הכרה בהוצאות מטפלת

[דור לוי]

הכרה בהוצאות מטפלת

בתוכנית עסק משפחתי הוצגה מישהי, שלאחר ניכוי הוצאות אלו מהכנסותיה היא נשארת עם 350 שקל ביד. פורום עסק משפחתי, מנהל עצומה להכרה בהוצאות המטפלת או גני הילדים לצורך מס. אקדים ואומר שבאופן אישי אשמח עם הצעה כזו תקודם, אבל אני מבקש להקדיש לכך מחשבה נוספת: האם ראוי לסבסד יציאה לעבודה של אנשים (גברים או נשים) דווקא בגלל שיש להם ילדים? אולי רוצים להקל על יציאה לעבודה בכלל, אבל אז כיצד קשורים לכך הילדים? מה דעתכם?

 

[קוקימן]

נשמע שאתה באמת נגד??

סוף סוף עושים משהו אקטיבי לעזור למי שנדפק עד עכשיו ואתה נגד? מה חושבים דרור ויאיר על זה? בעצם מה חושבים בכלל?

 

[דור לוי]

לא בעד או נגד, מתלבט בקול רם...

כרגע אני מעלה תהיות, ומן הסתם כשמשהו נראה מאוד יפה, תהיות יראו כהתנגדות... לעניין, שני נושאים מפריעים לי כרגע: 1. נושא הערכים/מטרות של החברה/מדינה והדרכים להשיג אותם. 2. נושא הסקטוריאליות. כדי לנסות למקד את הדיון, אפצל אותו לשניים... ערכים/מטרות ומדיניות לדעתי, יש כאן מקום לדיון על הערכים והמטרות של המדינה וכיצד רוצים להשיגן. אפשר לטעון שהמטרה של המדינה היא לעודד יציאה לעבודה. יהיו שיתווכחו עם מטרה כזו, אני מניח שיאיר יהיה אחד מהם, ואניח לו להרחיב בנושא. אפשר לטעון שהמטרה היא לדאוג לחינוך. לדעתי, אם רוצים לעודד יציאה לעבודה, צריך לעזור לכל מי שרוצה לעבוד, בייחוד אם שכרו נמוך, מכיון שבעלי השכר הגבוה לא ממש צריכים מוטיבציה נוספת לעבודה... אם רוצים לעודד השקעות בחינוך, אפשר לעשות זאת בדרכים יעילות יותר. כרגע, באינטואיציה, נראה לי שהקישור בין השניים בעייתי. למשל: האם ילד שהוריו לא עובדים ייפגע פעמיים? גם מכיון שהוריו לא עובדים וגם מכיון שהמדינה שוללת ממנו השתתפותה בעלויות החינוך? אני יודע שמה שאני כותב יישמע לא "פוליטיקלי קורקט" אבל בכל זאת: אם, כפי שהראו בטלוויזיה, אומרת אותה אישה שלאחר קיזוז הוצאות המטפלת, נשאר לה "ביד" מכל הכנסותיה סכום של 350 ש"ח, ובעבור סכום זה לא כדאי לעבוד, אז אולי אפשר לראות בכך רמז? אולי כלכלית זה לא נכון שהיא תצא לעבודה, כי אם השכר מייצג את שווי היצרנות מעבודתה, אולי היא לא ממש מביאה תועלת בכך? אם היא עובדת בעבור הסיפוק והאתגר שבעבודה, אולי ראוי שתשקיע חלק מזמנה בפעולות התנדבותיות? אני מבטיח לה שאם תמצא את אפיק ההתנדבות המתאים לה, שרוב הסיכוי שהסיפוק יהיה גדול בהרבה... בנוגע לסקטוריאליות: כפי שכתבתי, באופן אישי ארויח מיישום ההצעה שבעצומה, ובכל זאת זה מעלה את השאלה הבאה: אנחנו אוהבים לתקוף סקטורים שדואגים בהצלחה זו או אחרת לעצמם בלבד. כמעט כולם פועלים כך, ודוגמאות לא חסר: לובים של חקלאים, תעשיינים, יבואנים, אמהות חד הוריות, קשישים, נכים, חרדים, ערבים ויסלחו לי מי שמקומם נפקד שלא בצדק מהרשימה ... אז כרגע אאפיין סקטור נוסף: קבוצת האוכלוסיה של מי שיש לו ילדים, ושני ההורים עובדים, והכנסתם בינונית ומעלה מספיק כדי לשלם מס. אם אנחנו דואגים כרגע לטובת קבוצה זו במה אנחנו טובים יותר מכל קבוצה אחרת נגדה יצאנו בעבר? אולי כל סקטור, בהצלחה זו או אחרת, מצליח לקבל עצם כלשהי, ובמלחמות בין הסקטורים השונים, אנו מפספסים כיצד הכסף הגדול, עיקר משאבי המדינה מוצא מאיתנו - מכולנו - לטובת כמה המשפחות הגדולות?

