הלוואי ש.....

[דינה.מיט]

הלווווווווו מישהו בבית?

את, כן, את! את נמצאת פה, נכון? את רוצה לשנות? מגיע לך להיות מסופקת? מאושרת? מחוייכת???? הפאב לא יעשה לך את זה זו סתם בריחה גם "השלמות" מבחוץ לא יעשו לך את זה כי את רוצה הכל! אז מה? להסתפק במה שיש ולטייח את זה באידיאות של :לשמור על הקיים? לבכות לכרית ולהרגיש שהחיים דפקו אותך? או ללכת לייעוץ מקצועי? של מישהו שיכול לתת לך רעיונות לביצוע ולא רק חיבוקים וירטואליים? שיכול לראות את התמונה בשלמות ולתת לך פרספקטיבה אחרת? אה? מה דעתך? דינה גיבורה על אחרים

 

[איש המערות]

../images/Emo45.gif

 

[רסיסים של אושר]

את יודעת שאני לא אוהבת

חיבוקים. אמיתיים או וירטואליים. מה לעשות שהאיש שאיתו קשרתי את חיי לא מוכן ללכת לייעוץ ? מה לעשות שהוא חושב שהוא יכול לפתור את הבעיות שלנו למרות שהוא מודע לכך שזה לא מצליח ותמיד חוזר שוב? מה לעשות שהאיש שלי גם לא מוכן לפתרון של גירושין? מה לעשות? לעשות ! אבל מה לעשות שאני לא מסוגלת? אמרתי לך שאני סתם טוחנת מים.

 

[דינה.מיט]

חומד,

מי מחבק אותך בכלל? אני סתם בועטת לך ברגל מתחת לשולחן

אין לך בעיה עם האיש יש לך בעיה עם עצמך! קחי את עצמך לטיפול! סכמי עם עצמך מה את רוצה ומה את מתכוונת לעשות בשביל זה לא האיש יפתור לך את הבעיות רק את! ברגע שתהיי שלמה עם עצמך גם האיש ייגרר ברגע שתקריני אנרגיה חיובית - הוא ירצה להדבק אלייך ברגע שתקריני בטחון - הוא לא ירצה לאבד אותך ברגע שיהיה לך טוב - הוא לא ירצה להפסיד אותך ברגע שהוא יחוש שיש לו מה להפסיד - הוא ישנה את הגישה או שלא אבל את לפחות יודעת שעשית ה-כ-ל!!!!! וגם הפרספקטיבה שלך תשתנה אבל זה מתחיל ונגמר בך! לא האיש שלך יעשה אותך מאושרת לא הילדה שלך תגרום לך סיפוק ולא העצה ממי שכבר לא נמצא היתה מצילה אותך את רק את תביאי את עצמך למקום טוב יותר ואנחנו כאן? סתם תפאורה.... דינה. במאית

 

[רסיסים של אושר]

מבוי סתום.

הוא אוהב אותי הוא יודע מה יש לו בידיים הוא יודע שיש לו מה להפסיד. הרי גבר אחר אם אשתו תאמר לו שהיא מבקשת להתגרש ויצא מהבית אז יצא - או לפחות מרבית הגברים. הוא לא. הוא לא מסכים לשמוע על זה. אני כנראה צריכה טיפול אישי. להבין מה אני רוצה לדעת איך להשיג את מה שאני רוצה לעשות סופסוף משהו למעני.

 

[ענת הגדולה]

טיפול אישי הוא בהחלט רעיון מוצלח...

חשבי על זה .... יכול מאוד לעזור לך. ןעל השאר, אמרו כבר את הכל! אז רק תדעי שאני איתך.

 

[אחותו של שקספיר]

טחנות רוח וטחנות מים

לפעמים טוב לטחון מים לפעמים טוב לטחון אותם עד דק ,לדבר אל הכרית בלילה לשוחח עם עצמך בפקקים של הבוקר. לקטר לילל לברוח לצרוח אחר כך תמצאי בתוכך את טחנת הרוח והכנפיים הגדולות שלך יוכלו לשאת את המשקל ויסתובבו בהתחלה לאט ואח"כ מהר ולא תטחני מים יותר אלא תיצרי קמח שמן וצבעים מליון של צבעים כל הגוונים של הקשת שיש בתוכך. כי אחרי הגשם באה השמש ואז מציצה הקשת בשמיים. ואם היא לא מציצה לבד אז , יש לך מספיק כוחות בכנפיים האלו שלך ללכת לשמיים ולהביא משם את הקשת שלך. היום, מחר, מתי שהוא. אחרי שתגמרי לטחון מים אל כרית הדמעות.

 

[דינה.מיט]

ככה

אני אוהבת שאת כותבת לסובב את הדברים לצד האופטימי וזה מש שאני רציתי להגיד אבל יצא לי מין נזיפה מתנשאת שכזאת ואני בכלל לא רציתי להתנשא רק להושיט יד ככה כמו שכתבת יפה לקחתי לתשומת ליבי ואהבתי אחותו.

 

[תבור.]

מסכים אבל...

כרגיל אחותו מסכים איתך למרות שיש לי כאן איזו בעייה לוגית כי הרי ידוע שאם טוחנים מים לא תצא חמאה אולי ביניני הרגש הלוגיקה לא תופסת ??

 

[mika2]

את מרשה לי

לקחת את המילים האלו שלך גם לעצמי ? להשתמש בהן, למשמש אותן ? את מרשה ?

