הכתבה + מי לקחתי
אני לא הכי גאה בכתבה (כתבה ראשונה שלי אחרי שנה שלא כתבתי לעיתון אז אני קצת חלוד XD ) בכל מקרה, לקחתי את: התמונה של אינוסנס בתור לאנה התמונה של מיאנקו בתור קו שוורי התמונה של סרף סאן בתור לורד דראקיה של רוקט מפורים של גוגטסו עם עינב מפרינסס פרינסס והתמונה של הקאסט של גוגטסו השניה לא כל התמונות יכנסו, אחרי שאני בחרתי מה לשלוח, העורך יבחר מה הוא מעדיף להכניס ^^ הכתבה: -הכתבה כולה נכתבה בסרקזם ורוח הומור, נא לקחת הכול בראש קליל- [כותרת] גם לנו מגיע 15 דקות של תהילה [משנה] בעצם, 14 וחצי, אבל מי סופר? (יש סטופר) כמה פעמים יצא לכם ללכת ברחוב ולידכם פתאום חולף גבר כמעט וערום לחלוטין שלחזהו חזייה ורודה עם אפרו ושפמו הלבן מעטר את פניו הגבריות בגאווה? כמה פעמים נכנסתם למסעדת מזון מהיר כדי לעמוד בתור מאחורי בחורה עם זקן ובקבוקים זהובים בשמלה ויקטוריאנית? וכמה פעמים יצא לכם להיכנס למתחם האוניברסיטה בשביל עוד יום של הרצאות ולימודים יקר ערך, ותת הנחיות לבחור גבוה ומזוקן עם אוזני חתול, בחור נמוך עם זקן ארוך לבן ומטה, עטוף כולו ביוטה והמוני יצורים שונים ומשונים אחרים? אם איי פעם מצאתם עצמכם בסיטואציה מעניינת דומה, כנראה שנקלעתם לקרבת מתחם כנסים של קהילת חובבי האנימה והמנגה הישראלית. בשביל אלו מכם שלא מבינים עניין ומגניבים כמונו ולא יודעים מה הם המילים הזכרתי קודם, אנימה ומנגה הם שמות לסדרות האנימציה והקומיקס היפני שתופס תאוצה בפופולאריות בזמן האחרון. כן, אני מדבר על פוקמון, על דרגון בול Z ונארוטו ואפילו המומינים ונילס הולרגסון שחלקכם הגדול גדל עליו. סדרות מצליחות אלו לא יכלו לשבת בשקט מבלי לצבור להן קהל מעריצים לא קטן ולפני שיכולנו להגיד "ג'אנגל ווא איטסומו האלה נוצ'י גו דלוקס", התחלנו להתקבץ במקום אחד, הכנסים המדוברים בכתבה זו. באופן עקרוני כתבה מסוג זה אמורה לעניין אך ורק את האנשים המדוברים בה, ומאחר והקהילה פה באילת מזערית, רובכם כנראה ולא תמצאו בה אפילו קומץ של עניין, אבל... אני זה שכותב פה ולא אתם, אז תסבלו. לבטח רובכם ראיתם בסרטים האמריקאים את הגיקים המגיעים לכנסים ענקיים כשהם לבושים כנסיכה ליאה ודארט' וידר, טוב, הכנסים שלנו קטנים יותר ואין בהם סית' עם דלי שחור על הראש או בחורות עם לחמניות בשיער (למרות שבהחלט צריך להיות), לנו יש אנשים מנארוטו, שמנטפים והמוני דמויות אחרות שרובכם כנראה לא שמע עליהן כך שאני לא אפרט יותר, בררו לבד. כך או כך, כנסים אלו מתרחשים באזור המרכז (סיבה שבכל זאת כותבים על זה במקומון אילתי? אין לי שמץ של מושג ירוק עם נצנצים סגולים שמהבהבים בניאון ורוד.) ובהם ניתן למצוא את כתבכם הנאמן ושלל יצורים דומים ושונים כאחד, חלקם לבושים באופן... מיוחד, חלקם כמעט ולא לבושים, וחלקם לבושים רגיל ורצים בכל רחבי המקום עם מצלמה בידם כדי לצלם את הלבושים מיוחד ואלו ששכחו להתלבש באותו הבוקר. מחזה מיוחד לאין שיעור. תורות ארוכים המתפרסים עד לסופו של האופק נמתחים מדוכנים קטנים עמוסי סחורה מיובאת מיפן (שיוצרה בסין, כמובן) על מנת שהעומדים בהם יוכלו לקנות את הבובות וחוברות הקומיקס שהם כל כך אוהבים במאות על מאות של שקלים (אני לא מתלונן, אני עושה זאת בעצמי ונהנה מכל רגע) וכך ממוטטים את הכלכלה העולמית כשהם מוציאים יותר כסף ממה שיש ברשותם וברשות כל קרובי המשפחה החוקיים שלהם. אז אם גם אתם מעוניינים בהנאה הצרופה שתיארתי בזה הרגע ועוד הרבה יותר, אתם מוזמנים להגיע לכנס הגאקקון הנערך ב21.8 בתיכון "בליך" שברמת גן (הכנסים יותר כיפיים ממה שאני גורם להם להישמע...).
