אתה באמת חושב שמה שדורש העולם
הוא שומן?
כי אני חושב שהוא דורש אויר שבו יוכל לנשום לרווחה.
הוא רוצה יופי לשחות בו, חום לישון בו, דעה להתכסות בה ולומר שהיא האמת.
דעה לשיטיון. דעה איכותית של שטות, שתחזיק מעמד יותר משנה עם אחריות היצרן.
דעה עם תוקף וחומרי טעם וריח בתוצרת מקומית ועם תוספת סוכר, המוו סוכר ובתיבול חריף.
דעה שאין לה התחלה ואין לה סוף. דעה שלא קיימת בעצם. סוג של דעה גמישה כל כך ואוהבת את הבריות עד כדי הארה, אבל בלי האור. הדעה שלא יכולה לנצח אבל לא יכולה להפסיד. הדעה האמצעית בין הדעות האמצעיות.
כזאת דעה כל אחד היה רוצה. אני כבר מתפתה לדעה כזו רק מדיבור עליה. לו היתה כזו דעה בעולם! הא! אז היינו בעולם שכולו טוב, מעשנים חשיש ובוהים בדשא הירוק.
הדעה הזו היא אלוהים. אלוהים הוא דעה שכולם רוצים אבל אינו קיים ורק המאמינים רודפים אחריו ותמיד תמיד הורגים איש את רעהו כמו ילדים טובים שלא למדו מה זה טוב ומה זה רע.
אלוהים הלא קיים, שווה לרדוף אחריו כי אין טעם שלא לרדוף אחריו. אם הייתי אלוהים הייתי בורח ממני ולא נותן לעצמי להיתפס בחשיבה. ככה הייתי- אם הייתי אלוהים.
אבל מכיוון שאני לא אלוהים אני עושה ככל שביכולתי כדי להיתפס בחשיבה ואז אני צריך לרדוף אחרי הכרותיהם של אנשים ולהאכיל אותם בזונדה בכפיה ובאינוס מילולי לתענוג שאינו אלוהי בכלל. ובכל זאת זה החלק האלוהי באדם- זה שמחדיר בכוח את דעתו במילים ואונס את הבריות לדעת, להכיר.ואל נא תאמר- "יש המפתים אותם" כי גם זה אינוס במילים. והכל, הכל, מלחמה ובה נופלים חללים במילים ובריות נהדרות קורסות כהרף עין בלי שלבשו עוד צורת בשר. כל זה קורה ברוח האדם טרם לבשה הכרתו את הדעה שכה חפץ בה.
ובעצם מה אני אומר בדברים אלו? רק כפיית הקורא להבל כלשהו. אבל זה הוא אל, כלומר אלוהי, כלומר אינו קיים וזה אומר שעלינו לרדוף אחריו כי אין לנו סיבה לא לרדוף אחריו.
ואם, חס וחלילה, היינו זונחים את רדיפת הדעה האופטימלית, היה זה אסון כבד והיינו חוזרים לימי קדם. היינו משתעשעים בשירי הייקו למשל, או בפסוקי תנך כאילו הם מזון לעופות. לא היה להם כל פירוש. היה רק אין. אין שבולע את כל העולם ובעצם כבר עכשיו אנחנו במצב כזה, בלועי אין, בלי פירוש לדבר אחד ואין בידינו אלא חוקים, כל אחד וחוקיו הבידיוניים ששאולים מעולם דמיונותיו שמודע לו לעיתים כשהוא נאבק על דעתו, כלומר נאבק על הדעה שהוא רודף אחריה ולעולם לא מגיע אליה.
אז בעצם הסוף הוא בידיון ובשנתנו אנו רודפים אחר משהו שיקרא שמו אמת והוא לא ידוע לנו לעולם. אז מה אנו רוצים ממנו? אין לנו דרך להשיגו. אז למה, למה לרדוף אחריו?
וכאן אעצור ואניח לדיון שלא קיים לבטל את עצמו.
.