הכנת הפשוש לנסיעה

[אור לנו]

הכנת הפשוש לנסיעה

יש לי הזדמנות שאני לא מוכנה לפספס, אני טסה עם אמי ל 5 ימים לחו"ל ומשאירה את הפשוש ואחותו עם בעלי. הפופיק רועד לי כי הפשוש מאוד קשור אלי ואני לא יודעת עד כמה הוא יבין שאני נוסעת ומתי אני חוזרת. אני מחפשת רעיונות - איך להסביר לו ואיך להקל עליו. חשבתי להכין לו ספרון עם תמונות שלי, של מטוס, של מתנות ולכתוב לו מעין סיפור קצר שיהיה אפשר להקריא לו לפני הנסיעה וגם במהלכה אבל לא כ"כ ברור לי איך אני עושה את זה. חשבתי גם על מעין "טבלת ייאוש" - על המקרר שבכל יום הוא יסמן את היום שעבר וכך אולי יצליח להבין מתי אני חוזרת. עוד רעיון שיש לי - להשאיר לו מכתב לכל יום + מתנה קטנה. הפשוש בן שנתיים ותשעה חודשים, מבין כמעט הכל (יותר נכון - מבין מה שהוא רוצה להבין

), אפשר גם לדבר איתו בטל' אבל אני לא בטוחה שאני אעמוד בזה, קשור מאוד גם אלי וגם אל אמי ושתינו ניעלם לו ל 5 ימים. הוא רגיל כמובן להישאר עם אבא שלו אחה"צ כאשר אני לא נמצאת בבית ומה מטריד אותי בעיקר זה הזמן - 5 ימים רצופים. רעיונות ועצות יתקבלו בברכה.

 

[ליייייי]

כל הרעיונות שלך מעולים

בכל אופן, זה מה שהייתי עושה עם הגדול שלי (שלא בספקטרום) כשאבא שלו היה נוסע. אולי בכדי להוסיף או לפשט את טבלת הייאוש,שאני היתי מציירת איש עם מזוודה שקראנו לו אבא, היתי שמה תמונה ממשית שלך,שיהיה מאוד ברור. מכתב לכל יום ,גם רעיון מצוין מזכיר לי איך הייתי כותבת מכתבים ואפילו מביילת אותם,בשם אבא....-שהמכתב יחכה לו בתיבת הדואר ושהוא ילך לחפש אותו,אפשר לשים לו שם איזה שוקולד קטן,או שטות אחרת. גם סיפרון קטן זה רעיון נפלא, לספר משהו ממש חמוד ופשוט, שבכל עמוד משפט ותמונה ברמה של הינה אמא X אמא של Y,וזו סבתא Z, סבתא של Y. אמא וסבתא של Y עולות על אוירון גדול (תמונה של אוירון), וטסות לפאריז-תמונה של מגדל אייפל. ביום שישי אמא וסבתא חוזרות ומביאות לY המון מתנות (או משהו שהוא ממש אוהב). קחי בחשבון שנושא הטלפון עלול להיות מתסכל, לך, אצלי שניהם מסרבים לדבר עם זה שנוסע. והכי חשוב, תהני, תרגעי,תעשי כיף,ובלי יותר מידי נקיפות מצפון...

 

[טל 0 0 0]

ספרון זה רעיון מעולה.

בגן של גל עושים ספרונים לכל דבר חדש, זה עוזר לילד להתכונן, לדעת למה לצפות, להכיר את התרחיש הצפוי. הייתי מספרת לו אותו יומיים/שלושה לפני הנסיעה וכמובן גם בזמן שלא תהיי. הייתי מוסיפה גם תמונות של רגשות. - לאחר התמונה שלך ושל סבתא טסות הייתי מוסיפה סמל של ילד עצוב/מתגעגע וכותבת משהו כמו - כשאמא נוסעת אני ___ (השם שלו) קצת עצוב . אני רוצה את אמא.... ובסוף הספרון, לאחר התמונה של אמא וסבתא חוזרות, להוסיף סמל של ילד שמח ולכתוב משהו כמו: אמא וסבתא חזרו ואני שמח.....

 

[אור לנו]

כל הדברים יחד לא עמוסים מדי?

בסופו של דבר אני רוצה להקל עליו וחוששת שמרוב ספרונים/מתנות/מכתבים יהיה לו קשה יותר ולא קל יותר. לגבי הספרון - אני עוד צריכה לחשוב איך לבנות אותו, האם לשים תמונות אמיתיות שלי, של אמי ושל הפשוש או לחפש תמונות של אנשים עם הבעות ולשים אותם. אשמח לעוד תגובות........................ תודה רבה