הלידה מתקרבת לה ואני מרגישה כמו

הלידה מתקרבת לה ואני מרגישה כמו

לפני מבחן שלא התכוננתי אליו כמו שצריך... לא קראתי כל מה שרציתי... לא קניתי מה שצריך... ועוד... כאילו היומיום גונב ממני כל רגיעה אפשרית (מעבר דירה, עבודה שמסרבת להעלם כמה שאני לא עוצמת את העיניים
וכולי...) עושה יוגה, דימיון מודרך, לקחתי דולה אבל שוב התחושות שאין לי מספיק זמן להתכונן רודפות אותי... אפילו פה בקושי היה לי זמן להיות ויש לי עוד מליון שאלות... סתם רציתי לקטר... כבר בשבוע 35 והזמן אוזל... אז בכל זאת אשחיל שאלה קטנה: האם יהיה יעיל לדעתכן בשלב הראשון של הלידה (רוצה לעבור את רובו בבית עם הדולה לפני שנוסעים לבי"ח) שירדן יהיה איתי ושינק בכדי להגביר את זרימת האוקסיטוצין? האם זו לא תכנית עם יותר חסרונות מיתרונות (כלומר הוא רק ילחץ מהכאב שיעבור עלי???) סה"כ יש לי יונק בבית - למה לא לנצל
 

אשכר ש

New member
למה את מרגישה לא מוכנה?

איזה ידע חסר לך? אל תשכחי שתהליך הלידה הוא טבעי מאוד ואולי יותר מדי ידע דווקא יזיק. שלא תביני לא נכון, אני מאוד בעד לדעת ולהתכונן, אבל ברמה שזה כייף ולא ברמה של "מלחיץ". אין ספק שבשביל ללדת בבי"ח צריך להתכונן יותר, אבל נראה לי שאת דווקא "מסודרת" לא רע, כבר יש לך דולה, את יודעת איפה את רוצה ללדת. לדעתי תתמקדי בתיאום ציפיות בינך ובין הדולה. שיהיה לשתיכן ברור איזו לידה את מאחלת לעצמך. לגבי השאלה על היונק, אני יודעת שזה לעיתים עוזר (קראתי סיפור לידה כזה), אבל נראה לי שתדעי רק ברגע האמת אם זה מתאים לך כי, כמו שכתבת, יכול להיות שהמחיר של להיות עם ירדן בבית יעלה על הרווח מהיניקה שלו... אז נראה לי שתשאירי אותו קרוב, אבל לא ממש איתך, למקרה שתצטרכי לעשות לו הקפצה.
 
../images/Emo140.gif

מתביישת להגיד אבל אפילו לא הספקתי לסיים פעם אחת את הספר לידה פעילה... כלומר קראתי משהו כמו 60%... נו טוב בשבלי מישהי שעשתה תואר במדעי המחשב זה נשמע נורא ואיום אבל כמו שאת אומרת אולי באמת ההכנה היא לא לפי כמות המידע הקר... אוף הקטנצ'יק שוב עם חום - רואה למה אמרתי שאין לי זמן לנשום???
 

debby12

New member
מנהל
כזה הוא היום יום...

אני זוכרת שבלילה שבו התחילה הלידה שלי (התחילה באיזור 2 בלילה) עבדתי עד מאוחר. באזור חצות שלחתי איזה חומר שהייתי צריכה לשלוח ואז הלכתי לישון. כשהתעוררתי אחרי שעתיים עם צירים הייתי בהכחשה מוחלטת שאלה צירי לידה למרות שהייתי בשבוע 39+1 (בחיי, הייתי משוכנעת שזה סתם קרעכצ של חודש תשיעי
) וגם אני הייתי קשה עם עצמי על שחיפפתי עם האפי נו והשתמשתי בו שלוש פעמים גג. ובכל זאת יצאתי מהלידה ללא כל קרע או תפר. המסקנה: בניגוד לבחינת המתכונת בהיסטוריה -- בלידה אין בהכרח עונש בסוף למחפפות (וטוב שכך
) מצטרפת לאשכר לגבי ירדן - תראי איך תרגישי ברגע האמת. אני קיפצתי עם בילבי על הברכיים על כדור הפיזיו מול הסרט "במבי" בשהתחילו הצירים המשמעותיים. זה דווקא עזר להסיח את דעתי (לצערי היא לא ינקה אף פעם. אם כי - ממילא הצירים היו מאוד משכנעים ואפקטיביים ככה שלא הרגשתי שהם צריכים "עזרה")
 
