הכל בסדר? (אולי ט')

הכל בסדר? (אולי ט')

על פני השטח נראה שהכל בסדר. אני אוכלת, עובדת, רוקדת, עסוקה. התוכן בטיפול במגמה חיובית, המשקל יציב. הכל טוב. אבל אז אני מוצאת את עצמי הולכת ברגל לעבודה. שוב ושוב. בהתחלה אומרת לעצמי - רק היום כי אני מפסידה שיעור בלט השבוע ופעילות גופנית זה חשוב לבריאות. יום אחרי זה אומרת לעצמי שזה בגלל תכניות עם המשפחה שיש בערב.. גם ככה באים לאסוף אותי אז למה להסתבך עם עוד רכב? והכל באמת נכון והגיוני... אבל אז אני נזכרת שזה גם בגלל שצפויה עוגה השבוע, וגם בגלל שאכלתי יותר בשבוע שעבר, וגם בגלל הרצון לראות ירידה במשקל מתישהו. לא גדולה רק קצת. באמת קצת. וגם וגם וגם. ופתאום כל התמונה נראית קצת שונה. לא יודעת מה לחשוב.
 

levshavur

New member
לחלומות של אחרים

שלום לך אני חושבת שבמקום להתבאס שבאות מחשבות של המחלה תנסי להסתכל על כל יום כהזדמנות חדשה "להיות בסדר" ואז לא יהיה לך לחץ אם הייתה מעידה .... לי בכל אופן צורת החשיבה הזאת עוזרת. מה דעתך? לבשה
 
אוהבת את הכנות שלך עם עצמך....

לפני הכל, חיבוק גדול...... מבינה ואיתך, גאה בך שאת שמה לב ולא משקרת לעצמך... מה עושים...? שיתפת מה קורה, במחשבות האלו [שיכולות לחרפן, אני יודעת...] בטיפול...? אל תהיי עם זה לבד, מה קורה כרגע שיש יותר מחשבות כאלו, קרה משהו...? כאן איתך.....
 
עדיין לא

מקווה לזכור לדבר על זה בטיפול.. וזה העניין- לא קרה שום דבר.. על פניו הכל מצוין. אבל משהו כל כזמן רוחש לי שם מאחורה.
 
מה שלומך...?
מקווה שיותר טוב.

דיברת...? איך את עכשיו..? [סליחה על הדיליי בתגובה, לא הייתי במחשב שבוע בערך] גם אני.... מאבדת את השפיות נראה לי... מקווה שאת בטוב, שולחת לך כוחות וחיזוקים....
 
למעלה