הכנה לאימוץ

[English]

הכנה לאימוץ

את הבן אימצנו לפני תקופת העמותות. כל המגע שלנו עם עו"ס היה פעם אחת וקצת תשאול, דו"ח כתוב שלה וזהו. מובן שלא היתה שום תמיכה בכיוון הנגדי, כלומר לא היה נסיון להכין אותנו לאימוץ. קיוויתי שאחרי חוק העמותות כשכבר יש פיקוח, השירות ייקח על עצמו אחריות וילווה את המאמצים קצת יותר: אולי קצת הכנה לפני ואולי גם מעקב אחרי. לא יודעת איך זה בעמותות אחרות אבל גם הפעם היתה שיחה חד פעמית קצרה עם עו"סית ופגישה על גבול המגוחך עם פסיכולוג. טוב, שניהם אמרו שכבר יש לנו ילד בבית אז קצת מאוחר לקבוע שאנחנו לא ראויים להיות הורים אבל קשה לי לומר שהתרשמתי מהרצינות. היתה לי יותר הרגשה שהשירות מכסה לעצמו את ה... אני רוצה לקוות שבעמותות אחרות זה יותר רציני. כשאני שומעת מהמאמצים בארץ על תהליך ההכנה זה נשמע כאילו העבודה נעשית באופן יותר מקצועי. אישית הרגשתי שחבל שלא עברתי איזושהי סדנה לקראת האימוץ, שתכין אותי למפגש הראשוני עם הילד וכו´.לא שלא הסתדרנו בסוף אבל היה נחמד אילו היה משהו. למי שאימץ דרך העמותות: יש איזשהו מעקב מטעם העמותה אחרי האימוץ? מירב, יש גם צד חיובי בכל התשאולים שאת עוברת, כי המדינה לפחות מנסה לאתר את המקרים שעדיף שלא יאמצו. לא יודעת אם זה תמיד מדוייק אבל גם לרצון הטוב יש ערך.

 

[יסמין@]

גם אצלי זה היה כך

אימצתי דרך עמותה, והיתה פגישה עם העו"ס ופגישה (מגוחכת להפליא) עם הפסיכולוג. אבל כידוע לך, פגישות אלו לא נועדו כדי להוות "סדנה לקראת האימוץ" אלא כדי לבדוק מסוגלות הורית. אבל משום שאני לא מחזיקה מי יודע מה מפסיכולוגים ומעו"ס, גם לא הרגשתי צורך בסדנה כזו. ערכתי לעצמי את הסדנה שלי: קראתי את כללללללל ההודעות בפורום האימוץ ביואל הישן

ונכנסתי גם לכל האתרים שהמליצו עליהם בפורום וקראתי את כל מה שהיה כתוב בקהילה וחיפשתי גם באינטרנט ומצאתי כל מיני כתבות ואתרים בנושא. וחשבתי על כך הרבה. וזהו. לי לא היה נחוץ יותר. ואחרי האימוץ מי שעשתה לי סדנה היא הבת שלי, שמלמדת אותי להיות אימא שלה

ולגבי המעקב לאחר האימוץ, בתקופה מסוית (נדמה לי בשנתיים הראשונות) צריך לתת לעו"ס דו"ח כל שלושה חודשים על ההתקדמות הפיזית, הרגשית וכו´ של הילדה בליווית תמונות. וכשם שלא חשתי צורך בסדנה לפני האימוץ, לא חשתי צורך במעקב אחריו. וכל מה שכתבתי משקף כמובן אותי ואת חוויותיי ואת צרכיי. אני יודעת שבעמותה שדרכה אימצתי יש עכשיו סדנאות לפני האימוץ וגם פעילות אחריו.