 

[האזרח דרור]

הנושא מורכב

ברור שבכל הנושא של הורים וילדים, ושל יצאית \ אי יציאת הורה לעבודה יש השפעות חיצוניות שמסבכות מאוד את כל הדיון: 1. משפחה שיש לה ילדים היא מצד אחד ברכה לחברה - היות וילדים הם הקונים והעובדים של הדור הבא, אם אין ילדים - אין בטווח הארוך לא קונים ולא עובדים 2. מצד שני יותר מידי אנשים בשטח מסויים גומרים את המשאבים ויוצרי עומס על המערכות האקולוגיות ומכאן השפעה חיצונית שלילית .3 מכאן שהגודל היחסי של 2 ההשפעות החיצוניות האחרונות תלוי במצב הסביבתי ובמצב הכלכלי. 4. בנוסף לזה יש השפעה חיצונית של גברים מול נשים. כשנשים אינן עובדות עקב לידה וטיפול בילדים הן מקבלות שכר נמוך יותר, ויש להן פחות ניסיון בעבודה , ומצד שני מעסיקים שיודעים זאת משלמים שכר נמוך יותר ומקבלים נשים פחות ברצון (כל עוד לא מודבר בעבודה שחורה שאינה דורשת שרירים, לדוגמא עבודה במתפרה). אם יש גרושין, אז ההשפעה החיצונית הזאת באה לידי ביטוי כאשר האשה משלמת את מחיר ההפליה על ידי כושר השתכרות נמוך יותר. מכל מה שאמרתי עד כה אני יוצא די מבולבל. כל ההבחנות שהצבעתי עליהן הן חשובות, אבל לא ברור לי מי צריך לשלם למי וכמה - מעסיקים , נשים, גברים, בעלי ילדים, חסרי ילדים וכו' - לא ברור מי חייב למי ולמה. 5. אם שמים את כל זה בצד לרגע (אני לדוגמא לא ממש יודע איך להתייחס לנושא), אזי נניח לרגע שיש אינטרס שלכולם יהיה קל לצאת לעבדה באותה מידה. אזי זה שיש לך ילדים מקשה עליך את העבודה - הוצאות עבודה גבוהות יותר. מכאן שאם יש מטרה לעודד יציאה לעבודה (אפילו אם הערך הנוסף הוא 350 ש"ח), אז יש אינטרס ציבורי לעודד כזה דבר. מצד שני היות ויש השפעות חיצוניות רבות גם כאן -כמו הנסיעה של המטפלת לבית האם,לדוגמא, וחושב הרבה יותר - עד כמה תורם הקשר בין הורה לילד להתפתחות הילד. יש מחקרים בתחום הניורולוגיה לדוגמא, שמדברים על התחפחות טובה יותר של ילדים שאהותיהם השקיעו בהם יותר תשומת לב. יש משוב חוזר בין גירוי על ידי האם, תינוק ערני וסקרן יותר ותגובה חוזרת של האם- דבר שייתכן קורה פחות עם מטפלת שאין לה אינטרס בטובתו של הילד לטווח הארוך. מבולבלים - גם אני.