גם אני חושבת

שאת קודם צריכה להפגש עם הדולה שלך כדי לעבוד על הדברים תכלס ואז אולי תרגישי כבר יותר מוכנה...
לגבי היניקה... איך שהוא זה לא מסתדר לי עם שאר הורמוני הלידה... להניק את הילד השני. כל עוד את מדברת על שלב לטנטי- שהוא יותר קצר בדר"כ בלידה ראשונה, אז אני לא רואה את הסיבה לזרז... להפך. תקחי את הזמן להיות עם ירדן לבד... או בכלל יהיה לך את הרצון להיות לבד (הרבה פעמים קורה כאשר מתחילה לידה)...ואם מדברים על השלב השני- אז גם- בשביל מה לזרז דברים שקורים לבד. את גם רוצה להגיע לבית חולים, זו לא לידה בית שהוא חלק מהתמונה תמיד... בקיצור- אני לא בעד לזרז תהליכים שקורים לבד. בקצב שלהם, בזמן שלהם בעוצמה שלהם. גם אם זה 'טיבעי' כמובן שאם הדבר שהכי יתחשק לך בעולם זה לשכב לידו בטן לבטן ולהניק אותו ככה לפני הלידה, תפדל.... אבל מתוך מטרה לזרז.... לא רואה לנכון. נדבר לירון
 
../images/Emo140.gif לכולכן - ועוד שאלונת

אין לי עדיין כדור פיזיו ומיזרן ללידה איפה כדאי לקנות ואיזה סוג? כבר הבנתי שיש כדורי פיזיו זולים (תוצרת סין) שהם לא הכי עמידים ושיש יקרים יותר... מזרן נורמאלי לא מצאתי בשומקום... כולם קטנים נורא ודקים... מה ההמלצות שלכן?
 

debby12

New member
מנהל
מזרון ללידה? לא מכירה

את מתכוונת למזרון למיטת תינוק? לגבי הכדור - אם זה משהו שאת לא משתמשת בו ברגיל (ונודה על האמת -- זה תופס הרבה מקום בבית) -- הייתי לוקחת בהשאלה ממישהי [זה רק לקטע של הבית הרי - בבית חולים יש להם אחד אני מניחה?]
 
בדר"כ

יש בבתי חולים לפחות מזרון אחד שאפשר לקחת לחדר לידה. תבררי...חבל לקנות. ואם לא אפשר פשוט לקחת כמה שמיכות ולשים על הרצפה...........
 

tonti

New member
אל תתכנני יותר מידי

אצלי כשהצירים לא היו סדירים, ההנקה היתה זוועת עולמים. פשוט הקפיצה אותי לתקרה. גרמה לצירים מטורפים ולא יעילים. כשהיו כבר סדירים ודי צפופים הפשפש התעורר פתאום באמצע ובבת אחת הפסיקו הצירים רק מהמחשבה שהוא ער וצריך אותי. לא יכלתי בכלל לחשוב על הנקה.
 
הפחד שלי שהוא יהיה יותר מדי זמן

בלעדי - עד עכשיו הוא היה התינוקי שלי - די צמוד אלי לא השארתי אותו אףפעם ללילה ובקושי לערב ואם זה יקח המון זמן? נראה לי שזה יהיה די טראומטי בשבילו...
 

tonti

New member
מבינה, מזדהה ומתוודה../images/Emo11.gif

שהמחשבה על לידת בית התחילה מ"איך לעזאזל אני משאירה אותו לכ"כ הרבה זמן?"
 

rnati

New member
איזה כיף זה

כשלא צריך להיפרד אפילו ללילה אחד. אפילו החמים שלי שהיו באנטי מטורף על לידת בית הודו שזה יתרון
 

עופריקה

New member
כשמרגישים לא מוכנים, זה סימן טוב../images/Emo8.gif

כנראה שזה בדיוק הזמן להסתכל על חצי הכוס המלאה, לחזור ולמצוא את המרכז שלך, עמוד השדרה, האמונה והאמון בעצמך ובגופך. אין ספק שתמיד אפשר ללמוד עוד ועוד. חלק יחלחל פנימה, וחלק יצא, כמו שנכנס
את כבר עושה הרבה. מצאי זמן לנוח, להרפות ולבטוח בעצמך. בהצלחה ושתהיה שנה טובה
 
למעלה