מקיאטו שלו
New member
הכמעט-סקס הזה
עברו יותר משבועיים מאז שהאזעקה תפסה אותי בבייבידול החשוף חשוף הזה ועמדנו בחדר המדרגות, אני והשכן, וניסינו לנהל סמול-טוק לא מביך על גיוס מילואים ועל ועד הבית.
(מילא הבייבידול, אולי הייתי פחות נבוכה אם הפטמות שלי היו מוכנות להירגע במקום לנסות לקרוע את הסטן האדום, ואם הכוס שלי היה מפסיק להריח כמו חרמנות איומה)
אחרי שהתאפסתי על עצמי והפסקתי לחפש מקומות לקבור את עצמי בהם בכל פעם שנתקלתי בשכן בחדר המדרגות (באזעקה הבאה גם החברה שלו יצאה), התחלתי לחשוב שהוא דווקא נראה לא רע בכלל וחבל שאין לי עוד תירוצים להסתובב בחדר המדרגות חצי ערומה בתקווה שהוא יצמיד אותי לקיר וידפוק אותי.
והנה נקרתה הזדמנות בדרכי, ואדון שכן הידפק על דלתי יום אחד, ודרך העינית נראה שהוא אוחז בידו חשבון חשמל. כנראה זה המשותף.
"רק שנייה" צעקתי ורצתי לחדרי להתפשט ולהתעטף במגבת. "סליחה", אמרתי כשפתחתי את הדלת, "הייתי בדרך למקלחת."
ידעתי שעכשיו אוכל לבדוק אם הוא רוצה אותי או שרק אני מריצה כבר שבועיים תסריטי זימה בראש, שהרי ראוי היה שיאמר "סליחה, אני אחזור אחר כך"- אבל הוא נכנס בלי היסוס והתיישב על הספה. הצעתי לו מים או קפה, הוא לא רצה, ולא נותר לי אלא להתיישב על ידו.
הכמעט-סקס הזה, ה-עוד-מעט-נזדיין הזה, הוא יותר מחרמן מכל הזיונים בעולם גם יחד. שמחתי שהמבצע נגמר והוא אמר שדווקא היו צדדים חיוביים. תוך כמה דקות הוא התפלא באוזניי על שהמגבת שלי מכסה יותר מהשמלות שאני נוהגת ללבוש, ואני- שראיתי בכך תלונה על הכיסוי המופרז- שמטתי את המגבת מיד.
כמו פולנייה טובה, אני שוכבת על הספה בזמן שהלשון שלו תחובה בכוס שלי, מסתכלת על התקרה וחושבת על הסיטואציה המשונה שנקלעתי אליה, גבר זר ולבוש אוכל לי את הדגדגן ואני ערומה לגמרי, כאילו נגמרה בי הבושה והמודעות לגופי, לשערות הסוררות ולסימני המתיחה.
חושבת, איך שנים שייכתי אינטימיות לזוגיות והנה אני פתוחה בפניו, באופן הכי בוטח והכי אינטימי, ואין לי מושג איך קוראים לו. מי אמר שסטוצים עושים עם אור כבוי.
חושבת, רק שהשותפה שלי לא תיכנס הביתה.
חושבת, הוא לא רצה להגיד משהו על חשבון החשמ-
ואז אני מתפוצצת עליו, והוא צריך להחזיק לי את הרגליים כי הן רועדות כל כך, ואחרי דקה אני קמה ומציעה לו כוס מים ומפנה אותו למיטה שלי.
החדר שלי הפוך לגמרי ואני נבוכה. הבייבידול המיתולוגי זרוק על המיטה. אנחנו מתנשקים קצת, מתגפפים קצת, הוא מואיל בטובו להתפשט סוף סוף.
כמו ג'ינג'ית טובה, אני מסתכלת לו ישר בעיניים כשאני רוכבת עליו, בעיקר כי ככה אני משלה את עצמי שהוא מסתכל בעיניים שלי ולא על השדיים הגדולים והקופצים שמביכים אותי כל פעם שאני למעלה.
חושבת, איזה גבר אידיוט. ראה קצת ציצים וישר שכח איפה הוא נמצא, כאילו לזיין את השכנה זה לא הדבר הכי מסוכן בבגידה. לא שאני אלך להלשין עליו, אין לי שום עניין כזה, אבל איך הוא יכול לדעת אם יש או אין לי?
חושבת, הזין הזה ממלא את הכוס שלי בול. לא מעט מדי, לא יותר מדי, פשוט מושלם לי.
חושבת, הוא חייב לבוא כמעט-לזיין אותי כל בוקר. הפלרטוט הזה פשוט סקסי.