 

[רסיסים של אושר]

תודה אחותו. זה מקסים

מה שכתבת. אני מקווה שאחרי שנתיים של גשם תגיע סופסוף הקשת. והאמת? בשיא הכנות ? אני רוצה לחוות את הקשת יחד איתו. לא לבד. לא עם גבר אחר. איתו. ולפני שתגידו לי לדבר איתו ולהסביר לו אני אגיד. דיברתי, הסברתי, עשיתי, יזמתי. זה טוב לשבוע שבועיים חודש חודשיים וזה חוזר חלילה. עד העונג הבא....

 

[galgalit]

נורא יפה אחותו...אהבתי ../images/Emo45.gif

 

[galgalit]

הולכים לבד ../images/Emo70.gif

 

[מתאמנת בלסמוך]

רוצה להגיב אבל... ../images/Emo7.gif

איןלי מילים, ביטאת את שלי שהיו תקועות. מה שנותר לי לתת זה רק

ענק ועוטף. אחותי שלא הכרתי.

 

[זאת שלא ידעה לשאול]

את יודעת מה מרגיז אותי ?

אם את באמת חושבת שאת מטומטמת אז מה נשאר לעשות? אבל הרי ברור שאת לא כזאת. אז די. די לומר אני קטנה, טיפשה וכו´. זה משרת משהו? אני לא חושבת. אז את לא. ממש לא. את פשוט ילדה גדולה שצריכה להתמודד בבעיות האמיתיות של החיים. כמו רובנו, כך אני חושבת. ופה כולם ביחד מנסים למצוא פיתרון. בסך הכל - כולנו באותה קלחת.

 

[galgalit]

רסיסים, כל דבר בעיתו...

אם את לא קמה ועוזבת עכשיו, זה בגלל שאין בך את הכוחות לעשות את זה היום. לא נפרדים ביום אחד, ההחלטה לא מתגבשת, לא בשבוע, לא בחודש ואפילו לא בשנה. תפסיקי להחמיר עם עצמך, אם זה אמור לקרות, זה יקרה, את תמצאי בעצמך את הכוחות.

 

[אורמור]

רסיסונת..

שום עיצה, שום פיתרון, רק אמירה, מותר לך! מותר לך להרגיש , אפילו לחבוט בעצמך, לא שזה יעזור אבל אותך איש לא יעצור.. אם בא לך להגיד על עצמך מטומטמת, אז תגידי.. <הרי את יודעת שאת לא> את חווה שלבים, החיים הם תהליכים מה שצריך לקרות הוא שיקרה, ואלי עוד לא בשלו התנאים ואולי את בשלב ביניים, את במצב הכי קשה של חוסר ההחלטה אבל ממש אי אפשר להאיץ בה בהחלטה כשהיא תבוא בך מבפנים, היא תבוא לכאן או לכאן.. בנתיים רק אל תהי קשה עם עצמך כל כך קחי בחשבון שלא המצאת שום גלגל אף אחת לא עברה מפה לשם עם טקסי את עוד תחליטי, ותתחרטי, ותחליטי ושוב תתחרטי, הרי לא מדובר בשימלה, מדובר בחיים בחיים שלך ושל מעין אז מה הפלא שכל כך קשה? קחי את הזמן תני לחיים לעשות את שלהם.. רק בין לבין, חייכי, כמובן שלא היום.. אבל אולי מחר.. טוב? תשקלי? ויאללה קחי חיבוק בלי שתרצי, אור מרגישה אותך מבינה אותך.. זהו

 

[רסיסים של אושר]

תודה אור. על כל מילה וכל אות.

 

[פלסטיק]

ומותר גם לי?

הייתי רוצה שכשאני חוזר הביתה שלא תשבי בחדר שינה ותביטי בטלויזיה אלא תשמחי עם זה שבאתי (לא חייבת לשמוח כמו הכלב, אבל קצת...) הייתי גם רוצה שלא תתקשרי כל כמה דקות לברר מתי אני חוזר הביתה לא רק ביום של הנקיונות אלא גם בימים שבהם אין לי תפקידים לביצוע. הייתי רוצה שתפסיקי להיות פמיניסטית בכל תפקיד שאת עושה וצריך להתחלק "חצי חצי" (כמו נקיון) אבל כל דבר אחר מתיקון שקע פתיחת סתימה בכיור או תשלום חשבון זה הופך לג´וב גברי ואת לשוביניסטית. הייתי רוצה שכשאני עושה משהו בשבילך ומאוד משתדל לא "תעשי טובה" אל תקבלי את זה עם קצת שימחה הייתי רוצה שתחשבי שגם לי לפעמים קשה, שאני לא נשאר בעבודה מאוחר כי מתחשק לי אלא כי אני מוכרח והדבר שהכי הייתי רוצה זה להיות עם המשפחה. הייתי רוצה שמהרגע שכף רגלי עוברת את מפתן הבית לא רק תקטרי אלא גם תתני מידי פעם מילה טובה. הייתי רוצה שפעם אחת תכיני לנו משהו לאכול. לא חייב ארוחת גורמה, לא חייב כל יום, אבל פעם בחודש יהיה נחמד. רק כדי לחוש את ההשקעה. הייתי רוצה להרגיש נאהב, להרגיש נחשק להרגיש מושא חלומותייך ולא אחד שנחמד מפרנס טוב אינטיליגנט ולכן "עונה על הציפיות" הייתי רוצה להפסיק לחכות, ובסוף אני אפסיק....

 

[mika2]

כן - מותר לך ! מוכרח לך ! מגיע לך !

ככה. בדיוק ככה צריך להיות. כמו שתיארת. מילה במילה ואפילו יותר ! תן לה לקרוא את המאמר של איש המערות. שיהיה לך טוב !