תתתפפ,אכן ניתוח לא סימפאטי בלשון המעטה ,ולא
קל להסבירו לילד.יש שתי נקודות שכדאי להתמקד בהן.ראשית הכרות מוקדמת עם בית החולים בו הוא ינותח,מחלקת הילדים בה יאושפז, והאחיות הרלוונטיות.ההסבר לילד מצד אחד אמור להבהיר לו מה מטרת הניתוח,אבל גם עלול לגרום לחרדות ופחדים,וכאן הבעייה.ההסבר לילד בן 3 המתאים הוא בדרך כלל בגישת הספרוטראפיה,כלומר הקראת ספור גבור הספור חולה,זקוק לנתוח ומתאשפז בבי"ח.דרך שמיעת הספור שיש בו גם ביטוי של חששות אבל גם רצון ונסיון מוצלח להתמודד איתן,הילד קולט,מפנים ומטמיע את האפיזודה הקשה הזו.האםפ יש ספור מתאים? יתכן.כדאי לחפש בכתביו של פרופ אדיר כהן שהתמחה בתחום,במיוחד באנטלוגיה "להפליג עם כוכב". בכל מקרה,כדאי לפנות לתחנה להתפתחות הילד באזור מגוריכם,לבקש הדרכה,יותר מורכבת על ידי פסיכולוג התפתחותי,ואם יש אפשרות להבטיח ליווי פסיכולוגי של הילד אחרי שינותח.אין ספק,ניתוח במקום כל כל רגיש שיהיה עליו כנראה גם להשתמש בקקטר כמה ימים אחרי הניתוח (כנראה),מחייב ליווי כזה,יתכן שהילד יהיה זקוק לפורקן רגשי דרך משחק,ציורים,ואמפטיה מקצועית בנוסף לכל החום,התמיכה,האהבה ותשומת הלב שהוא יקבל מכם ההורים והמשפחה.ולבסוף אם הוא נמצא בגנון.חשוב לבקש מהגננת להכין עם ילדי הגן,אלבום ציורי תמיכה של הילדים..ואת זה להביא לו,יחד איתה אם וכאשר תבוא לבקרו.בהצלחה.