הכל דבורים

AlefAlef

New member
הכל דבורים

יש משתתף אחד קבוע בפורום הזה המציע כלהזמן לדבר עם השם. השם יסלח וימחל על כל חטא. הוא ירים את העול מהכתפיים. העבר הוא בעבר. אבל הדבר הזה בנגוד ליהדות. גם השם, גם יום הכפורים,גם כל רצון להיות בן אדםהגון אינו נותנים לוח נקי. אלוקים יתן מחילה אך ורק אם אנחנו מבקשים סליחה מאלו שפגענו בהם. אם בגדתי,גנבתי,הוצאתי שם רע - אני נשאר נגוע בעבירה עד שאני מבקש סליחה מהבן אדם שפגעתי בו או שממנו גנבתי. כן-יפה להתפלל, לקרא תהילים, לפנות לאלוקים. אבל כל זה שווה רק אם מנסים לתקן את הנזק. בלי לנסות - התשובה איננה תשובה ואנחנו נשארים פושעים. אם ניסינו, ומי שפגענו בהם לא מוכנים לסלוח לנו - הרי זה סיפור אחר. העקרון הזה הוא גם חלק 12 מצעדים.
 
חוזר למכינה היום, לכן אגיב בקצרה ומהר.

לדעתי הבנת אותו לא נכון, וחשבתי על 2 תגובות להגיב לך. אחת אכזרית, ואחת מתחשבת - והחלטתי לדון לכף זכות, אולי לא הבנת אותו נכון... לכן תרשה לי להיות מתחשב! :) כשאותו משתתף קבוע אומר לדבר עם השם, הוא לא מתכוון "אחטא ואשוב", כי אחרת מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה). כשהוא אומר לדבר עם ה', לדעתי יש פה את עקרון ההתבדדות של ר' נחמן מברסלב. ויש בזה המון עומק, לשבת ולדבר עם הקב"ה. לפעמים אני מוצא את עצמי בוכה מול ספר תהילים ומדבר מכל הלב אל הקב"ה. ואלה הרגעים, שלדעתי, אנחנו חיים בשבילם. הנקודות האלה שאתה מתחבר במלוא עוצמתך לבורא. מי אמר שהוא לא מנסה לתקן? לחזור בתשובה? דווקא האנשים האלה שנשארים דתיים למרות הנטייה, אלה האנשים שמאמינים באמת ובתמימות בדרכו של ה', ולא נוטשים את זה לטובת שומדבר שבעולם! לך תדע אם הוא לא עושה השתדלות כזאת ענקית שעושה רעש כה גדול בשמיים, שמזעזעת עולמות עליונים! מלאכים ושרפים רק מחכים שחוטא רק יתחיל לחשוב הרהורי תשובה, והם שמחים וצוהלים!!! אל תזלזל בדיבורו של אדם להקב"ה, שהרי יש בזה הרבה עומק - מי אמר שהוא לא משתדל לנסות את הנזק? אז כשאותו משתתף אומר "דברו עם ה'!", הכוונה שלו להיעזר בהקב"ה כדי להתעלות ולהתגבר על היצר האסור - ולא "אחטא ואשוב", שהרי ממילא אין מספיקין בידו לחזור בתשובה :) יש לי עוד הרבה להגיב, אבל צריך כבר ללכת להתארגן. שבוע מצוין שיהיה לכם!
ומסר לאומה: דברו עם ה'!!!!! בחיי, נבראנו לכך.
 

Nחמן

New member
תיקון לדברי אביאל

כי אחרת מספיקין בידו לעשות תשובה... צ.ל. אין מספיקים. אני בטוח, שזו הייתה כוונתו, ורק שגיאת מקלדת העלימה את מלת השלילה.
 

Nחמן

New member
אל"ף אל"ף!

