כתובה משומשת
אשלי יקרה אני, אין לי מושג קלוש שבקלושים איפה דחפתי אותה. אבל היות וממילא כל הטקס הזה היה מגוחך בעיניי כנראה שמתי אותה איפשהו,או שנתתי לאבא שלי שישמור או שזרקתי לפח פעם שעברתי דירה. את האמת? אפילו את טבעת הנישואים שלי,אני לא יודעת איפה שמתי. ואת שמלת הכלה, קיצרתי אחרי שבוע, והלכתי איתה עוד כמה שנים,עד שנהייתה בלתי אופנתית בעליל. אבל כל בוקר או כל לילה שאני נשארת איתו אני בעצם מחדשת את הנישואים ובוחרת , ולפחות עכשיו בחירה עם תובנה. וניירות,מגילות קלף וטבעות מוזהבות אינם כלום בעיניי. (ואני גם אתרום את אבריי למי שירצה איברים משומשים כי גם העניין ההוא של תחיית המתים וחזון העצמות -לא ממש הז´אנר שלי).