"הלוואי ו"

ounce

New member
"הלוואי ו"

שלום לכולם

1. האם אפשר להשתמש במילות הקישור "הלוואי והייתי רוטשילד", "במידה ונרצה לעשות זאת", "היות ו", "הואיל ו" (ו' במקום ש') וכדומה? מהם הכללים בנוגע למילים מסוג זה?

2. היכן ניתן למצוא אתר עם מאמרים טובים לקריאה בעברית גבוהה ואף ספרותית?
המטרה היא להיחשף לכמה שיותר חומר איכותי לשם שיפור העברית והחשפות לאוצר מילים עשיר ומגוון.
הכוונה היא לא למאמרים כגון אלו שבאתרי חדשות/אתרים פופולריים, שאמנם כתובים נכון אך אינם "מרשימים".

חג שמח ושבוע טוב!
 

daviduuu

New member
שלום ounce

1. האות ו' אינה מילת זיקה אלא מילת חיבור, וככזו אינה אמורה לרשת את מקומה של מילת הזיקה. לכן נכון לומר הלוואי ש...; היות ש...; הואיל ש... כך נראה לענ"ד.

לגבי "במידה ו...", למרות ביטוי רווח זה, נהוג לפקפק על תקינותו. המילה מידה משמשת לציון מידה ולא לציון תנאי או מקרה. פשוט ביותר לומר את המילים "במקרה ש..." או "אם כך וכך...".

2. האתרים הטובים הידועים לאנשי הפורום מרוכזים ברשימת קישורי הפורום. אחד מהאתרים הטובים הוא אתר "השפה העברית" וכן "אתר האקדמיה ללשון העברית", וכמובן פורום זה שבו ניתן להעשיר את הידיעות בכל תחומי השפה העברית.

שבוע טוב
 

ounce

New member
תשובות

1. אני די בטוח שקראתי במקור המוסמך על ידי משרד החינוך על צירופים נכונים עם ו' (בסגנון שנתתי). יש לך אולי מקור לאישוש דבריך?

2. כוונתי הייתה לאתרי תוכן ולא לאתרי לימוד.

תודה רבה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל

daviduuu

New member
לא שמתי לב שהדוגמה של "הואיל ו..." התפלקה לי

מתחת לאצבעות... מן הסתם זה היה בגלל מספר הדוגמאות.
אז כך, ברור שלא ניתן לומר הואיל ש... ובכל מקרה לא זכור לי מעולם ששמעתי מישהו אומר הואיל ש...
הואיל ו... נמצא במקורות קדומים רבים מאוד מלספור.
 

daviduuu

New member
מצו"ב שני קישורים עם דעות שונות.

ראה בבלוג זה.
הצץ באתר ההוא.
וקרא בויקיפדיה שם. (סעיף 2.4.1.)

מקישורים אלה תוכל להסיק שהשימוש בצורה "במידה ו..." לכולי עלמא לא תקין, בעוד שהשימוש ב"במידה ש..." תקין לדעת חלק אחד ופסול לדעת חלק אחר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
1. לא. זוקקים עם שי"ן בלבד למעט "הואיל ו".

לפיכך "היות ש", "הלוואי ש" וכו'. גם "במידה ש", אבל זהו אינו תיאור תנאי (לא מחליף את "אם") אלא תיאור מידה – "מלא את המימיה במידה הנדרשת" או "במידה שירדו גשמים בה במידה יעלה מפלס הכינרת".

2. מאמרים הם לרוב בשפה אקדמית, לא ספרותית ולא בהכרח עשירה. שפה אקדמית היא אמנם במשלב גבוה אם כי לא בהכרח תקנית (אלא אם עברו עריכה לשונית, וזאת לא ניתן לדעת על פי רוב). אני לא מכירה מאגר טוב למאמרים בשפה שאני יכולה לסמוך עליה בוודאות בלי שקראתי, למעט החומרים שיש באתר האקדמיה ללשון העברית. אפשר להיכנס לספרייה ולקרוא גיליונות של "אקדם" למשל (בפורמט PDF).
 
למעלה