 

[לימור111]

גם אני רציתי סדנא

גם אצלנו היה תהליך של בדיקת מסוגלות הורית, ואני השתדלתי גם להוציא מזה את המירב לגבי הכנה להורות והכנה לאימוץ, ואכן עברנו תהליכים מסוימים שתמכו ביכולות שלנו לדעתי. מצד שני, מאוד רציתי לעבור סדנא מתאימה ובניתי על תהליך האימוץ בארץ שיספק לי את זה. כיוון שלאושרנו, תהליך האימוץ בחו"ל הלך כל כך מהר, לא הגענו לסדנא בארץ. עכשיו נראה לי שמה שנשאר, ברגע שיהיה לי קצת זמן, זה לעבור קורס במכון אדלר...

 

[מיכל@ל]

אני כל כך מסכימה איתך יסמין ../images/Emo24.gif

אני גם לא חושבת שבגלל שאנחנו הופכים להורים דרך אימוץ,אנו זקוקים להכנה אחרת מהורים "רגילים". אין הבדל לדעתי בין אימוץ ללידה [אני מדברת על תחילת הדרך ועל התפקוד שלנו כהורים] ואין שום סיבה שמישהו מבחוץ "יעקוב"אחרי התפקודש שלנו כהורים.

 

[מיכל@ל]

וחוץ מזה...

צל"ש למשתתפת המתמידה שלנו שקוראת הככככככללל

 

[יסמין@]

../images/Emo9.gif ../images/Emo6.gif

 

[English]

אולי לא הסברתי את עצמי טוב

לפני חוק העמותות נושא האימוץ היה פרוץ. ויש לי אכזבה מסוימת מהתנהלות השירות מאז החוק. ציפיתי שהחוק ייתן שיניים לפיקוח על העמותות וזה ממש לא ככה. למשל כשפניתי לנחמה טל בעניין החלפת עמותה היא עצמה סיפרה לי על עמותה שגובה מעבר ל20000 שהחוק מרשה. ולא היה להם מה לעשות עם העמותות שהסתלקו עם הכסף. אז חשבתי שלפחות בנושא של האבחון וההכנה ישתנה משהו. המסננת שבעזרתה סיננו אותי היתה עם חורים כל כך גדולים שלדעתי לא מעט מופרעויות יכלו להסתנן. היות ואני יודעת שבאימוץ בתוך הארץ יש את כל האבחון וההדרכה חשבתי שיעשו את זה גם עם חו"ל. ונכון מיכל שאנחנו כמו כל ההורים אבל יש קצת הבדלים. לידה יותר נפוצה מאימוץ ויש הרבה יותר מקורות מידע וידע זמין. חוץ מזה אם מאמצים ילדים מעט יותר גדולים הם בהחלט יכולים לבוא עם מטען מקודם שיכול ליצור בעיות בהתקשרות בין הילד למשפחה. וכאן יעוץ מקצועי יכול בהחלט לעזור. מה שבעצם מעניין אותי זה מה הועיל לנו החוק הזה. אני לא רואה שום הבדל בין פעם קודמת של לפני החוק לבין עכשיו.

 

[מיכל@ל]

את צודקת בהחלט.

כל הקטע של הסינון זה בולשיט אחד גדול,מה שמדבר זה הכסף ואין שום פיקוח על המשפחות המבקשות לאמץ. ולגבי אימוץ ילדים גדולים - אני מסכימה איתך שבמקרה כזה חשובה ההכנה [בניגוד לאימוץ תינוק]. אני אחפש עוד מעט העתק של מכתב שכתב לי בעבר פרופסור אליעזר יפה [שיזם את חוק העמותות],נתקלתי בזה לפני יומיים ויש שם חלק מענין לגבי החזון שלו .

 

[דליה.ד]

