הכרות ועידוד

[tuti451]

הכרות ועידוד

הי לכולן. חדשה פה יחסית. אני בת 45 יחידנית עם ילדה בת 4 אוטוטו. לפני שנתיים התחלתי בניסיונות להרות בשנית שלא צלחו בגלל עלייה חדה ב-fsh. עשרות טיפולים אלטרנטיביים, מלא כסף ובעיקר ים של כאב לב. נושא תרומת הביצית כבר היה ממש על הפרק. לקח לי שנה נוספת להתאבל, לעכל, ולהבין שאני לא מוכנה לוותר על אחות לביתי ועל מימוש האמהות בשנית. עברתי המון המון שיעורים בשנה הזאת בסופם החלטתי להתחיל את תהליך תרומת הביצית. כבר היו כאן בנות שהתכתבתי ושוחחתי איתן בפרטי. והנה זה תכף מתקרב, ובסוף החודש אם תנאי הרירית יתאימו אתחיל את החלום בשנית- ללדת עוד ילדה.
ופתאום מתעוררים שוב הפחדים, האם זה נכון מה שאני עושה. האם אני לא גוזרת על בני/ביתי עתיד אפוף שאלות של "מי אני בכלל?". אולי זה פחד שמתעורר בגלל הקרבה לשעת ה"ש" והרי סה"כ אני יודעת בדיוק מה אני עושה. ואתן יודעות בדיוק למה אני מתכוונת כי הרי זו לא גחמה זמנית, זה ממש בעורקיי ולא יכולתי לוותר ולהמשיך לחיות בידיעה שלא עשיתי הכל אבל ממש הכל כדי שזה יקרה שוב.
אשמח שתשתפו אותי בעינייני הרגשות וההרגשות....

 

[חיבוקיתוש]

ברור שיש לך חששות

זה צעד מאד גדול. אני חושבת שילד יוכל להתמודד עם השאלות שעלולות להיות. אני רואה איזה ילדה שמחה ומאושרת אני מגדלת , ואני חושבת שזה מה שייתן לה את הכוח להתמודד עם התהיות אם תהיינה.

 

[tuti451]

תודה

חיבוקיתוש, תודה על התגובה

 

[איילת ר]

ברוכה הבאה
העלית נושא שאישית קשה לי לתת לך עליו תשובה, זה הנושא שהכי הכי רגיש אצלי מהרגע שאני בהליך של התרומה והיום כשיש לי ילדה זה קיים שם ומוחשי
לרגע אני לא מצטערת על הצעד שעשיתי, היא הדבר הכי הכי יקר לי בחיים, אני אוהבת אותה באופן שאני אפילו לא יכולה לתאר המשפחה שלי מטורפת עליה. ובמקביל החשש הזה קיים כל הזמן של מה יהיה כשהיא תבין.... הסרט שהיה אתמול בערוץ 10 על ילדי בנק הזרע בטח שלא הועיל בעניין. היא מתרומה כפולה, עניין התורם פחות מטריד אותי כי בחרתי בתורם פתוח.
איילת

 

[tuti451]

תודה

איילת תודה על הכנות. אני בטוחה שהרגשות שאני מרגישה הם לא נחלתי בלבד רק שהשיתוף שלכן מרגיש לי כמו אישור לכך שאני שפויה וזה טבעי וזה בסדר. את הכל אני יודעת ואני לגמרי בהכרה עם הבחירה שאני עושה אבל מרגישה לרגעים שאין את מי לשתף בעיקר בפחדים. ופה זה נראה יותר מתקבל על הדעת. לא מחפשת תשובות רק אמפתיה.

 

[איילת ר]

אכן זה המקום
ןלשם כך כל כך נאבקנו להחזיר את. הפורום למה שהיה.
יכולה להכיד לך שכשנודע לי שאזדקק לתרומה שקעתי למעמקים שלא מאחלת לאף אחת, אבל היום? היום זה שווה את הכל, פשוט הכל!
מה שהיה נראה כסוף העולם כמעט ולא קיים יותר.
אנחנו כאן
איילת

 

[מיה או]

מדהים, את נשמעת ממש כמוני, לפני שנה וחצי

גם אני בת 45, יש לי ילדה בת כמעט 6 מזוגיות שנגמרה, וגם אני ניסיתי להביא לה אח/אחות מתרומת זרע (כל הזמן חלמתי על עוד ילדה... מאיך שאת כותבת נשמע לי שגם את). לאחר שהניסיונות מהביציות שלי נכשלו, ואחרי חצי שנה של אבל וכמעט ויתור על רעיון הילד הנוסף, החלטתי לעשות זאת למרות הכל, כי כמו שכתבת- לא יכולתי לוותר על ילד נוסף, הדבר בער בי עד שממש לא נתן לי לישון בלילות- והיום אני אמא לשתי בנות מתוקות, הקטנה בת 5 חודשים.
גם אני הרגשתי פתאום בהלה נוראית כשהייתי על סף ההחזרה (הריתי בהחזרה ראשונה)- בקטע של: מה אני עושה? השתגעתי לגמרי? איך אני אגדל ילדה שאין ביני לבינה ובינה לבין אחותה כל קשר גנטי? איך אני אעשה לה את זה? מה גם שאצלי לבת הגדולה יש אבא שנמצא איתה בקשר, ולקטנה לא יהיה. ממש רגליים קרות בטירוף.
אבל חווית ההריון (דבר נפלא בעיני) והלידה (כנ"ל) הפחיתו את החששות, והיום אני יודעת שעשיתי את הדבר הכי נכון עבורי, ומאושרת שלא ויתרתי. הבת הגדולה שלי מאושרת ואוהבת את אחותה אהבה עזה (כולל סצנות קינאה בלתי נמנעות...), ואני אמא לשתיים, הגשמתי חלום.
לא שהחששות, הספקות והדאגות נעלמו בבת אחת. ממש לא. יש לי המון מחשבות על ההפתעות שהתינוקת המתוקה הזאת מכינה לי. במראה שלה היא שונה מאיתנו לגמרי (בחרתי תורמת ותורם עם עיניים ושיער חומים, כמו שלי, וקיבלתי תינוקת עם עיניים כחולות ופלומה בלונדינית...)- ברור לגמרי שאין שום דימיון, ובכל זאת... האהבה... המתיקות.. הרכות... כל זה שלי ושל בתי ושל כל המשפחה שמשתגעת עליה.
אז קבלי חיזוק וחיבוק. אני קוראת את מה שכתבת ויודעת בודאות שלא תצטערי לשניה. מקווה שתצליחי במהרה ותגשימי חלום ששווה להתאבד עליו.
המון הצלחה!!!!

 

[tuti451]

וואהו...

וואהו מאיה, תודה רבה על הרוח הגבית. זקוקה לזה כ"כ.
קראת את התמונה במדוייק. כ"כ הרבה שאלות שמתרוצצות ומציפות ממש רגע לפני המהלך. מה אני עושה? האם היא/הוא יבינו את המהלך שלי לכשיגדלו? ויחד עם זאת האמונה שלי היא שהביצית והזרע הם רק חומר והנשמה של הילד/ילדה שלי כבר בחרו בי להיות האמא שדרכה הם יגיעו לעולם....
מניחה שזה שלב שצריך לעבור כחלק מהצמיחה שלנו.
תודה. תודה. תודה.

 

[פרסיקה]

תודה על הכנות והשיתוף. כאילו קראתן את המחשבות שלי.