הכלכלה העתידית
שלום, אנחנו חיים בעולם בו הכלכלה העתידית הולכת להיות משהו שלא היה מעולם על פני כדור הארץ. מאחר וחווינו את נפילת האימפריה הסוציאליסטית של ברית-המועצות, האחיזה או התלות בחומר/בכסף חוזרת להיות שלטת על בני האדם כפי שהיתה כל ההיסטוריה האנושית עד לשנת 1818 בה נולד קארל מארקס, סוג של נביא יהודי שהביא לעולם את הפתרון לבעיית הסבל האנושי הכלכלי: כלכלה ללא תלות/בעלות בחומר/בכסף, אולם הגישה הזאת לא החזיקה הרבה זמן, המין האנושי הולך ומתרבה, כבר לא חיים בכפרים מובדדים עם משקים פרטיים של גידול בהמות וירקות, היום חיים בגורדי שחקים, בערים, ותלויים לחלוטין בכסף ולמעשה תלויים שוב, כמו בימי המצרים הקדומה, בעבודה או בהכנסה מעבדים ( הון שמפרנס = עבודה של אנשים שלא משלמים להם = אנרגיה של עבדות ). אנחנו הולכים לחיות במציאות מוזרה, מצד אחד יש את המשק הכלכלי החופשי שמספק לנו הכל כל עוד יש תלות בחומר, ומצד שני אנחנו מקבלים ללא תמורה אנרגיה של "כסף"= אנרגיה של "חיות" של אנשים ומכונות. אנחנו הולכים לגור בכלכלה הדומה לאגדות "אלף לילה ולילה" משולבת תרבות מצרים העתיקה בה האזרחים היו מקבלים מהמדינה הכל, כלומר מהשוק הכל, בתמורה למתן עבדים או עבודה. היום אנחנו נכנסים לטווח הביניים בין עולם של אחדות סוציאליסטית ואחוות אחים לבין עולם של בעלי הון בעלי אינטרסים אישיים חזקים יותר מלתת לזולת. כלומר, מצד אחד מחנה "הנותנים לזולת יותר" ומצד שני "מחנה המקבלים מהזולת יותר", צד ימין מול צד שמאל. אנחנו מטפסים בדיוק באמצע ובמאוזן לשניהם. גלובליזציה מצד אחד וסוציאליזציה מצד שני. הקו האמצעי לא יתבטל ואף צד לא "יקח את הקופה", כלומר, שני המחנות ימשיכו לשאוב אחד מהשני ( כל אחד בתדר הרגשי/תודעתי שלו ) ולהתקיים במקביל. למרות שהם רוצים לבטל אחד את השני, אין לצד אחד יכולת להתקיים ללא הצד השני. אלו תמונות ראי של קו האמצע. ימין ושמאל. אנחנו מטפסים לקראת כלכלה בה הפרט לא מחוייב לריבון ואילו הריבון כן מחוייב לפרט. הפרט לא מחוייב לתת ואילו הריבון כן מחוייב לתת. אנחנו מתקרבים למשוואות כלכליות בה העבודה המספיקה לקיום תהיה 2 שעות ביום אם בכלל. אוכל, ביגוד, דיור, חינוך, בטחון, כולם הולכים להיות תוצאה של מאמץ של חלק קטן בלבד מהאוכלוסיה. מעיין "עבדים" שמחזיקים את כולם, רק שאותם "מבצעי משמרות" יתחלפו לפי בחירה חופשית וללא "אילוץ לשרוד" כפי שהיה קיים עד היום. אחד מהמודלים הכלכלים לראות מה הולך להיות פה הוא הכלכלה של אימפריית הפליאדות. אלו חוצנים אנושיים כמונו אשר ברמת התפתחות יותר גבוה מאתנו, אצלהם יש ריבון וצבא וממשלה אולם הפרטים אצלהם לא מחוייבים לעבוד כדי לשרוד או לחיות טוב, אצלהם הכלכלה היא בדיוק באמצע בין קומוניזם לבין קפיטליזם קיצוניים ביותר, לכל פרט יש רכוש והון שמניב הכנסה שאינה נופלת בערכה ומקביל כל מה ששייך לו שייך גם לישות הכללית ( הריבון ). כמו נמלים בקן נמלים. רק שהעבודה שלהם היא לא לעבוד: פשוט לחיות: ללמוד, לאהוב, לחקור ולפתח תרבויות , לשחק וכו'. אצלנו לקראת ההגעה לכלכלה כזו, יש שלב מעבר בו הצד השלט כיום ( קפיטליזם מובהק ) לוחץ את המין האנושי להכנס לצד הדין, כלומר, מאבקים הדדים אשר יוצרים ממתח של צרכים ורצון ומכאן שווי שוק עתידי. אותו ממתח בין פרטים מצד אחד שהוא "האש" מקורר על ידי "המיים", הצד הימני שהוא אי-עשיה ונתינה לזולת גדולה ללא תמורה, שווי שוק עתידי שווה אפס. שני הכוחות הללו מתאחדים באמצע להיות אש מעורבב במיים ויוצא "קיטור", קרי: עננים. הכלכלה העתידית תהיה חיים בעננים: חום השמש מעל למיים מאודים ( עננים )... ועליהם מגדלי מגורים שניתנים ללא תשלום לכל אזרח שנולד לעולם עם הקצבה של קיום לחיים טובים ונפלאים בלי שיאלץ לעבוד או למכור או לקבל יותר מלתת !! הריבוי של בני אנוש על פני כדור הארץ ( 6 מילאירד ) לא מאפשר לקו האש השמאלי להתקיים ללא מאזן הימני שהוא לתת יותר מאשר לקבל. כלומר: האור זורם שמאלה וממלא את מי שרוצה לקבל יותר מלתת עד שהוא מחזיר מאחורי הגב לימני, והימני מקבל כדי לתת שוב...מעגל של חיים מלפנים: מימין לשמאל ומאחור משמאל לימין. כאשר מאחור יש לכולנו ( רובנו )כנפיים... כלומר מאנשם שמקבלים יותר מאשר נותנים שפע חומרי הכנפיים נעות ואנחנו יכולים לראות לאן לעוף מאלו שנותנים יותר מאשר מקבלים...צריך את שניהם באיזון מושלם...
