הכרעה קשה

אמא 77

New member
הכרעה קשה

יש לי ילד בן שבע עם הפרעת קשב וריכוז ניסתי בכל מיני דרכים לעזור לו להתגבר על כך ובלבד שלא אגיע לרטלין אך אני רואה שהילד מתקשה מאד אני פוחדת נורא מתרופה זו מה יש לכם לאמר על כך
 

b a r b a i m a

New member
אמא 77 יקרה

כמווי כמוך. גם אני הייתי באותו מצב שאת נתונה בו היום ולמיטב ידיעתי עוד רבים ההורים כמונו אך אספר לך שמכל מה שלמדתי ב-4 השנים האחרונות הגעתי למסקנה חד משמעית - אין פתרון אחר. אמנם זה לא הפתרון היחידי ויש עוד הרבה מה לעשות למען הילד כגון הדרכת הורים, ייעוץ, ותמיכה רבה - אך הדרך עם ריטלין הרבה יותר קלה. הפתרון של טיפול תרופתי יחסוך לילדך את התסכולים הרבים העוטפים אותו ביום יום. אל תפחדי מהריטלין - שנים של מחקרים הוכיחו כי הריטלין הינו הטיפול הטוב והנכון ביותר להפרעת קשב. בהצלחה
 

05 מיכל

New member
ועוד מילה אחת,

בקיצור נמרץ (אם תרצי אוכל לפרט יותר מחר בערב): ההרגשה לתת תרופה יום יום במשך שנים מפחידה, אבל עלייך לדעת שהימנעות ממתן התרופה לילד שזקוק לה היא לא רק מפחידה, היא מסוכנת. ילדים שזקוקים לרטלין ולא מקבלים אותו, בבגרותם הם בקבוצת סיכון לכמה וכמה צרות שהן יותר מפחידות מרטלין. שבת שלום ובהצלחה!
 
ההסברה של הריטלין דומה לזו של

מדינת ישראל. אנחנו מודים שיש כמה בעיות ומיד קופצים כל מני פנטים ואנטרסנטים ושוללים את זכות קיומינו. אני מאובחן מגיל 5.5 והתחלתי לקבל תרופות בגיל 23. אין לך מושג כמה צער יכל להחסך ממני ומסובבי לו קיבלתי ריטלין בילדותי. (למען הסדר הטוב חשוב שאומר שהתרופות שאני לוקח היום אינן ממשפחת הריטלין. טוב לי איתן ולכן לא ניסיתי מספיק את הריטלין אבל אני ממליץ עליהן רק למי ששניסה ריטלין באופן שיטתי ולא יצא מרוצה).
 

05 מיכל

New member
קצת באחור, אבל לא שכחתי

ובכן: המחקרים על מבוגרים שבילדותם סבלו מהפרעת קשב ולא טופלו באופן יעיל מראים שיש אצלם שיעור משמעותית יותר גבוה של דיכאון, חרדה, הפרעות אכילה, שימוש בסמים ובאלכוהול והתמכרויות, וכן הסתבכות עם החוק. (ואף אחד מאלה לא מוסיף בריאות כידוע...) לגבי שימוש בסמים ובאלכוהול: ידעתי את הנתון הזה, אבל בשבוע שעבר ביום עיון ראיתי דיאגרמה שהשוותה את השימוש בסמים ואלכוהול, לפי מעקב ממושך אחרי קבוצה גדולה של ילדים גדולה שאובחנו עם ADHD והומלץ להם על שימוש ברטלין, ושחלקם קיבלו אותו, וחלקם - בגלל התנגדות שלהם או של ההורים - לא קיבלו אותו. ההפרש היה הרבה יותר גדול ממה שציפיתי. לראות ולא להאמין. החריג היחיד היה עישון סיגריות, ששם דווקא אלה שכן טופלו השתמשו יותר, ואין עדיין הסבר ברור לעניין. אבל בכל הקטגוריות האחרות - סמים מסוגים שונים, ואלכוהול - הפער היה ענק; מי שקיבל רטלין נקלע לשם הרבה הרבה פחות. נוסף על כך יש כמובן הדברים הברורים שלא דרוש מחקר בשביל לראות אותם: הדימוי העצמי של הילד שצונח לקרשים, חוסר האמון ביכולתו לעמוד במה שנדרש ממנו, הבלבול עקב חוסר היכולת שלו להבין למה הוא ככה, ואולי באמת צודקים כל אלה שמאשימים אותו שהוא לא מספיק רוצה, והבלבול בהערכה העצמית, והקצר בתקשורת עם עולם המבוגרים וכו' אני זוכרת את עצמי, כשעדיין חששתי מהרטלין, מסתכלת על הילד שלי ששכב על הרצפה ובכה, ואמר: אמא, את לא מבינה, אני לא *יכול* ללכת לשם [לביה"ס]. בתחילת השנה כל כך רציתי להיות השנה ילד טוב, ואני לא מצליח. וחשבתי לעצמי: אולי בעוד עשרים שנה יגלו שרטלין עושה איזשהו נזק, אבל ההימנעות ממנו עושה כעת נזק ברור, שהוא ודאי, והוא הרסני לכל החיים. אז אם יש לך דרך ברורה אחרת שידוע לך שיכולה לעזור לו בצורה משמעותית, זה סיפור אחד. אבל עד כמה שידוע לנו (ורבים כאן ניסו וחיפשו) אין דרך ברורה כזו. ואם אין לך, ואם אכן האבחון וההמלצה ברורים - אני מציעה לך להתחיל, ואם את רוצה חפשי במקביל דרך אחרת, בריאה יותר, וכשתמצאי אותה תעברי אליה. כמו שאומר חברנו גיל מאור: אצל ילדים כל שבוע של חוסר טיפול ושל תסכול הוא שבוע של נזק.
 

