מיקי (שם בדוי)
New member
הכל כל כך מבולבל עדיין
שבוע שעבר התחלנו את סבב הפגישות אצל היועץ כאשר כל אחד מדבר איתו בנפרד. קודם אני הייתי אצלו, כאשר המסר שלו היה שהוא גם חייב לדבר עם אישתי ולהבין אותה. אני די ברור לו. אני עדיין אוהב אותה ורוצה לשקם את מה שיש. ביום שישי בבוקר, לפני הפגישה של אישתי עם היועץ, היא אמרה לי שהיא כרגע לא רוצה להתגרש ממני בגלל כל מיני התחייבויות כספיות שלנו. לפי דעתי התירוץ של התחייבויות הוא באמת רק תירוץ, כי אם רוצים להתגרש ממישהו כי לא אוהבים אותו, כל ההתחיבויות הכספיות המשותפות לא יעזרו, מתגרשים ממנו, ואם נותנים את התירוץ הזה, זה אולי מן חבל כדי לרדת מהענף הגבוה... בכל מקרה אישתי היתה אצל היועץ. לאחר מכן הוא התקשר אלי כדי לעדכן אותי (כמובן שבידיעתה) ואמר לי שהוא הרבה יותר אופטימי משבוע שעבר. יום שישי היה באמת יום שהרגשתי הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי מזמן. בערב באה לביקור אצלנו חברה טובה של אישתי ובשלב מסויים אפילו אישתי בקשה ממני שאצתרף אליהם. היתה מוסיקה בקולי קולות, רקדנו. בקיצור היה ערב באמת מהנה. בשלב מסוים (כשרקדנו), אישתי אפילו אמרה לי שבא לה לעשות איתי אהבה (דבר שכמובן לא עשינו). באותו יום הלכתי לישון עם שלווה מסוימת. בבוקר, אישתי אמרה לי שהיא רוצה לנסוע לחברה שלה בירושלים. כל פעם שהיא נוסעת לירושלים, אני מרגיש רע. צריך להבין שלפני חודשיים, תוך כדי הטיפול שלה, אישתי סיפרה לי שהיא בודקת את הזהות המינית שלה. לפני חודש וחצי הייתי במילואים לשבוע, וכשחזרתי, היא הסבירה לי שהיא יודעת עכשיו מה היא, ושיש מישהי בירושלים שהיא מאוהבת בה. אחרי כמה שבועות, היא הסבירה לי שהיא אוהבת סקס עם גברים (כלומר איתי - אני יוגע שהיא לא שכבה עם אף אחד) ולא עם נשים. ואני מפרש שמה שהיא מגדירה כאהבת נשים הוא יותר הזדהות עם נשים מאשר אהבה. בכל מקרה, כל פעם שהיא נוסעת לחברה הזאת בירושלים (וזה קורה פעמייפ - שלוש בשבוע), אני מרגיש רע. אני רוצה גם לציין שמאז, היא כל הזמן אומרת לי שאני אתפוס לי איזה מישהי. בכל מקרה, אתמול, לפני שהיא נסעה לירושלים, נכנסתי לאינטרנת וכתבתי משהו למישהי שהכרתי ביום חמישי במפגש שלל אופנוענים. בכוונה לא חיכיתי שאישתי תסע, אלא כשהיא בבית כדי שהיא תוכל לראות את זה. ואכן היא באמת ראתה ותפסה עלי כזאת קריזה. אמרה לי שזהו זה, שאני צבוע כי אני אומר לה שאני עדיין אוהב אותה אבל זה לא נכון ונורא כעסה עלי. כשהיא היתה בדרך לירושלים התקשרתי אליה והסברתי לה למה עשיתי את זה, וכי רציתי לראות מה התגובה שלה. היא כמובן מאד כעסה (כנראה שבמידה נסויימת של צדק). אבל אני בכל זאת מבין מזה שהיא כנראה לא ותרה עלי. הבוקר היא חזרה הביתה כשאני כבר בעבודה. כדי שוב פעם להסביר את עצמי, השארתי לה מכתב שכנראנ הרגיע אותה. היום בצהריים, גם דיברנו בטלפון על כך שהיא שמעה מוסיקה הודית ונורא בכתה כי זה הזכיר לה את אמא שלה (אישתי ממוצע הודי) ושהיא חייבת לנסוע להודו למן נסיעת שורשים. שאלתי אותה אם היא רוצה שנסע שנינו ביחד, ולהפתעתי היא אמרה לי שכן. זה הכל להיום. כשאני אחזור הביתה מהעבודה אראה מה מחכה לי.
