הלווווו! ../images/Emo9.gif
היי לכם, אתם זוכרים אותי בכלל?
סתם התחשק לי להיכנס לכאן אחרי שלא נכנסתי לכאן כמעט שבועיים לדעתי, ורציתי לספר לכם שאני, כן כן - אני, חיילת לכל דבר, חיילת הכי גאה והכי מאושרת, טוב, לא הכי - ברור שיש יותר מורעלים ממני, ולא תמיד טוב לי שם בטירונות, ואני נראית זוועה [טיפחתי שם שפם שאלוהים יעזור לי
וכל מיני כאלה, אבוי!], אבל עד עכשיו באמת שהיה לי כיף, אני נורא נהנית, הבנות מקסימות, כמעט כולן, יש לי חברות חדשות ומתוקות שנורא טוב לי איתן והן מצחיקות אותי ומעודדות אותי ברגעים קשים, למרות שבאמת אין הרבה רגעים קשים, בכלל לא [אני חושבת שאני היחידה מכל המחלקה שלי שלא בכתה בכלל מאז הגיוס
], אבל בכל זאת, הבנות שם נהדרות, המ"כ שלי גם סבבה לגמרי, האוכל לא עד כדי כך מזעזע [אמממ, יחסית לצבא זותומרת!
], המיטות והשינה זה החלק הבעייתי אצלי כי אני בקושי מצליחה להירדם ואז חוסר בשעות השינה מצטבר לי, אבל אני משלימה את שעות השינה בשיעורים
, עוד בעיונת קטנטונת שלי שלא הצלחתי להתגבר עליה עד עכשיו היא הפחד מהנשק, אני נורא מפחדת ממנו, למרות המטווחים והשמירות והכל, עדיין יש לי פוביה ממנו [אבל הוא חמודי וקוראים לו שמוליק ואני מתה עליו למרות שאני קצת מפחדת ממנו! זה קשר אהבה-שינאה שכזה!
], אבל אני אהיה ג'ובניקית בסופו של דבר ואני לא אצטרך להסתובב איתו יותר בקרוב
[ככה אני נראית בגללו! יש לי סימנים כחולים וזה כואב!], וחוצמזה - עוד בעיה קטנה שלי זו שאני מתגעגעת להמון אנשים, למשפחה ולחברים, ואפילו קצת לפרטיות [אנחנו מיליון בנות מצומקות ביחד!], אבל אלו בעיות באמת קטנות, יחסית לכל הצחוקים והחוויות שאני צוברת שם, כמו גם החברויות החדשות שאני רוקמת, וההוויה הצה"לית המיוחדת הזו [לעיתים מיוחדת במובן הטוב של המילה ולעיתים במובן הרע
] וסתם, רציתי לשתף אתכם, שאני כאן לסופהשהבוע, כולי עייפה ושבוזה [שביזות יום ה'!] אך מחוייכת ושמחה. ממני החיילת [שנראית נורא במדים!!! אמא!].
היי לכם, אתם זוכרים אותי בכלל?
