שפתך התגלגלה במישורים, לכדת כל מי שעבר בשביל ההוא. צרחת עד שנספג כל דם האויב, בקרקע. נסת מכאן ומהר, ברחת רחוק, מבלי לדעת לאן תגיעי. אפילו את לא ידעת את חומרת המעשה. שלושים מלקות על גבך נחתמו, לאחר שגזר דינך הוסכם התחלת להתגלגל בהרים.
אתה הופך מילים, לסימפוניה של שקט ומבלבל בין האותיות שקוראות לך לבוא. אתה משנה את היופי של הדמעות ונותן להן לנטוף נוגהות, לדעתך הם מחטאות את הפצעים, אלכוהול ללב.