 

[משה חיים]

הרעיון היא נכון, יש בעיה בביצוע.

אין ספק שמטפלת זו הוצאה בייצור הכנסה, בדיוק כמו הוצאות נסיעה לעבודה. על פי הפקודה, שכירים אינם זכאים להחזר הוצאות נסיעה, אבל עצמאים מקבלים בפועל את ההוצאה בחזרה. בנגוד לדבריך, אין מדובר פה בסבסוד, מדובר בהכרה בהוצאה ההכרחית בכדי שאשה תוכל לעבוד. יש להעיר שהמעון משלם מס על הכנסותיו, וחוק שכזה יטיל פקוח ממשי על רשומי המעון. ידוע שחוק שכזה יהיה פתח לרמאויות, אבל ניתן בהחלט לטפל גם בכך.

 

[שיר ורד]

ההצעה צודקת, אבל צריכה השלמה

הכרה בהוצאות מטפלת /גני ילדים, תגרום לא רק ליציאת האם לעבודה, אלא גם למציאת מקום עבודה לעובדים נוספים. כדי לצמצם ניצול לרעה של ההכרה בהוצאות, כל המבקש הכרה בהוצאות יהיה חייב להגיש קבלות מסודרות של הגן/מעון/משפחתון בהם שוהה הילד. במקרה של מטפלת, תהיה חובה על המעסיק לדווח למס הכנסה וביטוח לאומי על העסקת המטפל/ת כולל פרטים אישיים מלאים ופרוט שכר מלא. נתוני מס הכנסה וביטוח לאומי יוצלבו כדי למנוע טעויות ולתפוס רמאים. לא צריכה להיות מניעה בחוק שבן משפחה (למשל סבתא) יהיה המטפל הרשום, כן צריכים להיות מוגדרים בחוק משכורות מקסימום המוכרות כהוצאה למס עבור מטפל/ת בהתאם לגילאי הילדים ומספרם ושעות העבודה, וזאת כדי למנוע "הלבנת הכנסה". יציאת אמהות לחופשות ארוכות לצורך הטיפול בילדיהם בגלל חוסר כדאיות כלכלית לצאת לעבודה, גורם להן לצאת ממעגל העבודה, וכשהן חוזרות, הן מתחילות שוב משכר נמוך ואינן זוכות להתקדם בשכר. ואז בלידה הבאה שוב חוזר הסיפור וכך נפגעת גם המשפחה, גם הידע המקצועי של האם, גם המוטיבציה הכללית שלה לעבוד וגם המשק שמפסיד את כשרונה ויכולתה.

 

[meitush123]

אני חושבת שההכרה הכרחית כיוון

שנוצר מצב של חור בין גיל שלושה חודשים שבו האם אמורה לחזור לעבודה לגיל 5 שבו הגן חובה (שמסובסד ע"י המדינה) והרי האם צריכה לעשות משהו עם הילד בשנים אלו.

 

[דור לוי]

עם היד על ה../images/Emo23.gif:

נכון שההצעה חשובה, ומועילה ואת ואני נרויח ממנה, ובכל זאת: עם היד על הלב, אם הנושא יגיע לדיון, (והוא צף ועולה ושוקע כבר שנים רבות) תעלה השאלה של המימון.עכשיו נניח שהמימון יבוא על חשבון מישהו אחר. לשם הדוגמא, נניח שהמימון יגיע מקיצוץ נוסף בקצבאות זקנה, או תרופות או הטבות כלשהן למגזרים אחרים. ועכשיו נניח שאת לא אם לילדים אלא קשיש ערירי שקצבתו תקוצץ? האם היית תומכת בעסקה כזו? מדוע תצפי שהוא יתמוך במאבקך כשהוא ייפגע מזה? האם את תלחמי עבורו? אשמח אם תתייחסי להתלבטות שהעלתי כאן. ההזמנה פתוחה לכל אחד ואחת...