שבוע שעבר התחלנו את סבב הפגישות אצל היועץ כאשר כל אחד מדבר איתו בנפרד. קודם אני הייתי אצלו, כאשר המסר שלו היה שהוא גם חייב לדבר עם אישתי ולהבין אותה. אני די ברור לו. אני עדיין אוהב אותה ורוצה לשקם את מה שיש. ביום שישי בבוקר, לפני הפגישה של אישתי עם היועץ, היא אמרה לי שהיא כרגע לא רוצה להתגרש ממני בגלל כל מיני התחייבויות כספיות שלנו. לפי דעתי התירוץ של התחייבויות הוא באמת רק תירוץ, כי אם רוצים להתגרש ממישהו כי לא אוהבים אותו, כל ההתחיבויות הכספיות המשותפות לא יעזרו, מתגרשים ממנו, ואם נותנים את התירוץ הזה, זה אולי מן חבל כדי לרדת מהענף הגבוה... בכל מקרה אישתי היתה אצל היועץ. לאחר מכן הוא התקשר אלי כדי לעדכן אותי (כמובן שבידיעתה) ואמר לי שהוא הרבה יותר אופטימי משבוע שעבר. יום שישי היה באמת יום שהרגשתי הרבה יותר טוב ממה שהרגשתי מזמן. בערב באה לביקור אצלנו חברה טובה של אישתי ובשלב מסויים אפילו אישתי בקשה ממני שאצתרף אליהם. היתה מוסיקה בקולי קולות, רקדנו. בקיצור היה ערב באמת מהנה. בשלב מסוים (כשרקדנו), אישתי אפילו אמרה לי שבא לה לעשות איתי אהבה (דבר שכמובן לא עשינו). באותו יום הלכתי לישון עם שלווה מסוימת. בבוקר, אישתי אמרה לי שהיא רוצה לנסוע לחברה שלה בירושלים. כל פעם שהיא נוסעת לירושלים, אני מרגיש רע. צריך להבין שלפני חודשיים, תוך כדי הטיפול שלה, אישתי סיפרה לי שהיא בודקת את הזהות המינית שלה. לפני חודש וחצי הייתי במילואים לשבוע, וכשחזרתי, היא הסבירה לי שהיא יודעת עכשיו מה היא, ושיש מישהי בירושלים שהיא מאוהבת בה. אחרי כמה שבועות, היא הסבירה לי שהיא אוהבת סקס עם גברים (כלומר איתי - אני יוגע שהיא לא שכבה עם אף אחד) ולא עם נשים. ואני מפרש שמה שהיא מגדירה כאהבת נשים הוא יותר הזדהות עם נשים מאשר אהבה. בכל מקרה, כל פעם שהיא נוסעת לחברה הזאת בירושלים (וזה קורה פעמייפ - שלוש בשבוע), אני מרגיש רע. אני רוצה גם לציין שמאז, היא כל הזמן אומרת לי שאני אתפוס לי איזה מישהי. בכל מקרה, אתמול, לפני שהיא נסעה לירושלים, נכנסתי לאינטרנת וכתבתי משהו למישהי שהכרתי ביום חמישי במפגש שלל אופנוענים. בכוונה לא חיכיתי שאישתי תסע, אלא כשהיא בבית כדי שהיא תוכל לראות את זה. ואכן היא באמת ראתה ותפסה עלי כזאת קריזה. אמרה לי שזהו זה, שאני צבוע כי אני אומר לה שאני עדיין אוהב אותה אבל זה לא נכון ונורא כעסה עלי. כשהיא היתה בדרך לירושלים התקשרתי אליה והסברתי לה למה עשיתי את זה, וכי רציתי לראות מה התגובה שלה. היא כמובן מאד כעסה (כנראה שבמידה נסויימת של צדק). אבל אני בכל זאת מבין מזה שהיא כנראה לא ותרה עלי. הבוקר היא חזרה הביתה כשאני כבר בעבודה. כדי שוב פעם להסביר את עצמי, השארתי לה מכתב שכנראנ הרגיע אותה. היום בצהריים, גם דיברנו בטלפון על כך שהיא שמעה מוסיקה הודית ונורא בכתה כי זה הזכיר לה את אמא שלה (אישתי ממוצע הודי) ושהיא חייבת לנסוע להודו למן נסיעת שורשים. שאלתי אותה אם היא רוצה שנסע שנינו ביחד, ולהפתעתי היא אמרה לי שכן. זה הכל להיום. כשאני אחזור הביתה מהעבודה אראה מה מחכה לי.