כל הכבוד על הדברים הנאים וגם ברכת ברוך בואך לפורומנו. מקווה לקרוא עוד מפרי עטך דברים רבים בסגנון זה. עם כל ההערכה אני מבקש ברשותך גם קמצוץ ביקורת. כוונתך ללא ספק טובה ונהדרת אבל מדוע לא ציינת את שם הגולש או את כינויו? מדוע לא הגבת ישירות להודעתו? בסך הכל לא כתבת שום דבר שלילי אלא רק חיזקת פרט חשוב - ואני מסכים אתך בכל מלה. שתי סיבות היו לך לנהוג כעצתי. האחת - הכתיבה העקיפה נראית כאילו ניסיון לציין עובדה שלילית בה בשעה, שלא הייתה כזאת בהודעתך. הסיבה השנייה - מדוע לא לפרגן לגולש על הודעה חיובית, גם היא חסרה מעט? לסיכום: מותר למתוח ביקורת. לא צריך להתבייש. עם זאת מן הראוי להגיב בצורה ישירה או לכל הפחות לציין את כינוי הגולש, שאליו מופנות הביקורת.
מודעה שקראתי השבוע מטעם ארגון חסד מסוים במודעה מביא הארגון ידיעה של משפחה, שנקלעה לתאונה והמכונית שלהם הלכה "פייפן" בשעה, שנוסעיה יצאו ללא פגע. אכן נס גדול. הנס קרה - איך לא? - בזכות תרומתה של המשפחה לאותו ארגון. אני מכיר ארגון אחר, שמי שתורם לו, זוכה לנס הרבה יותר גדול: הוא לא נקלע כלל לתאונה...
זה מזכיר לי "בדיחה עם זקן": 3 חסידים התרברבו ביניהם בסוגיה, מיהו האדמו"ר שכוחו רב יותר בניסים ונפלאות (דיקיי! זה לא בשבילך! נא לדלג!). סח האחד: פעם אחת פרצה שריפה בעיירה והשריפה איימה לכלות כל חלקה טובה עד כדי סכנת נפשות. פנו החסידים לאדמו"ר וזה הרעים בקולו: אש לימין! אש לשמאל! ובאמצע? גורנישט! נאדה! וכל היה. סיפר השני: האדמו"ר שלי גדול הרבה יותר משל הראשון. פעם אחת עלה הנהר על גדותיו ואיים להציף את ביתה של האלמנה והיתומים. מה עשו? פנו אל האדמו"ר לבקש עצה וישועה. וירם האדמו"ר את מטהו והיכה בנהר 7 פעמים עד אשר נס הנהר לימין ולשמאל והאלמנה והיתומים הלכו בחרבה בתוך הנהר. סח השלישי: אותות ומופתים? ראו נא את האדמו"ר שלי, כי אין כמוהו בכל הארץ! פעם אחת שבת היה ויחפוץ האדמו"ר לעשן ציגארעט. מה עשה? אמר: שבת לימין ושבת לשמאל! ובאמצע? רק חול וחול... ויצת את הציגארעט. האח! גישמאק!...
איפה מכיאות הכפים?...
הקטע הבא שייך לקישור המצורף. אליהו הכהן מספר: שיריו של דוד זהבי הושרו תחילה בטיולים ובמסעות, בצריפי תנועות הנוער ובחבורות שישבו מסביב למדורה, בחגיגות עם כפריות ובעצרות מועד. דוד זהבי היה כנראה המלחין ה"צבר" הראשון. את צעדו הראשון בשדה ההלחנה עשה בשנת 1927 בהיותו בן 17. נתגלגלה לידיו חוברת של הירחון לבני הנעורים "מולדת" שהחל לצאת ביפו עוד לפני מלחמת העולם הראשונה ובה מצא את שירו של יעקב פיכמן "אורחה": "עירום וחול, ימין ושמאל". הוא ברר לו פסוקים מן השיר, הוסיף פה, גרע שם וכבר יצא מתחת ידיו בכור לחניו. הוא נטל את חלילו והלך לצריף הנוער העובד כדי להשמיע לראשונה את השיר מבלי לרמוז על מחברו. השיר, שהיה חלוץ שירי ה"הו-הו" בישראל, נתקבל בהתפעלות ובהתלהבות. שלהי שנות העשרים היו ימי אופנת שירי הגמלים בזמר העברי. החלו בכך יחיאל הלפרין ויואל אנגל ב"שיר הגמל" והמשיכו ידידיה גורוכוב (אדמון) בשיר "גמל גמלי" ועוד רבים. כל שיר גמלי חדש הפך בן לוויה קבוע לשיירות מובילי הזיפזיף על חולות תל אביב, במיוחד אם היה בצליליו הד לשירת המדבר. כך הלך והתפשט השיר "אורחה במדבר" בפי העם, גם אם רחק במרוצת השנים ממקורו, בעיקר במילים, אך פה ושם גם בלחן. לשיריו החדשים היה נוהג להציב מבחני כושר. כשהשלים מנגינה חדשה לשיר עדיין לא היה בטוח בה. מה עשה? היה מביא אותה עמו לאחת מנקודות היישוב שבהן היה מארגן שירה בציבור. לאחר שתמה השירה בציבור היה מלמד את השיר החדש. כעבור זמן היה חוזר לאותו יישוב כדי לשמוע מה נותר מן השיר וכיצד נקלט. במקום שגילה שינויים בלחן, הבין שיש לו בעיה. לא פעם קיבל בברכה את השינוי ואפילו ראה בו תיקון או שיפור והשלים עמו. כך לימד את השיר "אדמה" בשלושה נוסחים שונים כדי לבחון איזה מהם כשיר יותר לזמרה וכך שינה את שיר הפלמ"ח לאחר שמצא שגרסתו הראשונה נשמעה בלתי מלהיבה דיה.
 

i love male 23

New member
כתבתי שאלה בפורום "דתיים" האם ההורים שיגלו

שהילד או הילדה יש להם/ן נטייה חד מינית או בי-סקסואלית או טרנסקסואל האם הם יקבלו אותם.
 
למעלה