 

[משה חיים]

../images/Emo88.gifהצעד הזה הוא קודם כל מוצדק!!!

אשה שמרוויחה 5,000 שח נטו משלמת טבין ותקילין מהכנסת הנטו שלה כדי שתוכל לעבוד. מטפלת/גן/מעון זה הוצאה בייצור הכנסה.

את הנזק לקופה הצבורית מומלץ לקזז מנקודות הזכוי העודפות של נשים. יתכן שהקופה הצבורית תרוויח, כי המטפלות ידווחו לרשויות, ולא יוכלו לתבוע קצבאות מהבטוח הלאומי.

 

[דור לוי]

שאלות:

ברשותך, לצורך הבדיקה, אנסה כרגע להקשות בשאלות, כדי לבדוק עד כמה הנושא סגור מכל הכיוונים: 1. האם אתה טוען שההצעה מהווה מעין 'משק סגור' (שמממן את עצמו) ולא תפגע בקבוצות אחרות? האם המקור התקציבי שציינת יספיק? האם יש לך נתונים או קישורים למידע המבסס זאת? רק לוודא - אנא הסבר בדיוק לאלו "נקודות זיכוי עודפות" התכוונת? אולי בבקשה תוסיף חישוב להמחשת העניין? 2. מה לגבי אשה שעובדת בשכר מינימום, ולכן גם לא משלמת מס ולא יכולה להכיר בהוצאה. האם היא לא נפגעת מההצעה כמו גם מהמצב הקיים? 3. מה לגבי מישהי שרושמת לעצמה שכר בעסק משפחתי, עבור עבודה סמלית של שעה ביום, ומקבלת שרותי מטפלת בחינם ואת שאר הזמן 'מטיילת'? לסיום אני מבקש להדגיש: אין לי ויכוח עם הטענה שההצעה מוצדקת כשלעצמה. אני לא בטוח שהיא מוצדקת כשמשלבים אותה במכלול המצב הכלכלי/חברתי במדינה.

 

[משה חיים]

תשובות

1-כאשר צעד צודק אין חובה לחפש הסברים למה אין לבצעו. יש לבצעו בצורה הטובה ביותר. 2- אין לי נתונים אמינים, פעם פורסם שמדובר בסכומים משמעותיים. כל אשה מקבלת 1/2 נקודת זכוי רק משום שהיא אשה (חוצפה + זילות שלטון החוק). על כל ילד מקבלות נקודה נוספת, גם על "ילד" בן 16. נקודות זכוי אלו הן החלט לא קשורות לייצור ההכנסה, ויש לבטלן. 3-אשה שאינה מגיעה לחבות במס אינה נהנית מנקודות זכוי. אם בטול הנקודות יפגע בה, ואין לה הוצאות טפול בילדים, ומצבה הכלכלי חמור, אזי יש לטפל בה דרך שרותי הרווחה ולא דרך מס הכנסה. 4-על כל סכום מדווח יש לשלם בטוח לאומי, דבר שכעת לא תמיד נעשה. 5-גננות הן מעלימות מס כרוניות (כמו כל המשק). הצעד הזה יגרום לאכיפה של ממש בתחום. 6-קשה לחסום רמאויות, אבל על הסכום המדווח למטפלת יש לשלם בטוח לאומי כמדומני שעור של 7%. ממילא שכר מטפלת זה לא יותר מאשר 3,000 שח לשני ילדים, כלומר מקסימום נכוי מס של 49% מהסכום. תאמין לי שפקידי השומה הם מספיק ממולחים כדי לעלות על רמאויות.

