חסר מילים
חסר מילים אין כבר מה לומר לגבי כול העניין הזה, כול העניין הזה מה שצריך, עשינו כבר מה עוד נותר? מה עוד נשאר? שמעתי שהלכו בנתיים אנשים האם הם טובים? האם הם רעים? הלכו גם כמה לבבות בדרך לבבות שבורים, לבבות של עצב. אני נותרתי פה, לבד בלי אף אחד, בלי אף אחד יושבת בצד ומביטה על הקיר והתקרה, על הקיר והרצפה. אין פה דבר חוץ משקט מתמיד של אכזה, של אהבה רק רוצה כבר ל"בית" ואין לי יציאה, זה ללא מוצא כבישים סלולים, ומדרגות שבונים כול הזמן ממשיכים, אף פעם לא מפסיקים. אין כאן סוף ולא התחלה רק שקט נורא, רק אהבה צבועה רק מבטים, בלי מילים מיותרות מדהים, איך שאפשר לקרא בין השורות מבינים, בלי שום הערות מה כבר יכול לקרות? מה יכול לקרות? בלי שום סיכונים מיותרים סותמים פיות, מרגישים רגשות הכול בבת אחת נהרס חוץ מהדבר הזה הפשוט הזה התמים הזה שנקרא אהבה...