הכרה ישראלית באימוץ שנעשה בארצות הברית
בן זוגי ואני אימצנו ילדה בארה"ב הברית בזמן שהות ממושכת שם. התקשנו (בלשון המעטה) לקבל מידע מרשויות מדינת ישראל על ההליך של הכרה באימוץ אמריקאי על ידי מדינת ישראל והמידע בפורום הזה עזר לנו קצת להבין את ההליך. כיוון שכך, רציתי להוסיף כאן את המקרה שלנו. אולי זה יעזור לאחרים בעתיד.
חשוב לציין שלא מדובר באימוץ בין-מדינתי אלא באימוץ פנים-ארצי בארצות הברית: מדינת ישראל לא מכירה בארצות הברית בהקשר של אימוץ בין-מדינתי. אנחנו היינו תושבים של ארצות הברית (לא אזרחים) ואיבדנו את התושבות הישראלית. לפי החוק הישראלי כדי לאבד את התושבות צריך להתגורר בחו"ל 12 חודשים מתוך ה-18 האחרונים. אנחנו גרנו בארצות הברית חמש שנים ולכן איבדנו את התושבות הרבה לפני שאימצנו. כמו כן, אנחנו לא אזרחי ארצות הברית— לא צריך להיות אזרח ארצות הברית כדי לאמץ שם. בנוסף, אנחנו זוג גברים ואין כל בעיה בארצות הברית לזוג גברים לאמץ.
לאחר הדיון המשפטי שהפך את האימוץ לסופי בניו יורק, הבאנו את מסמכי האימוץ לקונסוליה בניו יורק. נציג הקונסוליה, אחרי שבירר עם משרד הפנים, ביקש מאתנו להביא את המסמכים הבאים:
1. תעודת נישואין שלנו עם חותמת אפוסטיל
2. תעודת אימוץ (certificate of adoption) עם חותמת אפוסטיל
3. צו משפטי (order of adoption) עם חותמת אפוסטיל
4. תעודת לידה מקורית עם חותמת אפוסטיל
5. תעודת לידה מתוקנת עם חותמת אפוסטיל
6. תעודות לידה שלנו (ההורים) מישראל
7. דרכונים שלנו
הקונסוליה העבירה את המסמכים לארץ ובזמן שלקח להם לעבור על המסמכים אנחנו כבר חזרנו לארץ. הילדה אזרחית אמריקאית ולכן נכנסה לארץ עם הדרכון האמריקאי שלה עם ויזת תייר לשלושה חודשים.
הגשנו שוב את המסמכים ברשות האוכלוסין וההגירה ושם ביקשו מאתנו תרגום נוטריוני לעברית של הצו המשפטי. לאחר הגשת כל המסמכים לקח לרשות האוכלוסין וההגירה עוד כחודשיים וחצי לאשר את הבקשה. פעם בשבועיים בערך שלחנו מכתב או אימייל ולבסוף עדכנו אותנו שהבקשה אושרה ושניתן להגיע לרשות האוכלוסין וההגירה לעדכן את ספחי תעודת הזהות שלנו. במעמד הזה ביקשו מאתנו את מסמכי הגיור של הילדה וביקשו מאתנו להביא מסמכים נוספים (מכתב מרב הקהילה שערך את הגיור ומכתב מעורכת דין ישראלית). למסע הבירוקרטי הזה יש עוד פרטים רבים אבל זה העיקר. בנוסף, כנראה שגם לכך שאנחנו זוג גברים היה משקל בזמן ההמתנה.
עוד מילה על ביטוח בריאות: אנחנו שאלנו כל פקיד אפשרי איך ניתן לעשות ביטוח בריאות לילדה. שאלנו בקופת חולים כללית, ברשות האוכלוסין, משרד הפנים, משרד הקליטה וביטוח לאומי ואף אחד לא ידע. בסוף עשינו ביטוח פרטי עליו ניתן כנראה לקבל החזר. לאחר כמה חודשים במקרה ראינו כתבה בעיתון ודרכה הבנו שניתן בתקופת ההמתנה לעשות ביטוח בריאות בקופת חולים "מאוחדת" שמיועד למקרים מהסוג הזה.
