הלו.. יש לי בעיה...

[yaelila]

לאיריס ....

התגובה שלך מאוד עודדה אותי ורציתי לשאול אותך האם קראת את הספר "אופטימיות נצחית" או הלכת לסדנאות של המחבר.... תודה עזרת לי מאד...

 

[yaelila]

הלו.. יש לי בעיה...

לא מזמן אובחנה אלי תסמונת אספרגר והתחלתי לחפש חומר ולקרוא אותו אני חושבת שיש לי את התסמונת באופן קל למדי.... החלק שהדאיג אותי בשיחה אחרי האיבחון היה שרוב הסיכויים שיהיו לי קשיים להשתלב בצבא או שאני לא אלך לצבא בכלל וגם קשיים עתידיים בהשתלבות בעבודה רגילה הקטע הזה מאוד מדאיג אותי ולא ארצה לוותר על הצבא... מה לעשות ומה האוציות?...תודה....

 

[ronisr]

ליעל יקרה,

יעל, קראתי את הדברים שלך וממש רציתי לחבק אותך! קראתי את הדברים שאיריס כתבה לך, וגם אני מצטרפת לדבריה. לכל כך הרבה אנשים מתוכנו יש בעיות וליקויים, ורבים מאתנו לא עוצרים לברר לעומק, לא קוראים חומר (כפי שאת עשית) ולא משכילים להתמודד עם אותן בעיות. את נמצאת במקום הרבה יותר טוב מאשר רבים אחרים.!!!! את מודעת לבעיה שלך, ולא מנסה לברוח ממנה!!!מגיע לך כל הכבוד. אני מורידה את הכובע לפניך. אין לי שום ספק שתצליחי ובגדול!. אם בצבא לא ירצו לגייס אותך, והשירות מאד חשוב לך, את יכולה להתנדב. חוץ מזה תמיד תוכלי לנצל את הזמן שתרוויחי (במידה ולא תלכי לצבא) כדי ללכת ללמוד לימודים גבוהים. מאחלת לך המון בהצלחה ובטוחה שאכן תצליחי. רננה

 

[קלרה44]

שלום יעל

יש לי כמה שאלות ואם תרצי לענות לי אפשר גם במסר אישי. 1. בגלל איזה בעיות הלכת לאיבחון? 2. מי עשה את האיבחון? 3. באיזו מסגרת את לומדת? 4. האם את רוצה ללכת לצבא כדי להיות כמו כולם? 5. האם יש תחום שאת מתענינת בו ותוכלי להמשיך בו גם בגיל מבוגר? בני בן 15.5 אובחן לפני שנה.את נראית לי הרבה יותר בוגרת ומודעת למצבך.יש אתר אפ"י עמותת אספרגר ואפשר לקבל הרבה מידע משם. בהצלחה!

 

[yaelila]

אוקי.. לפי הסדר...

1.הלכתי לאיבחון בגלל בעיות בלימודים, זה לא היה היה האיבחון הראשון שעשיתי. 2.עשיתי את האיבחון בבית בחולים שערי צדק במחלקה שמטפלת בזה.... 3.פעם למדתי בבית ספר רגיל שלא ממש עזר לי ועכשיו עברתי לבית ספר שמתחשב מאד באיבחונים וכדומה...מכיוון שהבית ספר הקודם שלי סם דגש בעיקר על ילדים חכמים.... 4.לא כדי להיות כולם אלא בשביל עצמי אני מרגישה שכל בנאדם צריך לתרום למדינה...וחוץ מזה זאת אחלה חוייה ויש עוד דברים שאני לא יודעת להסביר.... 5.יש המון תחומים שאני מתעניינת בהם וכרגע אני מנסה להחליט מה לעשות בהמשך...

 

[yaelila]

ולכולם...

תודה תודה תודה.....!

 

[קלרה44]

אז את תצליחי.

