בבקשה, יש הבדל מהותי-
בין לשמוע על כל דבר שקורה ולכתוב עליו. בין אם זה הנאד המסריח שרמי שלמור תקע בדרך למשרד- או הזין הקטן של שילוח שנחשף במקלחות חדר הכושר- יש הבדל בין הפיפי הצהוב הזה לבין כתיבה שבאה מצורך פנימי. הוא שאמרתי, לא בעיה לדעת כל דבר כשאתה נמצא בצומת שמתרחשים בה דברים, כל מה שנותר לך זה להעלות את הרכילות על הדף. אגב מירן, הדבר הרדוד הזה עשה סערה? איפה? במסדרונות גית"ם? אתם שולחים לה אייטמים משם? תהליך הקריאה שלי בתוך הבלוג (מה זה בלוג אגב?) הזה לווה בצורך עז לברוח שהיה מהול עם רצון להבין, רצון שהשאיר אותי עוד קצת שם,אבל רק עד שההבנה העצימה את הבחילה. ברררררר. קר. תביטו בגשם, הוא מחזיר לפרופורציות, בשבילו אין הבדל בין מודי כידון לחתול רחוב רטוב ורעב. ותנו לחיות לחיות. ושימות כבר הצורר הזה סדאם. וגשם.