גם הסדנא לא מספיקה

לנו, שאימצנו בארץ, עשו סדנא: במשך 5 שבועות נפגשנו ל4 שעות עם 3 עובדות סוציאליות ומשפחות שיחש להם ילדים ביולוגים ורוצים לאמץ (זה היה מאוד מנחם שלא היינו המשוגעים היחידים....). אבל עם כל הכבוד לא הספיקו להקיף שמינית מהנושא. הפגישה המשמעותית היתה פגישה בה הבאנו את הילדים הביולוגים ונפגשנו עם משפחה שיש להם 9 ילדים והם אימצו 2 אחיות (טוב אתם ישר יודעים בטח מאיזה מיגזר הם נכון?). הם הביאו תמונות וסיפרו על הקשיים העצומים שלהם ואיך הם מתמודדים. גילוי הלב היה מדהים גם בנוגע לדיכאון לאחר אימוץ וגם לגבי הצורך לנעול כל דבר מפני הילדות שהשמידו, פשוטו כמשמעו, כל דבר בבית, ועל ההתמודדות של הילדים הביולוגים עם הצרה שנפלה עליהם, ותדעו לכם שזו צרה עבורם. על הנחמה שהאם מצאה בהתפללות יותר תכופה מידי בוקר ועל התמיכה של הקהילה וכו´. הילדים שלי ישבו איתה על הרצפה והתבוננו בתמונות שהביאה. היא הפכה את האימוץ ליותר משמעותי עבורם. אבל מה שרציתי להגיד זה שעד שהפצצה לא מתפוצצת אצלך בבית את בעצם לא מבינה מה עשית ומה ההשלכות, ומה המחיר, ומה ההתמודדות וזה קשה חברים. מעניין מה הילדים הביולוגים שלי יגידו בעוד שנים על מה שאנחנו, ההורים, הנחתנו עליהם. אם כי אני מאמינה שהם נעשו אנשים קצת יותר טובים בזכות זה....

 

[sibi]

אני מסכימה

גם אנחנו עברנו סדנונת של שתי פגישות, וגם מבחינתי החלק המשמעותי היה פגישה עם זוג שאימץ (רק 2 ילדים...). המון דברים שהם סיפרו זכרתי וגם ראיתי אצלנו. אני חושבת שמה שבאמת חסר זה ליווי שמאפשר להתמודד עם ההתחלה (שזה ללא ספק פיצוץ מאד אינטנסיבי) אבל גם בהמשך - אחרי שיש איזו שגרה. אצלנו למשל התרכזנו מאד בסגירת הפערים היותר מדידים כמו מוטוריקה והבנת השפה (הוא לא מדבר אבל מבין הכל), וקצת פספסנו בריגשי. עד שלא הלכנו להתיעץ - בגלל איזו תחושה שלא הכל חלק- לא ראינו את זה. ולזה צריך הכוונה, כי הנסיון עם ילד ביולוגי מניח המון דברים כמובנים מאליהם, ופתאום מתברר שילד בן שנה וארבעה חודשים צריך לחזור על קטעים מהינקות כדי ללמוד לחבק ולהתחבר... (ארוך יצא לי...)

 

[נעמי*]

אני מרגישה שהפורום הוא תחליף טוב

לסדנה. מאוד מענין ותורם להתייעץ כאן ולשמוע מאחרים על נסיונם. הצטערתי שמצאתי אותו רק בסוף תהליך האימוץ שלי, כשהקשיים הגדולים, לא היומיומיים כבר עברו.

 

[יסמין@]

נכון מאוד! ../images/Emo45.gif

 

[דיאנה*]

למה תחליף?

בעמותה שאימצתי דרכה (הומניקט) דווקא ערכו סדנא (ארבעה מפגשים). אפילו עשו סדנאות נפרדות לחד-הוריות. הלכתי בשמחה ובכל זאת כנראה קשה מאוד לעסוק בעתיד כשאתה שקוע כולך בהווה שבו אתה נמצא. זו משימה קצת בלתי אפשרית לאסוף קבוצה של אנשים שמצויים בהמתנה מתישה לילד ולדבר איתם על שלבים מאוחרים יותר של התלבטות באשר לדרך חינוכו. אז לא חשוב מה הסיבות, אבל אני לא זוכרת מסרים מאוד משמעותיים מן הסדנא. זוכרת קשרים שיצרתי ואת האווירה הנינוחה שהיתה שם. הפורום הזה הוא ללא ספק סדנא מאוד משמעותית עבורי. כאן קיבלתי טיפים, אוזן קשבת והרבה תמיכה (כמו בכל סדנא טובה, היו גם התחברויות ומריבות אבל זה כבר סיפור אחר). בקיצור, הפורום הזה הוא לא תחליף עבורי אלא מקור תמיכה מאוד ממשי. ומיכלי - ההשתפות שלנו בפורום מעידה על הצורך שלנו בדיבור על נושאי האימוץ. לא? וזה שלא בודקים הורים ביולוגים כדי לתת להם רישיון להרות וללדת, זה מחדל זמני בלבד...

