דוגמן הבית תפוז
New member
הכל בשבילה
זה סיפור על אהבה חד צדדית,מאכזבת,כואבת שרק גרמה לרגשות שלי ללכת,לעוף כמו עלי שלכת. לאבד,מלאך מלמעלה,הסתכלה לתוך ליבי המשיכה הלאה.מפחד לשאול למה או כמה,איזה דרמה.מבין שדי לה ,שאהיה לה לידיד,שנמשיך אם זה הלאה.אני יודע להעריך אותה כמו שאף אחד אחר בעולם,הכי חושק בה,יודע שהיא הטובה מכולם.רוצה אותה לידי,לצידי,ולא רק שאני יאהב אותה,אלא גם שהיא תאהב אותי.אז תמיד הייתי שם בשבילה,לשמוע את מילותיה ולהיות לה לידיד,לתת כתף לבכות עליה כי גם אם זה כלול בלסדר לה מישהו,או להיות שם תמיד לצידה אם היא צריכה טישו.רק רוצה שתהיה מאושרת,לא חושב על עצמי,אבל לא מפסיק לחשוב עליה,נטרפה דעתי,כי זה פחות קטע פיסי יותר מנטלי.לגעת לה בלב,מוכן לוותר בשביל אחר ולבלוע את הכאב.מועקה,מרגיש תשוקה עמוקה,הלב נקרע וזאת רק ההתחלה.אהבה...אני מסתכל בשתי עיניה אבל למה אין תשובה?! הזמן עובר ועובר אבל הרגש רק מתגבר,תמיד עליה שומר,בלעדיה לא מסתדר,כל סנטימטר בגופה זוכר,עוד לא מוותר.אומר לעצמי שאני לא אוהב וזה ממש לא עוזר,כנראה אין מה שבין הראש ללב שיחבר.המרחק בנינו את הלב שלי שובר.אני איתה צריך להיות ,מושלמת כזאת,למרות כל הייסורים והדמעות.אני רק חושב על מה שטוב לה,תמיד אדע בתוך תוכי שאת הירח אשמור לה.מרגיש אבן בלב כל פעם שהיא מתקרבת,סוחטת את הלב שלי תוך שניות.אהבה כוזבת,למה רק אני מקשיב למה שהיא אומרת,אהיה שלם רק כשתהיה מאושרת.אתן לה כל מה שהיא תבקש,היא לא רוצה אותי-מתייאש.ברגשות לא מתרושש,רגש אין לקראת תשוקה,את הדמעות שלי מייבש.אני רוצה אותה אותה לאחת.היא רחוקה מהישג ידי,רצוני להשיג מה שאיננו בשבילי ואינו שלי,וליבי מרגיש הרבה יותר מסתם תחושה של קרבה,מרגיש אהבה,שוב נפלה לי אכזבה,שוב המזל אותי רימה.אך אינני מסתפק בזה שיש לי הרגשה.הרגשות שלי לא נותנות לי להתקרב,סיפור כואב,הרגש לא נמחק מהלב.זוכר את המבט האוהב,העניים המלאות חיים,פוגעות כל פעם מחדש.מרחיק לכת במחשבות ,רואה אותנו יחדיו כשבמציאות רחוקים מלהיות אחד אם השני מאוהבים.תמיד מוציא אותה מכל צרה,נחלץ לעזרתה ומבקש רק רגע קטן של חיבה.נשיקה,רוצה שתהיה כל עולמי ואני כל עולמה,יעשה הכל בשביל ידה,אבל למה היא התרחקה?! איך אני יכול להחזיק אותה כידידה?! היא מעבר למדהימה ,שלמות כבר לא בקנה מידה.רדפתי אחריה כבר כל כך הרבה שאני מוותר,כי היא כבר לא תהיה שלי,היא שייכת לאחר...
זה סיפור על אהבה חד צדדית,מאכזבת,כואבת שרק גרמה לרגשות שלי ללכת,לעוף כמו עלי שלכת. לאבד,מלאך מלמעלה,הסתכלה לתוך ליבי המשיכה הלאה.מפחד לשאול למה או כמה,איזה דרמה.מבין שדי לה ,שאהיה לה לידיד,שנמשיך אם זה הלאה.אני יודע להעריך אותה כמו שאף אחד אחר בעולם,הכי חושק בה,יודע שהיא הטובה מכולם.רוצה אותה לידי,לצידי,ולא רק שאני יאהב אותה,אלא גם שהיא תאהב אותי.אז תמיד הייתי שם בשבילה,לשמוע את מילותיה ולהיות לה לידיד,לתת כתף לבכות עליה כי גם אם זה כלול בלסדר לה מישהו,או להיות שם תמיד לצידה אם היא צריכה טישו.רק רוצה שתהיה מאושרת,לא חושב על עצמי,אבל לא מפסיק לחשוב עליה,נטרפה דעתי,כי זה פחות קטע פיסי יותר מנטלי.לגעת לה בלב,מוכן לוותר בשביל אחר ולבלוע את הכאב.מועקה,מרגיש תשוקה עמוקה,הלב נקרע וזאת רק ההתחלה.אהבה...אני מסתכל בשתי עיניה אבל למה אין תשובה?! הזמן עובר ועובר אבל הרגש רק מתגבר,תמיד עליה שומר,בלעדיה לא מסתדר,כל סנטימטר בגופה זוכר,עוד לא מוותר.אומר לעצמי שאני לא אוהב וזה ממש לא עוזר,כנראה אין מה שבין הראש ללב שיחבר.המרחק בנינו את הלב שלי שובר.אני איתה צריך להיות ,מושלמת כזאת,למרות כל הייסורים והדמעות.אני רק חושב על מה שטוב לה,תמיד אדע בתוך תוכי שאת הירח אשמור לה.מרגיש אבן בלב כל פעם שהיא מתקרבת,סוחטת את הלב שלי תוך שניות.אהבה כוזבת,למה רק אני מקשיב למה שהיא אומרת,אהיה שלם רק כשתהיה מאושרת.אתן לה כל מה שהיא תבקש,היא לא רוצה אותי-מתייאש.ברגשות לא מתרושש,רגש אין לקראת תשוקה,את הדמעות שלי מייבש.אני רוצה אותה אותה לאחת.היא רחוקה מהישג ידי,רצוני להשיג מה שאיננו בשבילי ואינו שלי,וליבי מרגיש הרבה יותר מסתם תחושה של קרבה,מרגיש אהבה,שוב נפלה לי אכזבה,שוב המזל אותי רימה.אך אינני מסתפק בזה שיש לי הרגשה.הרגשות שלי לא נותנות לי להתקרב,סיפור כואב,הרגש לא נמחק מהלב.זוכר את המבט האוהב,העניים המלאות חיים,פוגעות כל פעם מחדש.מרחיק לכת במחשבות ,רואה אותנו יחדיו כשבמציאות רחוקים מלהיות אחד אם השני מאוהבים.תמיד מוציא אותה מכל צרה,נחלץ לעזרתה ומבקש רק רגע קטן של חיבה.נשיקה,רוצה שתהיה כל עולמי ואני כל עולמה,יעשה הכל בשביל ידה,אבל למה היא התרחקה?! איך אני יכול להחזיק אותה כידידה?! היא מעבר למדהימה ,שלמות כבר לא בקנה מידה.רדפתי אחריה כבר כל כך הרבה שאני מוותר,כי היא כבר לא תהיה שלי,היא שייכת לאחר...