אני לא הכי גאה בכתבה (כתבה ראשונה שלי אחרי שנה שלא כתבתי לעיתון אז אני קצת חלוד XD ) בכל מקרה, לקחתי את: התמונה של אינוסנס בתור לאנה התמונה של מיאנקו בתור קו שוורי התמונה של סרף סאן בתור לורד דראקיה של רוקט מפורים של גוגטסו עם עינב מפרינסס פרינסס והתמונה של הקאסט של גוגטסו השניה לא כל התמונות יכנסו, אחרי שאני בחרתי מה לשלוח, העורך יבחר מה הוא מעדיף להכניס ^^ הכתבה: -הכתבה כולה נכתבה בסרקזם ורוח הומור, נא לקחת הכול בראש קליל- [כותרת] גם לנו מגיע 15 דקות של תהילה [משנה] בעצם, 14 וחצי, אבל מי סופר? (יש סטופר) כמה פעמים יצא לכם ללכת ברחוב ולידכם פתאום חולף גבר כמעט וערום לחלוטין שלחזהו חזייה ורודה עם אפרו ושפמו הלבן מעטר את פניו הגבריות בגאווה? כמה פעמים נכנסתם למסעדת מזון מהיר כדי לעמוד בתור מאחורי בחורה עם זקן ובקבוקים זהובים בשמלה ויקטוריאנית? וכמה פעמים יצא לכם להיכנס למתחם האוניברסיטה בשביל עוד יום של הרצאות ולימודים יקר ערך, ותת הנחיות לבחור גבוה ומזוקן עם אוזני חתול, בחור נמוך עם זקן ארוך לבן ומטה, עטוף כולו ביוטה והמוני יצורים שונים ומשונים אחרים? אם איי פעם מצאתם עצמכם בסיטואציה מעניינת דומה, כנראה שנקלעתם לקרבת מתחם כנסים של קהילת חובבי האנימה והמנגה הישראלית. בשביל אלו מכם שלא מבינים עניין ומגניבים כמונו ולא יודעים מה הם המילים הזכרתי קודם, אנימה ומנגה הם שמות לסדרות האנימציה והקומיקס היפני שתופס תאוצה בפופולאריות בזמן האחרון. כן, אני מדבר על פוקמון, על דרגון בול Z ונארוטו ואפילו המומינים ונילס הולרגסון שחלקכם הגדול גדל עליו. סדרות מצליחות אלו לא יכלו לשבת בשקט מבלי לצבור להן קהל מעריצים לא קטן ולפני שיכולנו להגיד "ג'אנגל ווא איטסומו האלה נוצ'י גו דלוקס", התחלנו להתקבץ במקום אחד, הכנסים המדוברים בכתבה זו. באופן עקרוני כתבה מסוג זה אמורה לעניין אך ורק את האנשים המדוברים בה, ומאחר והקהילה פה באילת מזערית, רובכם כנראה ולא תמצאו בה אפילו קומץ של עניין, אבל... אני זה שכותב פה ולא אתם, אז תסבלו. לבטח רובכם ראיתם בסרטים האמריקאים את הגיקים המגיעים לכנסים ענקיים כשהם לבושים כנסיכה ליאה ודארט' וידר, טוב, הכנסים שלנו קטנים יותר ואין בהם סית' עם דלי שחור על הראש או בחורות עם לחמניות בשיער (למרות שבהחלט צריך להיות), לנו יש אנשים מנארוטו, שמנטפים והמוני דמויות אחרות שרובכם כנראה לא שמע עליהן כך שאני לא אפרט יותר, בררו לבד. כך או כך, כנסים אלו מתרחשים באזור המרכז (סיבה שבכל זאת כותבים על זה במקומון אילתי? אין לי שמץ של מושג ירוק עם נצנצים סגולים שמהבהבים בניאון ורוד.) ובהם ניתן למצוא את כתבכם הנאמן ושלל יצורים דומים ושונים כאחד, חלקם לבושים באופן... מיוחד, חלקם כמעט ולא לבושים, וחלקם לבושים רגיל ורצים בכל רחבי המקום עם מצלמה בידם כדי לצלם את הלבושים מיוחד ואלו ששכחו להתלבש באותו הבוקר. מחזה מיוחד לאין שיעור. תורות ארוכים המתפרסים עד לסופו של האופק נמתחים מדוכנים קטנים עמוסי סחורה מיובאת מיפן (שיוצרה בסין, כמובן) על מנת שהעומדים בהם יוכלו לקנות את הבובות וחוברות הקומיקס שהם כל כך אוהבים במאות על מאות של שקלים (אני לא מתלונן, אני עושה זאת בעצמי ונהנה מכל רגע) וכך ממוטטים את הכלכלה העולמית כשהם מוציאים יותר כסף ממה שיש ברשותם וברשות כל קרובי המשפחה החוקיים שלהם. אז אם גם אתם מעוניינים בהנאה הצרופה שתיארתי בזה הרגע ועוד הרבה יותר, אתם מוזמנים להגיע לכנס הגאקקון הנערך ב21.8 בתיכון "בליך" שברמת גן (הכנסים יותר כיפיים ממה שאני גורם להם להישמע...).