לילה טוב!

 

[לימור111]

והעיקר- לא לפחד כלל

אני מאוד רציתי סדנא, ואפילו חשבתי ללכת לקורס במכון אדלר טרום האימוץ, אלא שהבנתי מהם שזה לא רצוי לפני שהילד נמצא בבית, בגלל הרכב הקבוצה (הורים לילדים שמדברים על מקרים קונקרטיים). יש שני דברים, תהליכי האימוץ והשפעות האימוץ על המשפחה ועל הילד עכשיו ולתמיד, ועל זה דיברנו רבות עם העובדת הסוציאלית שלנו, והדבר השני, הנושא של ´הורות רגילה´. את הנושא השני, קרן מלמדת אותי כל יום, עם סבלנות (עם חיוך) או בלי סבלנות (צווחות עד לב שמיים). אלה הם כמובן שני נושאים שונים שבפורום הזה הם מתחברים ולא ניתן להפריד ביניהם, כי איפה נגמר האימוץ והיכן מתחיל הילד? אחד הדברים שגיליתי, אדם דעתן שכמוני, שכדאי מאוד להתייעץ ולשאול. כיום אני שואלת את כולם, מקבלת הרבה עצות ומידע, ובסופו של דבר סומכת על החושים שלי באשר למה שמתאים לנו ולקרן שלנו. אני שמחה שגיליתי את הפורום הזה ביום הראשון להתלבטויות בנושא האימוץ. לפני כמה ימים דיברתי עם מישהי שקוראת כאן את הפורום והיא אמרה לי, וואוו, כמה מעט זמן עבר בין ההודעה הראשונה שלך, לגבי ההתלבטויות בנושא האימוץ, ועד להודעה שחזרתם עם קרן הביתה. נכון, הצלחנו להתמודד עם הרבה במשך זמן קצר, בלווית הסיוע והתמיכה של הפורום הזה והחברות הנהדרות שנולדו לי כאן, וכמובן כל מיני תהליכים שהשכלנו לעבור עם עצמנו בצורה כל כך מואצת. שכן, מהיום שהחלטנו על האימוץ ועד שהבאנו את קרן הביתה, עברו פחות מארבעה חודשים.

 

[מיכל@ל]

חיבוק ענקי לכן,נעמי,דיאנה ולימורי

וחוץ מזה - במכון אדלר הבטיחו לתת לנו מנחה אם נתארגן 10-6 אנשים שמעונינים בכך,אז אם בא לכם...

 

[לימור111]

אני מאוד מעוניינת

ואם יש מנחה שמתמחה גם בנושאים שקשורים לאימוץ - עוד יותר טוב

 

[מיכל@ל]

את תוכלי גם להגיע לאזור המרכז ?

אם לא,אני הכי ממליצה על מל"י,לדעתי הם הכי מקצוענים ובעלי נסיון [להבדיל מעובדות סוציאליות מסוימות ]. יש לך את הטלפון של הסניף בצפון ?

 

[מיכל@ל]

טלפון

זה מספר הטלפון של סניף מל"י [בית לכל ילד] בירושלים : 02-6720650 תוכלי למצוא שם את שאר המספרים של הסניפים בארץ.

 

[לימור111]

אני מהמרכז

 

[מיכל@ל]

או קיי ../images/Emo45.gif

אז אם אתם מעונינים שנתארגן ונבנה קבוצה שתעסוק בהורות ואימוץ,שלחו לי מייל ובמידה ויהיו מספיק משתתפים פוטנציאלים -אני אצור איתכם קשר ואודיע לכם דרך המייל.