 

[meitush123]

עם 1 לא מסכימה בכלל

גם אם מהלך נכון צריך לבדוק את הבעיות איתו כדי לתכנן הגבה לבעיות שיווצרו ומניעתן

 

[דור לוי]

תשובות חלקיות

בנוסף לנושאים שאני העלתי ולנושאים שדרור כתב. ל 1.: אם יש מצב שצריך לבחור בין מספר צעדים, אזי אני ממליץ לבחור את הצעדים שיענו בצורה אופטימלית לשילוב הקריטריונים הבאים: א. הם צודקים חברתית. ב. הם מועילים לכלכלה. ג. הם ישימים/פשוטים מבחינה חוקית. ד. הם ישימים/פשוטים טכנית. לדוגמא - לדעתי: א. צודק חברתית לעודד עבודת נשים, השאלה היא האם צודק לעודד "קריעת הורים מילדיהם" ותקיעיתם במקומות עבודה שעות רבות, או שמא לעודד נשים בכלל? מה לגבי השפעות העלמות ההורים מתמונת החינוך של ילדיהם על מצב האלימות בחיינו? ב. כלכלית, כרגע מסכים איתך ובייחוד בנושא של אכיפה דרך הביטוח הלאומי, אבל ראוי לבדוק ולהיות מוכן לכל כיוון אפשרי של ביקורת. על הנושא של תקרת ההכרה למס חברות בהוצאת שכר ברמת העובד הבודד לקח לי יותר משנה להגיע לתשובות לכל הפידבקים... עכשיו אני במאמץ למצוא אנשים בעלי מקצוע בתחומים רלבנטיים (משפטנים, רו"ח וכלכלנים מהאקדמיה) שיהיו מוכנים להיות אמיצים מספיק לכתוב את מה שאמרו לי בע"פ... ל 3.: כתבת> אם בטול הנקודות יפגע בה, ואין לה הוצאות טפול בילדים, ומצבה הכלכלי חמור, אזי יש לטפל בה דרך שרותי הרווחה ולא דרך מס הכנסה. א. שים לב כיצד שרותי הרווחה קורסים. האם אין זו פעילות של שר האוצר היום על הצורך בהקטנת התקציבים גם בתחום זה? האם שרותי הרווחה יוכלו לטפל בכך? ב. אני מסכים איתך שהדרך לטיפול לא צריכה להיות באמצעות מס הכנסה. ככל שעובר הזמן, דעתי (כפי שתארתי כאן) מתחזקת שהמנגנון צריך להיות באמצעות הביטוח הלאומי ולא רשויות המס. + אני רוצה לגרום מוטיבציה לאנשים לדווח לביטוח לאומי. ידוע התחום של עוזרות בית שנמנעות מלדווח, ונפגעות בהמשך. + אחרי שהמעסיק דיווח ושילם את תשלומי הביטוח הלאומי לעובדיו - בחודש העוקב הביטוח הלאומי יעביר לחשבונות העובדים (במנגנון דומה לקצבת ילדים) בונוס בעבור העבודה. + באותה הזדמנות הביטוח הלאומי יוכל להפריש מקצת מהכספים עבור פנסיה ממלכתית לחשבון חסכון פנסיוני של העובד. + בצורה זו אפשר יהיה לשפר גם את המעקב אחרי חריגות מחוק שכר מינימום. + אני לא רוצה שכסף ממשלתי יעבור אצל המעסיק שאולי ישאיר אותו אצלו או יעוקל ע"י נושים (כפי שקורה היום). + מס הכנסה לא ערוך היום לשלם כספים מדי חודש לחזבונות עובדים. צריך לדעת שבין האוצר וביטוח לאומי קיים מאבק כוחות והאוצר יעשה הכל כדי לא לאפשר מהלך כזה. בכל מקרה האוצר "מעודד עבודה" במערך של זיכויים וניכויים שמהם מרויחים רק אלו שיכולים להגיע לתשלום מס ולא בעלי השכר הנמוך.