עברו יותר משבועיים מאז שהאזעקה תפסה אותי בבייבידול החשוף חשוף הזה ועמדנו בחדר המדרגות, אני והשכן, וניסינו לנהל סמול-טוק לא מביך על גיוס מילואים ועל ועד הבית.
(מילא הבייבידול, אולי הייתי פחות נבוכה אם הפטמות שלי היו מוכנות להירגע במקום לנסות לקרוע את הסטן האדום, ואם הכוס שלי היה מפסיק להריח כמו חרמנות איומה)
אחרי שהתאפסתי על עצמי והפסקתי לחפש מקומות לקבור את עצמי בהם בכל פעם שנתקלתי בשכן בחדר המדרגות (באזעקה הבאה גם החברה שלו יצאה), התחלתי לחשוב שהוא דווקא נראה לא רע בכלל וחבל שאין לי עוד תירוצים להסתובב בחדר המדרגות חצי ערומה בתקווה שהוא יצמיד אותי לקיר וידפוק אותי.
והנה נקרתה הזדמנות בדרכי, ואדון שכן הידפק על דלתי יום אחד, ודרך העינית נראה שהוא אוחז בידו חשבון חשמל. כנראה זה המשותף.
"רק שנייה" צעקתי ורצתי לחדרי להתפשט ולהתעטף במגבת. "סליחה", אמרתי כשפתחתי את הדלת, "הייתי בדרך למקלחת."
ידעתי שעכשיו אוכל לבדוק אם הוא רוצה אותי או שרק אני מריצה כבר שבועיים תסריטי זימה בראש, שהרי ראוי היה שיאמר "סליחה, אני אחזור אחר כך"- אבל הוא נכנס בלי היסוס והתיישב על הספה. הצעתי לו מים או קפה, הוא לא רצה, ולא נותר לי אלא להתיישב על ידו.
הכמעט-סקס הזה, ה-עוד-מעט-נזדיין הזה, הוא יותר מחרמן מכל הזיונים בעולם גם יחד. שמחתי שהמבצע נגמר והוא אמר שדווקא היו צדדים חיוביים. תוך כמה דקות הוא התפלא באוזניי על שהמגבת שלי מכסה יותר מהשמלות שאני נוהגת ללבוש, ואני- שראיתי בכך תלונה על הכיסוי המופרז- שמטתי את המגבת מיד.
כמו פולנייה טובה, אני שוכבת על הספה בזמן שהלשון שלו תחובה בכוס שלי, מסתכלת על התקרה וחושבת על הסיטואציה המשונה שנקלעתי אליה, גבר זר ולבוש אוכל לי את הדגדגן ואני ערומה לגמרי, כאילו נגמרה בי הבושה והמודעות לגופי, לשערות הסוררות ולסימני המתיחה.
חושבת, איך שנים שייכתי אינטימיות לזוגיות והנה אני פתוחה בפניו, באופן הכי בוטח והכי אינטימי, ואין לי מושג איך קוראים לו. מי אמר שסטוצים עושים עם אור כבוי.
חושבת, רק שהשותפה שלי לא תיכנס הביתה.
חושבת, הוא לא רצה להגיד משהו על חשבון החשמ-
ואז אני מתפוצצת עליו, והוא צריך להחזיק לי את הרגליים כי הן רועדות כל כך, ואחרי דקה אני קמה ומציעה לו כוס מים ומפנה אותו למיטה שלי.
החדר שלי הפוך לגמרי ואני נבוכה. הבייבידול המיתולוגי זרוק על המיטה. אנחנו מתנשקים קצת, מתגפפים קצת, הוא מואיל בטובו להתפשט סוף סוף.
כמו ג'ינג'ית טובה, אני מסתכלת לו ישר בעיניים כשאני רוכבת עליו, בעיקר כי ככה אני משלה את עצמי שהוא מסתכל בעיניים שלי ולא על השדיים הגדולים והקופצים שמביכים אותי כל פעם שאני למעלה.
חושבת, איזה גבר אידיוט. ראה קצת ציצים וישר שכח איפה הוא נמצא, כאילו לזיין את השכנה זה לא הדבר הכי מסוכן בבגידה. לא שאני אלך להלשין עליו, אין לי שום עניין כזה, אבל איך הוא יכול לדעת אם יש או אין לי?
חושבת, הזין הזה ממלא את הכוס שלי בול. לא מעט מדי, לא יותר מדי, פשוט מושלם לי.
חושבת, הוא חייב לבוא כמעט-לזיין אותי כל בוקר. הפלרטוט הזה פשוט סקסי.
