הלב שלי..

הלב שלי..

הלב שלי צועק אלייך הראש שלי אומר שלא צריך אותך רוצה לומר שסלחתי לך אבל הלב מפחד להיפגע ממך רוצה את החיבוך שלך שהזכיר לי שאתה שלי ואני שלך אבל אין שום דבר והכל נגוז ונעלם מתחילה להשלים שזה נגמר ול אקיים שאין אנחנו אלא רק אתה לחוד ואני לחוד רוצה כבר לאהטב גבר אחר אבל הלב פשוט שוב מפחד להישבר ניפצת אותו לרסיסים כל כך קטנים שאני לא אתן לעצמי לחזור לזה לעולם כי השארת אותי משותת כולי בדם דם שכולו מלא בבדידות ודמעות וכבר פשוט אין לי למי לבכות אמרת שתפקידך לנגב את אותן דמעות אבל הפקרת את התפקיד וזנחת את האהובות בשיחה האחרונה שלנו קראת לי "אישתך" אהובתך" פעם המילים היו פוגעות בלב שלי שהיה אז שלך היום המילים נאמרות ממך, אבל הלב כבר לא שלך. אז איך הגענו למצב הזה תשאל את עצמך כי זו השאלה שאני שואלת את עצמי המילים שלך שהמיסו אותי והיו כאבן חקוקים הפכו פשוט ל"סתם" מילים בלי משמעות נסתרת כנראה שזה סימן שאהבה נגמרת...
 

shirlove

New member
ככה זה...

הלב נשבר ומתאכה אהבה נגרמת ככה זה.. מאחלת לך שבאמת תתגברי, תדעי שיש עוד מלא בחורים מנסיון מדברת מנסיון אישי הלב כואב, הלב שבור, עכשיו הכל נראה שחור, אך אל תדאגי,העצב יחלוף לך מהר...
 
ידוע..

שיש עוד בחורים אבל איך רשמת על החתולה.. אז גם אני סורטת לא נותנת לאף אחד להתקרב זה שדה מוקשים... ורק לו עוד מוכנה לתת את הנשימה האחרונה <לא שמגיע לו> ובינתיים שום דבר לא ממש התאחה נכון שיותר קל אבל עדיין אני בוכה.. ורק ליבי נשבר...
 

shirlove

New member
כן אבל...

כשאני כתבתי שאני תוקפת ושורטת התכוונתי למשהו אחר.לכולם אני נותנת להתקרב ולו לא! התכוונתי שאני מכושלת יותר נפשית-לא מתאהבת בקלות,אבל בהחלט נותנת צ'אנסים ולא שוללת. אם הפרידה טרייה מן הסתם שתבכי עדיין,לי עבר 5 חודשים מאז הפרידה ואני עדיין לפעמים חושבת עליו-ואני עוד זו שעזבה(לא שזה משנה מי עזב בשני המקרים זה כואב),אבל אני פיתחתי קשרים עם אחרים...ווואלה טוב לי. תתאזרי בסבלנות,הפצע יחלים עודתראי....אוףףף כל נושאי האהבה האלה מתחילים להכניס אותי לדיכי. קראתי כאן סיפור של מישהו שבדברים שלו ממש הזכיר את האקס שלי,זה עיצבן אותי!
 
זו הבעיה...

אני לא מסוגלת להיפתח לאף אחד חוץ מלו כנראה
וגם אליו כבר פחות.. ואנחנו היינו כמה שנים ולא חודשים.. וכמו שעברי ונינט שרים :הכאב הזה מכה בי עוד...
 

shirlove

New member
שנים או חודשים הכל...

אותו דבר. זה עניין של חיבור וכמיה....ולא של כמות וזמן-כבר כתבתי כאן באיזהשהו מקום.אני עם האקס שלי הייתי 8 חודשים ועל החודש הראשון ביחד הרגשנו כאילו אנחנו מכירים שנה,וזה היה הדדי כי הוא בעצמו גם אמר לי.זה לא קשור הזמן.....זה קשור איך את מקבלת את הפרידה. אם את מקבלת את זה כאילו נחרב העולם ולא יכול להיות אחד אחר רע,אבוד לך....אם את מתכשלת מזה ואומרת לעצמך-אני אצליח להפתח לאחר ולאהוב שוב כמו פעם ואפילו יותר,תצליחי. זה הכל עניין של גישה....בהצלחה,ותנגבי את ה
 

shirlove

New member
כל אחד ודעתו

דעתי הפוכה משלך....ו-8 חודשים זה גם כמעט כמו שנה ככה ש...
 
מותק

הייתי איתו 4 שנים, עברתי משברים שזוגות נשואים לא עברו.. עברנו ימים ואוקינוסים חיינו כמו זוג נשוי.. ותאמיני לי שאם לא חווים משברים ועוברים אותם האהבה לא מתחזקה, מי שמוותר בוחר בדרך הקלה לפחות בעיני.. כי משברים מחזקים אותך כבנאדם ואתכם כזוג.. אז לא חושבת שזה יכול לקרות בחודש או חודשים שרק לומדים אחד את השני.. תמיד כולם הסתכלו עלינו בהערצה רצו להיות כמונו.. חשבנו שלנו זה לא יקרה.. אולי חחיינו בבועה שבסוף גם לנו זה קרה!
 

shirlove

New member
בסדר אבל משתי הצדדים

הייתה נכונות לשמור ולהשקיע בקשר
 
למעלה