הלביאה של החבורה

judyr

New member
הלביאה של החבורה

את האוזן הקשבת כשהלב דואב. הפתרונות, העצות, ומה לעשות, כולם יודעים כי מוצאים אצלך את התשובות. המפוטרת באה אליך כי את תדעי איך לעזור לה להתמודד עם המצב. שבורת הלב בוכה אצלך כי הכתף כל כך רחבה וחמה ונעימה. החבר הכי טוב שאת חייו את מלווה בעשור האחרון.. לא צריך לומר כלום כי את במבט עמוק אחד את כבר יודעת הכל.. תמיד יודעת מה להגיד ומתי להצחיק... ומתי לא... את תמיד היית המצחיקה של החבורה. נלחמת מלחמות האחרים... הסופר גלו של השברים... כולם מצפים שאת... ממך תבוא הישועה... את החזקה... הבלתי שבירה... אבל בפנים... את מרוסקת... ואין לך למי לפנות... כי הרי אחרי כל העצות... מי יאמין כי לעצמך אין התשובות... ואף אחד לא חושב לרגע... להתבונן בלביאה של החבורה.. ולראות את השריטות... והפצעים והליקוקים האין סופיים... אך החתכים הם עמוקים... הקמטים מלילות ללא שינה.... איתני הטבע מגמדים אותך לגורה חסרת כל הגנה... עולמך הפוך.. והוא כל כך קטן ונחבא ונעלם... בתוך תוכך פנימה את יודעת שאת משתנה... ואין לדעת אם זה לטובה... אך תמיד בשבילם... את תמיד הלביאה של החבורה.
 
אוי , את מזכירה לי מישהי ..

אותי ... הכותל המערבי של כולם .. כל בעיה כל מריבה כל אהבה כל אכזבה כל דבר .. אני זאת ששומעת ומפנימה אני זאת שצריכה לתת את עיצה ואף אחד , לרגע לא חושב לעצור לא חושב לשאול איך אני מרגישה ? איך אני מצליחה להכניס לתוכי את כל עוצמת הרגשות האלו .. ? אבל אין ברירה , אם את אוהבת אותם בדיוק כמו שאני אוהבת את החברים שלי את תכניסי לליבך את תמצאי את הדרך להמשיך מבלי שאף אחד מהם לא ידע מבלי שאף אחד יקשיב ..
 

judyr

New member
שרון

תראי בטח שאני אוהבת אותם ותמיד אהיה שם לא משנה מה! אבל את מכירה את ההרגשה שפתאום את מרוקנת? שאין לך אנרגיה בתוך תוכך? ושאף אחד לא יבין איך זה קורה כי מבחינתם זה בלתי אפשרי? כי את כל יכולה? והם לא יכולים לראות זאת כי לימדת את כל "הלהקה" שאת בראש.... במקרה שקורה משהו? אבל אני מאמינה שזה זמני... שאת האנרגיה שלי אני כבר אמצא... שפתאום אמצא לי באר שממנה אוכל לשאוב... ואתמלא לי שוב...
 
שולחת מילוי ../images/Emo24.gif

לא תמיד קל להיות החזק ולא תמיד פשוט להיות הכל יכול/ה אבל מי שנולד כזה... כזה יהיה! ובלי שום קשר... מותר להיות גם שביר, ומותר לקחת הפסקה ולשבת לנוח על הספסל ולנשום אוויר הרים... שולחת לך אבקת מילוי מיוחדת של כוח, חוזק ואושר שאי ברכה ורק טוב!!!
 

judyr

New member
קיבלתי....

אעשה בה שימוש נכון.....
 
וודאי ..

שאני אוהבת אותך , וודאי שאני מרגישה מרוקנת .. וודאי שלפעמים אני רוצה לקחת את הרגלים ולברוח וודאי שאני מותשת .. אבל .. כמו שאמרת .. אי אפשר בלעדיהם .. הם החברים לא .. ? אני כשמרגישה שהאנרגיות נעלמות , הולכת לים . אני אוהבת את הים , מרגישה את העוצמה של הגלים ,את הריח הקסום של המים המלוחים .. את הצבעים המדהימים של המים .. את השקט .. את רחש הגלים .. אני יושבת על החוף ממש מול המים .. לוקחת נשימות עמוקות .. עוצמת עינים .. ונותנת לאנרגיה לזרום מחדש לגופי .. אולי זה ישמע לך קצת מצחיק , אבל אני עושה את זה כל פעם שאני מרגישה בנפילת מתח .. אפילו בעבודה , אפילו בחיים האישים , אפילו כשיש דברים עצובים .. בכל מצב .. ממליצה לך לעשות כך , תתפלאי עד כמה הגוף מתמלא באנרגיה חיובית ..
 

judyr

New member
יקירתי...

הים הוא חלק בלתי נפרד ממני.... אני לא "אוהבת" את הים רק בקיץ... תוכלי לראות אותי בים כל השנה... אין כמו מנגינת הגלים... ריח הכחול העמוק הזה... שמנקה את הגוף.... הנשימה העמוקה שלוקחים והיא נכנסת וממלאת ואז את מרגישה כאילו את מרחפת.... והרוח שמלטפת... אני יכולה לשבת שעות בים.... בלי לדבר... בלי לשמוע מוסיקה בלי "השגרה" הרוח... השמש... החול... החום... הקור.... הקול... הריח.... המתנות שמוצאים בשברי הגלים המתנפצים.... כל אחד מהם לבד או ביחד....
 
כמוני כמוך ..

כל החיים שלי גרתי ליד הים .. גם בקיץ , גם בחורף ולפעמים אפילו יותר בעונות הקרות אז .. מרגישים את העוצמה הענקית שמלטפת אותי... מחבקת אותי מאמצת אותי .. וממלאת אותי באנרגיה חדשה ..
 

judyr

New member
מי יודע...

אולי היינו יושבות אחת ליד השניה בחוף הדרומי.... לשם הייתי "בורחת" מביטה את הדממה הגועשת.... והאמת שאין משהו עוצמתי כמו הים בחורף...... ואוווו
 
למעלה