בן זוגי ואני אימצנו ילדה בארה"ב הברית בזמן שהות ממושכת שם. התקשנו (בלשון המעטה) לקבל מידע מרשויות מדינת ישראל על ההליך של הכרה באימוץ אמריקאי על ידי מדינת ישראל והמידע בפורום הזה עזר לנו קצת להבין את ההליך. כיוון שכך, רציתי להוסיף כאן את המקרה שלנו. אולי זה יעזור לאחרים בעתיד.
חשוב לציין שלא מדובר באימוץ בין-מדינתי אלא באימוץ פנים-ארצי בארצות הברית: מדינת ישראל לא מכירה בארצות הברית בהקשר של אימוץ בין-מדינתי. אנחנו היינו תושבים של ארצות הברית (לא אזרחים) ואיבדנו את התושבות הישראלית. לפי החוק הישראלי כדי לאבד את התושבות צריך להתגורר בחו"ל 12 חודשים מתוך ה-18 האחרונים. אנחנו גרנו בארצות הברית חמש שנים ולכן איבדנו את התושבות הרבה לפני שאימצנו. כמו כן, אנחנו לא אזרחי ארצות הברית— לא צריך להיות אזרח ארצות הברית כדי לאמץ שם. בנוסף, אנחנו זוג גברים ואין כל בעיה בארצות הברית לזוג גברים לאמץ.
לאחר הדיון המשפטי שהפך את האימוץ לסופי בניו יורק, הבאנו את מסמכי האימוץ לקונסוליה בניו יורק. נציג הקונסוליה, אחרי שבירר עם משרד הפנים, ביקש מאתנו להביא את המסמכים הבאים:
1. תעודת נישואין שלנו עם חותמת אפוסטיל
2. תעודת אימוץ (certificate of adoption) עם חותמת אפוסטיל
3. צו משפטי (order of adoption) עם חותמת אפוסטיל
4. תעודת לידה מקורית עם חותמת אפוסטיל
5. תעודת לידה מתוקנת עם חותמת אפוסטיל
6. תעודות לידה שלנו (ההורים) מישראל
7. דרכונים שלנו
הקונסוליה העבירה את המסמכים לארץ ובזמן שלקח להם לעבור על המסמכים אנחנו כבר חזרנו לארץ. הילדה אזרחית אמריקאית ולכן נכנסה לארץ עם הדרכון האמריקאי שלה עם ויזת תייר לשלושה חודשים.
הגשנו שוב את המסמכים ברשות האוכלוסין וההגירה ושם ביקשו מאתנו תרגום נוטריוני לעברית של הצו המשפטי. לאחר הגשת כל המסמכים לקח לרשות האוכלוסין וההגירה עוד כחודשיים וחצי לאשר את הבקשה. פעם בשבועיים בערך שלחנו מכתב או אימייל ולבסוף עדכנו אותנו שהבקשה אושרה ושניתן להגיע לרשות האוכלוסין וההגירה לעדכן את ספחי תעודת הזהות שלנו. במעמד הזה ביקשו מאתנו את מסמכי הגיור של הילדה וביקשו מאתנו להביא מסמכים נוספים (מכתב מרב הקהילה שערך את הגיור ומכתב מעורכת דין ישראלית). למסע הבירוקרטי הזה יש עוד פרטים רבים אבל זה העיקר. בנוסף, כנראה שגם לכך שאנחנו זוג גברים היה משקל בזמן ההמתנה.
עוד מילה על ביטוח בריאות: אנחנו שאלנו כל פקיד אפשרי איך ניתן לעשות ביטוח בריאות לילדה. שאלנו בקופת חולים כללית, ברשות האוכלוסין, משרד הפנים, משרד הקליטה וביטוח לאומי ואף אחד לא ידע. בסוף עשינו ביטוח פרטי עליו ניתן כנראה לקבל החזר. לאחר כמה חודשים במקרה ראינו כתבה בעיתון ודרכה הבנו שניתן בתקופת ההמתנה לעשות ביטוח בריאות בקופת חולים "מאוחדת" שמיועד למקרים מהסוג הזה.
