן הכל על המגרש כל ערב. אין דברים כאלה.
