הכפלת שם גוף

[יגאל79]

הכפלת שם גוף

האם הכפלת שם גוף לצורך הטעמה היא, לעניין כללי הדקדוק, חוקית? "בן גוריון הוא הוא זה אשר הכריז על הקמת מדינת ישראל" "גולדה מאיר היא היא זו אשר כיהנה כראש הממשלה לכל אורכה של 1972" "דיזינגוף הוא הוא הרחוב הראשי של תל אביב"

 

[trilliane]

לא יודעת לגבי תקינות, אבל לא צריך להדגיש כפול

או "הוא זה" או "הוא הוא" (שגם אם היא תקנית היא צורה דיבורית יותר ובמשלב נמוך יותר). ההדגשה הכפולה "הוא הוא זה" כבר צורמת לגמרי.

 

[חוכך בדעתו 2]

לעניות דעתי, אמירתך: "(שגם אם היא תקנית היא

צורה דיבורית יותר ובמשלב נמוך יותר)" בטעות יסודה. צורה זו - הוא הוא - לא רק שאינה דיבורית ולא רק שהיא לא במשלב נמוך, נהפוך הוא, במשלב גבוה וספרותי היא. והאחים גוגל (פיירס שם, שם) יעידו.

 

[trilliane]

אין כאן עניין של "טעות" אלא של אופנה לשונית.

מכיוון שהשפה לא קופאת על שמריה, בהחלט ייתכן שמשהו שנחשב בעבר למשלב גבוה ייתפס אחרי עשרות שנים כנמוך ולהפך. צורת ביטוי שהייתה פעם נדירה ומיוחדת יכולה להישחק עם השנים, לאבד את ייחודה ואף להפוך להמונית. ולענייננו, לתחושתי "הוא הוא" משמש היום בעיקר בדיבור, והאסוציאציה שלי היא בעיקר לכל מיני תכניות ברברת ופוליטיקה (למשל) ולכן זה נתפס בעיניי כצורה נמוכה יחסית שלא הייתי משתמשת בה בכתיבה גבוהה. לטעמי "הוא זה" עדיפה בכתב, אבל בהחלט ייתכן שזה רק טעמי הפרטי, ובסופו של דבר זה עניין של העדפה סגנונית.

 

[חוכך בדעתו 2]

כנראה: א. אכן בסופו של דבר זה עניין של העדפה

סגנונית. ב. גם אלו שיעדיפו צורה אחרת מן הצורה "הוא הוא" (או "היא היא") טוב שיֵדעו שהם עושים זאת לא בשל נחיתותה המשלבית, אלא מתוך נטייה אישית גרידא. ואם יעלה הרצון מלפניהם בהזדמנות כתיב אחרת לגוון את סגנונם, טובה וכשרה צורת "הוא הוא" בדיוק כצורות האחרות. (ממילון רב מילים): ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~ הסבר מלא לצירוף הוא הוא הוא ולא אחר, הוא עצמו, הוא גופו (ביטוי המדגיש שאכן מדובר באדם המוזכר, גם אם הדבר מפתיע או אינו סביר). • מנהיג האופוזיציה, שהיה ידוע בדעותיו הנוקשות, הוא הוא שדוגל עתה בפשרה. ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

[trilliane]

למרבה האירוניה, הדוגמה של רב מילים רק מחזקת

את דבריי, כי היא בדיוק מהתחום שציינתי... (דיון פוליטי).

ובוא נדייק: לא טענתי שמדובר ב"נחיתות משלבית" אלא ש"הוא הוא" נתפס כיום (לפחות באוזניי) כנמוך יותר מ"הוא זה" (יחסית, כמובן) ולכן בכתיבה רשמית נראה לי מתאים יותר להעדיף את השני. ייתכן שלפני כמאה שנה "הוא הוא" היה צורה ספרותית, אבל מאחר שהוא כבר מזמן לא כזה אלא עבר ללשון הבינונית ואף לשפה המדוברת (בנסיבות מסוימות), הרי שהוא כבר לא נתפס יותר כצורה גבוהה.

 

[חוכך בדעתו 2]

לבל יחשבו שהסכמתי אתך, אקום ואומר:לא מניה ולא

מקצתיה - לא מחזקת ולא מחלשת, כל כולה דוגמה המעידה ש'הוא הוא' צורה קבילה ורגילה בשפה, וודאי שאינה נמנית עם השפה הדיבורית יותר או הדיבורית פחות יחסית ל'הוא זה' (וכי כל אמירה בנושא פוליטי מוקצה היא מחמת משלב?!). ובשל צוק החמסין - אכמֵ"ל.

 

[trilliane]

אכן, "רגילה" ולכן כבר לא ספרותית ולא גבוהה;

ובכתב לדעתי "הוא זה" נתפסת כיום כגבוהה יותר מ"הוא הוא". זו תחושתי ואני עומדת מאחוריה.

 

[חוכך בדעתו 2]

כנראה פרסומת בייגל בייגל וכפולותיה היא../images/Emo13.gif

היא שהייתה בעוכרייך. ובשלה שאוב נשאבת מטה מטה לבירא עמיקתא דמשלבא.

 

[trilliane]

אני לא רואה טלוויזיה ולפיכך לא צופה בפרסומות.

 

[חוכך בדעתו 2]

נאה נאה.../images/Emo13.gif

 

[הרהוט]

"הוא זה" אינו אלא שאילה מהאנגלית.

 

[trilliane]

מי הוא זה אשר שכח את השכל במטבח?

 

[הרהוט]

המסתמכת על שירים - היא ששכחה. ולא:

המסתמכת על שירים - היא זו ששכחה.

 

[יגאל79]

טריליאן, קניתי את דברייך

"הוא זה" עדיף על הכל.

 

[לשונאי10]

אם אתה רוצה אנגלוז, אז כן.

אבל אם אתה מעוניין לדבר עברית - הוא ש... ולא הוא זה ש... ואני מניח שאתה מעוניין לדבר עברית.

 

[יגאל79]

"אני תקוה ש..."

בא מאנגלית. השורשים "נוט" (לעניין ניווטים), "פיט" (לעניין פיוטים), "ארגן", באו משפות לעז. אפילו השורש "לחן" הוא מקרה כזה. הסוגיה היא עד כמה ניתן לנקוט בטהרנות. הצעתך ("הוא ש...") היא ראוייה, אלא שאני חש שהיא לא טעונה במסר של ההטעמה. ייתכן וכדי להרויח מסר זה אין מנוס מאינגלוז.

 

[יגאל79]

ועוד משהו...

זרוק הצעות!

 

[לשונאי10]

לצורק הדגשה וחיזוק

אפשר בהחלט להשתמש ב"הוא הוא" כפי שכתבת. הוא ש... או הוא הוא... ואפשר: הוא ולא אחר.

 

[לשונאי10]

*לצורך