תודה על העצה
מה הוא רוצה:
הוא רוצה קשר בתנאים שלו בלבד. הוא לא מכבד גבולות של אחרים וזו הבעיה. ויש כאן בעיה חמורה מעבר לאי כבוד לאחר- שהיא התנהגות טורדנית כפייתית כפי שתיארתי קודם לכן.
1. בשל התנהגות טורדנית כפייתית אין מצב של ידידות מרחוק , גם היא לא עובדת.
2. המצב כרגע (ששומר עלינו - על ועל בעלי ) בזוגיות תקינה מבלי שזה יפריע לנו יותר מידי בחיים (אנחנו יזמים ויש לנו עסק פרטי ואנחנו אנשים די עסוקים, יש לנו הרבה מידי על הראש ואין לנו פניות לגורמים חיצוניים לא תורמים שיפריעו לנו ויקחו מאיתנו משאבים). הוא שישבנו וניתחנו את הבעיה כשהכל התחיל, ישבנו עם עצמנו והבהרנו לעצמנו באילו תנאים נסכים לקשר ובאילו תנאים נגיד לו שלום ולא להתראות. וזה פחות או יותר מה ששומר עלינו מטלטלות היחסים איתו.
3. בעלי לא רוצה (מן הסתם) לנתק איתו לגמרי את היחסים, הוא כן משאיר לו צוהר. כמובן שהיחסים הם יורדים ועולים (בעיקר יורדים) וזה מה שמביא כל הבלאגן.
4. לאור ההתרחשות האחרונה (ביקש ממני חברות בפיסבוק והודיע לי מה אני צריכה או לא צריכה לכתב שם) לקחנו חזרה צעד אחורה מהקשר איתו, נכתבו לו מיילים חריפים ביותר על ההתנהגות שלו ועל העובדה שהוא לא מכבד גבולות של אחרים וזה אומר מבחינתנו ניתוק קשר.
5. הוא בנה לעצמו משפחה לאחר גירושים, המשפחה החדשה היא לא המשפחה שלנו. לחץ חברתי בהחלט עובד עליו (עלינו לא, עובדה שאין לי בעיה להתנתק), הוא בנה לו סביבת חברים וסביבה תומכת (עבורו) שהיא לא חלק מהסביבה או המשפחה שלנו (אשתו אינה אמא של בעלי).
6. לא יודעת אם לשלוט אבל הנשים מסביבו בהחלט חלשות. זה מתבטא בחוסר יכולת להתעמת או לעמוד מולו, ובקיום שתפקידו לפייס אותו מול כל גחמה שיש לו.
7. לא הצלחתי להדוף את הכפייתיות כי לא השתמשתי עדין בקלף שלטונות החוק. כן החלפתי מס' טלפון בבית, וכן- הוא לא מתקשר יותר לטלפון בבית. התקשורת היא דרך מיילים שלו עם בעלי (תקשורת שלא יכולה להזיק לי). לא בטוח שאשתמש בקלף זה. רק אם זה יתדרדר למצב חריג. הסיבה - הודעתי לבעלי שהוא לוקח פיקוד על החבילה שהוא הכניס לי לנישואים, כמו שהוא הכניס את זה כך שגם יטפל בזה. אין לי שום בעיה לקשר שלו עם אבא שלו, כל עוד זה לא נעשה לי בתוך הסלון של הבית, ואין לאיש השפעה כלשהי על חיי. בכוונה אני שומרת על מרחק גדול מאד, ועירנית כיום יותר מתמיד למידת הכניסה של האיש לחיי.
*אני כותבת כאן לעוד נשים /זוגות, כי אני זוכרת שכשהנושא הזה התחיל אצלנו הייתי במצוקה גדולה. ממש לא ידעתי מה לעשות ואם מה שאני עושה הוא נכון. בדיעבד מה שעזר לי היה שיחה עם אחת הדודות במשפחה שעברה גם היא מצב דומה ותמכה בי בניתוק בשלב מוקדם. דבר נוסף שהיה חשוב זה הכוח המאוחד שלי ושל בעלי מולו, העובדה שידענו בדיוק למה נסכים ולמה לא נסכים לא אפשרה לנסיונותיו הרבים להפריד ביננו. דבר נוסף שעזר - נתתי לבעלי להתנהל מולו. בעלי היה צריך לקחת את האחריות על הקשר הדפוק שלו עם אבא שלו ולהתעמת מולו. אם הוא לא היה מוכן לעשות כן, כנראה שהקשר ביננו לא היה אפשרי. אולי בדיעבד זה דווקא משהו שמראה לי כמה הנישואים שלי חזקים.