חן חן40

New member
שבת שלום

ועוד איזו הכרעה קשה. גם אני הייתי שם, שנתיים ימים, עד תחילת שנה זו שהחלטתי שאני אתחיל ואבדוק ואז אחליט. אבל עד שהגעתי למסקנה זו עברתי שנתיים של ניסיונות שונים ומגוונים של טיפולים ואיבחונים. יותר מזה, האבחון האחרון שעשיתי הוא אבחון נוירולוגי,רק כדי לדחות את הקץ כי בתוך תוכי ידעתי כבר בגן חובה. והיום, לקראת סוף שנת הלימודים(בני בכיתה ג') השנה הראשונה בה הוא מטופל בריטאלין, הוא מזכיר לי לתת לו את הכדור ואפילו לוקח לבד. אני יכולה לשתף אותך שהרגשתי כל כך קשה בעת ההתלבטות עד שאמרתי לנוירולוג שאני מרגישה שאני צריכה לבחור בין בריאותו הרגשית-נפשית של בני, לבין בריאותו הפיזית. אבל אחרי קריאה של "מליון" מאמרים, כתבות ובעיקר הורים בפורום הזה, ואחרי הניסיון של השנה הנוכחית, זה מה שמציל את בני ומאפשר לו להביא את עצמו לידי ביטוי ולהצליח.זה מה שמאפשר לעזור לו בתחומים נוספים כי הוא מודע וער לקשייו מה שלא קורה בלי הריטאלין. בהצלחה חנה
 
ההתלבטות לגבי התחלת טיפול בריטלין

היא נחלתם של הרבה מאוד הורים. יש הרבה אינפורמציה בנושא, חלקה מדוייקת, חלקה פחות מדוייקת. ראשית, כשאת אוספת מידע על התרופה, כדאי לבדוק מה מקור המידע, ולהתייחס למידע בדוק ומהימן. שנית, בחני את האפשרויות האחרות העומדות לרשותך באותו אופן. חשוב מכל, בדקי מה המחיר שהילד משלם. הכוונה למחיר הריגשי, ההערכה העצמית שלו, האהבה העצמית שלו, התפיסה שלו את עצמו. אם הוא מותש מנסיונות המאבק שלו, אם הוא מתחיל לתהות לגבי הערך העצמי שלו, אם הוא מתחיל שלא להאמין בעצמו ולהמנע ממצבים בהם הוא עלול להכשל, אזי, אולי הוא משלם מחיר גבוה יותר מאשר היה משלם אם היה צורך ריטלין, או כל תרופה מתאימה אחרת. אני לא אומרת שאת חייבת לתת לו ריטלין, אני רק אומרת, שאת צריכה להכניס למשוואת ההחלטה שלך גם את השיקולים האלה, ולבחון איזה מקום את נותנת להם. בהצלחה
 

BenisaaC

New member
כנראה כולם חוששים בהתחלה

כאמא לילד בן 15 שלוקח ריטלין מכתה א' לאחר חששות כבדים מאד מצידי והתנגדות חמורה של אביו, גם אני מצטרפת לדיעה שאין כנראה אופציה אחרת אם רוצים קודם כל להביא את הילד להאמין ביכולותיו ולהרגיש פחות חריג. הצעתי להחליט לנסות חודש שהרי בתוך תקופה כזו אין סכנה שיהיה נזק כל כך גדול. אין לי ספק שהאמת תצא לאור מיד. וההשפעות המבורכות של הטיפול יבהירו מעל כל ספק את התשובה, ויראו איזה שינוי דרמטי יחול בילד. אמנם יש תופעות לוואי בהתחלה כמו כאבי בטן וכו' אבל המאמץ שווה. בניגוד לדיעה הרווחת אצל המתנגדים הפנטיים (בעלי איזו שהוא עניין-לא ענייני) הורים שלא נותנים את הטיפול לילד לא דואגים לרווחתו ועושים לו עוול. ב ה צ ל ח ה !!!
 

05 מיכל

New member
טוב, כדאי להיזהר מאשליות

לא תמיד מוצאים תוך חודש את המינון הנכון והסוג הנכון. לפעמים זה תהליך יותר איטי. אז לא כדאי לצפות לנסים ולהתייאש מהר מדי אח"כ. אם יש קשיים, או שהתועלת לא ברורה - לא להתייאש. לפנות גם לרופא המטפל, וגם אלינו - לשמוע מניסיונם של ההורים האחרים, כדי לקבל מושג אם ךחכות עוד או שדרוש שינוי. חלק גדול מסיפורי הזוועות שמפיצים "מגן זכויות אנוש" וכו' הם פשוט מקרים שבהם ההורים לא פנו אל הרופא כשהיה קושי אלא סחבו אותו או עזבו את העניין מיד. לא כך מפיקים תועלת מטיפול.
 
על הפחד מהריטלין...

יש הרבה סטיגמות ובתקשורת יש אנשים מהכת הסיינטולוגית שמנסים לציין כל הזמן שקרים ושטויות. בכל מקרה, אני ממליץ להיכנס לקישורים ולקרוא אותם, בקישור הראשון צריך להיכנס לקובץ המצורף להודעה.
 
למעלה