חייבתלהגיב
New member
אז קודם כל, זה שהם נסעו לחו"ל
עם הסבים ובלי ההורים, זה כבר באמת משונה. בני כמה הם היו אז? ובשלב הזה עדיין האמא לא הרשתה להם לישון אצל ההורים שלך?
אלמלא הפרט המשונה הזה, בכלל לא הייתי מעלה סיבות ללמה היא מתנהגת כך - לא כי היא קנאית ולא שום דבר - כי זה לגמרי הגיוני מנקודת מבט של אמא חרדה. אבל אמא חרדה גם לא שולחת ילד קטן לחו"ל עם הסבים שלו. לכן מעניין לדעת בני כמה הם היו כשזה קרה.
לגבי זה שאמא שלך סבתא קטנה (לא אישה קטנה, אלא סבתא קטנה) - אז כן, להתחשבן עם הכלה במקום לקפוץ על ההזדמנות לבלות עם הנכדים זה להיות סבתא קטנה. מה לעשות? היא מתנקמת בילדים ובעצמה, רק כדי לא לעשות משהו שנוח לכלתה השנואה עליה. וזה להיות סבתא קטנה.
לגבי מה שברור לך שחמותך יכולה לעשות - אם יש משהו שהתחוור לי מהר מאוד אחרי שילדתי את הבכורה שלי - זה ששתי הסבתות הספיקו לשכוח עם השנים איך מטפלים בתינוקות ובפעוטות. אז סביר שעקומת הלמידה שלהן הייתה מהירה יחסית אם היה מתאפשר להן להתאמן, אבל ממש אי אפשר לסמוך על זה שהן "גידלו ילדים בריאים וחמודים". ושוב, שתיהן פשוט אמרו במפורש שהן שכחו. כמו שאמא שלי אמרה במפורש שהיא לא מסוגלת לטפל בילדות בחוץ (וזה עוד פקטור שנכנס - הגיל מביא איתו מגבלות פיזיות שלא היו לסבתא כשהיא גידלה את הילדים בעצמה). אבל זה לא אומר שמי שלא אומר כן יודע וכן מסוגל - וזה החשש של אמא חרדה - שהם לא יצליחו לשמור על התינוק/ת כמו שצריך. עכשיו, ככל שהאמא משחררת יותר היא צוברת אמון ובטחון באלה שהיא שחררה אליהם - אבל מפה ועד לתת למישהו לקחת את הילדים שלה לחו"ל המרחק עצום. לכן, שוב, נשאלת השאלה בני כמה היו אותם ילדים כשהסבים לקחו אותם לחו"ל.
עם הסבים ובלי ההורים, זה כבר באמת משונה. בני כמה הם היו אז? ובשלב הזה עדיין האמא לא הרשתה להם לישון אצל ההורים שלך?
אלמלא הפרט המשונה הזה, בכלל לא הייתי מעלה סיבות ללמה היא מתנהגת כך - לא כי היא קנאית ולא שום דבר - כי זה לגמרי הגיוני מנקודת מבט של אמא חרדה. אבל אמא חרדה גם לא שולחת ילד קטן לחו"ל עם הסבים שלו. לכן מעניין לדעת בני כמה הם היו כשזה קרה.
לגבי זה שאמא שלך סבתא קטנה (לא אישה קטנה, אלא סבתא קטנה) - אז כן, להתחשבן עם הכלה במקום לקפוץ על ההזדמנות לבלות עם הנכדים זה להיות סבתא קטנה. מה לעשות? היא מתנקמת בילדים ובעצמה, רק כדי לא לעשות משהו שנוח לכלתה השנואה עליה. וזה להיות סבתא קטנה.
לגבי מה שברור לך שחמותך יכולה לעשות - אם יש משהו שהתחוור לי מהר מאוד אחרי שילדתי את הבכורה שלי - זה ששתי הסבתות הספיקו לשכוח עם השנים איך מטפלים בתינוקות ובפעוטות. אז סביר שעקומת הלמידה שלהן הייתה מהירה יחסית אם היה מתאפשר להן להתאמן, אבל ממש אי אפשר לסמוך על זה שהן "גידלו ילדים בריאים וחמודים". ושוב, שתיהן פשוט אמרו במפורש שהן שכחו. כמו שאמא שלי אמרה במפורש שהיא לא מסוגלת לטפל בילדות בחוץ (וזה עוד פקטור שנכנס - הגיל מביא איתו מגבלות פיזיות שלא היו לסבתא כשהיא גידלה את הילדים בעצמה). אבל זה לא אומר שמי שלא אומר כן יודע וכן מסוגל - וזה החשש של אמא חרדה - שהם לא יצליחו לשמור על התינוק/ת כמו שצריך. עכשיו, ככל שהאמא משחררת יותר היא צוברת אמון ובטחון באלה שהיא שחררה אליהם - אבל מפה ועד לתת למישהו לקחת את הילדים שלה לחו"ל המרחק עצום. לכן, שוב, נשאלת השאלה בני כמה היו אותם ילדים כשהסבים לקחו אותם לחו"ל.