הרי ברור לך שאת לא פחות חכמה מהילדים 'החכמים' של בית הספר הקודם.פשוט את מתמודדת עם בעיות שאין להם.לדעתי עם מוטיבציה כמו שלך הצבא יגייס.ואם הצבא לא ירצה אותך אפשר לתרום גם בשירות לאומי וגם זו חוויה.

 

[סולה שלי]

עוזר גם ליצור קשר

גם אני אספית. הייתי בצבא (קצינה) ויש לי שני ילדים (אחד מהם אוטיסט). נכון שאובחנתי רק לפני כמה שנים, בשנות הארבעים שלי, כך שלא היה מי שיגיד לי שלא אוכל להיות בצבא או לגדל ילדים כי אני אספית. אבל לא היה צורך להגיד לי ש"משהו לא בסדר" אתי, הרגשתי את זה בעצמי... והזיהוי שה"משהו" הזה נקרא תסמונת אספרגר היה הקלה גדולה. אני בקשר עם קבוצה גדולה של אנשים על הקשת האוטיסטית, והקשר הזה עוזר לי מאוד. בתוך הקבוצה, להיות אספי זו לא "בעיה", זה פשוט מי שאנחנו... בחברה הכללית אנחנו מיעוט, ולהיות מיעוט זה תמיד יותר קשה מאשר להיות הרוב, אבל אפשר למצוא דרכים להתמודד, או "לעקוף" את הקשיים. מה שעוזר לי הכי הרבה זו ההכרה, שזה בסדר גמור להיות מי שאני. אם את מעוניינת להיות בקשר, פתחתי קבוצת-דיון עבור ישראלים על הקשת האוטיסטית. ההצטרפות נעשית דרך http://health.groups.yahoo.com/group/israel-ac/ בהצלחה סולה שלי

 

[קלרה44]

מה הסיבה שהלכת לאיבחון?

האם זה היה בגלל הילד שלך? מתי שמת לב שלילד יש בעיות? אשמח מאוד אם תעני על השאלות.תודה.

 

[סולה שלי]

אבחון

האבחון קשור לבן שלי, אבל בעקיפין. לפני כעשר שנים חיפשתי באינטרנט חומר על אוטיזם, בעקבות האבחנה של בני. הגעתי לקבוצת דיון של הורים לילדים עם אוטיזם, ובקבוצה השתתפו גם כמה בוגרים. הרגשתי יותר קרובה לאנשים על הספקטרום מאשר להורים בקבוצה... בהמשך, הצטרפתי לקבוצת-דיון שהבוגרים הקימו לעצמם, וגם יצרתי קשרים אישיים עם כמה מהם. למרות כל זה, התקשיתי להאמין, שגם אני על הספקטרום. גם הערות שלהם, שאני נראית להם על הספקטרום, התקבלו בספקנות מצדי. בסופו של דבר הלכתי לאבחון, אחרי שלקיתי בדיכאון, וגיליתי (בדרך ארוכה וכואבת) שהשיטות המקובלות לטיפול באנשים "רגילים" לא רק שלא מתאימות לי, אלא אפילו החמירו את מצבי. נסיתי להסביר למטפלים מה מתאים לי, ואפילו העליתי את האפשרות ששיטות המתאימות יותר לא"סים (אנשי ספקטרום) יתאימו גם לי, אבל לא האמינו לי. לכן הרגשתי צורך להביא "אסמכתא" מאיש-מקצוע. חשבתי שהאבחון יעלה "קווים אוטיסטיים" או "נטייה" או משהו דומה, ודי הופתעתי כשהמאבחן אמר לי, שלפי המבחן יוצא שאני "בחלק הקליני", כלומר תווית של תסמונת אספרגר. מצד שני זו הייתה הקלה גדולה, שאכן כל הסימנים היו ממשיים, ולא משהו שאני או הא"סים בקבוצה המצאנו עבורי. לגבי השאלה השנייה: האם את שואלת מתי שמתי לב שלבן שלי יש בעיות? ואם כן, למה זה קשור לעובדה שאני על הספקטרום? סולה