הכרה בשיטות

הכרה בשיטות

הנושא נדון כאן פעמים רבות וחיפוש קל יניב תוצאות.
רציתי להביא את חוות דעתו של עמוס גלעד סנסאי שגיליתי רק עכשיו.
אני מזדהה עם דבריו ובעיקר עם הסיפא על הכשרת מדריכים ומאמנים.
 
אני חושבת שהדברים שהבאת מאד נבונים.

אבל ברגע שמשהו נופל לידי מפלצת הביורוקטיה... קול התבונה כבר לא נשמע.
 

ש מים

New member


לא זו בלבד. אני חושב שהמצב הנוכחי - הקושי ב-"קבלת הכרה כשיטה" - מצמיח לנו כאן כל מיני יצורי כילאיים, ו-"תת-שיטות", שגורמות לבילבול ולסמטוכה ענקית, בקרב מי שמחפש שיטה מסויימת.
 

patetta

New member
בדברי הימים של הקפוארה בארץ

אני זוכר שהמאמן שלי רצה למסד את התחום ולעשות קורס מדריכים , הבחירה הטבעית היתה תחת התחום של אומניות לחימה בוינגייט. עשינו הופעה מול חבורה של יפנים שהגיע לאיזה ארוע של קראטה ,והם היו אמורים להחליטאם קפוארה זו אומנות לחימה או לא.היפנים ירום הודם אמרו: לא!!. אני לא הייתי שם ,אבל האמנתי לאלי אביקזר ז"ל כשסיפר על הצעקות ועל הזעם שלו באותו מעמד.הוא אמר להם שהם לא יגידו לו מה זו אומנות ומבחינתו מדריכי קפוארה יוסמכו תחת השרביט של קמ"י ואני זכיתי לעשות קורס מדריכים מהאחרונים שיצא לו לרכז. מההכרות הקצרה שלי איתו למדתי שאין אומנות לחימה שהוא לא אהב ושלא היתה תנועה או תרגיל שהוא לא התיחס אליה במלוא הרצינות גם עם על פניו היא נראתה לא אפקטיבית בעליל.
 

xcalibur

New member
הם כנראה שכחו כמה קשה היה לבסס את האיקידו

בתור אמנות לחימה בזמנו....
 

Tonjin

New member
להזכירכם..

לאייקידו לא היתה שום בעיה להתקבל כאמנות-לחימה/בודו (לקראטה דווקא כן, אגב)

ואואאשיבה היה חתיכת בן-*&ה קשוח ביותר, לפני ההארה המפורסמת תחת עץ האפרסמון..
 
למעלה