טוב את זה כולנו יודעים
טוב אז אשתדל לקצר:
הגענו לשם ב20:15, אחרי רבע שעה של מעבר בין שערים הגענו למחוז חפצינו ומיד התפנינו לעמוד בתורים בשביל הוט דוג ושתיה.
אני מביטה בשעון,רואה שהשעה 20:42, ההופעה צריכה להתחיל ב21:00.
בינתיים יש שירים ברקע(אחרי שהסתיימה לה הופעת החימום של גיא ויהל).
שירי רוק כאלו סטייל בון ג'ובי.
ואז פתאום הבמה מוארת ומתחילה מוזיקה מסויימת, אבל אין אף אחד על הבמה,אז לא ברור אם זה המשך של פלייליסט הרקע או שהתחילה ההופעה.
פתאום,על המסכים אנחנו רואים אותו!
אני נמסה מהחיוך.
הם עלו רבע שעה לפני!
וכך התחילה ההופעה, אנשים באקסטזה ואחרי השיר הראשון הוא מתחיל עם
You Give Love A Bad Name.
וכך זה ממשיך.
חלק להיטים,חלק פחות.
אבל כל השירים,גם הפחות מוכרים היו פשוט טובים! טובים ממש כך שאת נהנית עדיין מההופעה והשואו ,הסולואים והביצועים ולא מתבאסת.
מדליקים סיגריה, לוגמים מהמים,מהקולה,מהאווירה.
שרים,צורחים, צוחקים,מפרגנים לג'ון וללהקה שמפרגנים לנו חזרה.
משתפים פעולה כשג'ון רוצה שנשיר או נחזור אחריו כמו תוכי,
מוחאים כפיים, מניפים דגלי ישראל עם לוגו הלהקה.
ג'ון מקדיש לנו את השיר היחסית חדש שלהם WE DONT RUN.
אומר שזה צריך להיות שיר הלחימה שלנו...
ואחרי זה המשיך בלהקדיש למי שלא מבין את המסר הזה, את ITS MY LIFE!
וכך ממשיכה לה ההופעה,אחת האדירות שהייתי בה.
ואני כבר רוצה עוד,ולא היה אכפת לי כמה חם היה וכמה הזענו.
ואז ב11 בלילה,קשה למצוא מונית הביתה.. חוזרים ברגל,הלכו כפות הרגליים,
אבל איזה אושר של הופעה.