שלום, אנחנו חיים בעולם בו הכלכלה העתידית הולכת להיות משהו שלא היה מעולם על פני כדור הארץ. מאחר וחווינו את נפילת האימפריה הסוציאליסטית של ברית-המועצות, האחיזה או התלות בחומר/בכסף חוזרת להיות שלטת על בני האדם כפי שהיתה כל ההיסטוריה האנושית עד לשנת 1818 בה נולד קארל מארקס, סוג של נביא יהודי שהביא לעולם את הפתרון לבעיית הסבל האנושי הכלכלי: כלכלה ללא תלות/בעלות בחומר/בכסף, אולם הגישה הזאת לא החזיקה הרבה זמן, המין האנושי הולך ומתרבה, כבר לא חיים בכפרים מובדדים עם משקים פרטיים של גידול בהמות וירקות, היום חיים בגורדי שחקים, בערים, ותלויים לחלוטין בכסף ולמעשה תלויים שוב, כמו בימי המצרים הקדומה, בעבודה או בהכנסה מעבדים ( הון שמפרנס = עבודה של אנשים שלא משלמים להם = אנרגיה של עבדות ). אנחנו הולכים לחיות במציאות מוזרה, מצד אחד יש את המשק הכלכלי החופשי שמספק לנו הכל כל עוד יש תלות בחומר, ומצד שני אנחנו מקבלים ללא תמורה אנרגיה של "כסף"= אנרגיה של "חיות" של אנשים ומכונות. אנחנו הולכים לגור בכלכלה הדומה לאגדות "אלף לילה ולילה" משולבת תרבות מצרים העתיקה בה האזרחים היו מקבלים מהמדינה הכל, כלומר מהשוק הכל, בתמורה למתן עבדים או עבודה. היום אנחנו נכנסים לטווח הביניים בין עולם של אחדות סוציאליסטית ואחוות אחים לבין עולם של בעלי הון בעלי אינטרסים אישיים חזקים יותר מלתת לזולת. כלומר, מצד אחד מחנה "הנותנים לזולת יותר" ומצד שני "מחנה המקבלים מהזולת יותר", צד ימין מול צד שמאל. אנחנו מטפסים בדיוק באמצע ובמאוזן לשניהם. גלובליזציה מצד אחד וסוציאליזציה מצד שני. הקו האמצעי לא יתבטל ואף צד לא "יקח את הקופה", כלומר, שני המחנות ימשיכו לשאוב אחד מהשני ( כל אחד בתדר הרגשי/תודעתי שלו ) ולהתקיים במקביל. למרות שהם רוצים לבטל אחד את השני, אין לצד אחד יכולת להתקיים ללא הצד השני. אלו תמונות ראי של קו האמצע. ימין ושמאל. אנחנו מטפסים לקראת כלכלה בה הפרט לא מחוייב לריבון ואילו הריבון כן מחוייב לפרט. הפרט לא מחוייב לתת ואילו הריבון כן מחוייב לתת. אנחנו מתקרבים למשוואות כלכליות בה העבודה המספיקה לקיום תהיה 2 שעות ביום אם בכלל. אוכל, ביגוד, דיור, חינוך, בטחון, כולם הולכים להיות תוצאה של מאמץ של חלק קטן בלבד מהאוכלוסיה. מעיין "עבדים" שמחזיקים את כולם, רק שאותם "מבצעי משמרות" יתחלפו לפי בחירה חופשית וללא "אילוץ לשרוד" כפי שהיה קיים עד היום. אחד מהמודלים הכלכלים לראות מה הולך להיות פה הוא הכלכלה של אימפריית הפליאדות. אלו חוצנים אנושיים כמונו אשר ברמת התפתחות יותר גבוה מאתנו, אצלהם יש ריבון וצבא וממשלה אולם הפרטים אצלהם לא מחוייבים לעבוד כדי לשרוד או לחיות טוב, אצלהם הכלכלה היא בדיוק באמצע בין קומוניזם לבין קפיטליזם קיצוניים ביותר, לכל פרט יש רכוש והון שמניב הכנסה שאינה נופלת בערכה ומקביל כל מה ששייך לו שייך גם לישות הכללית ( הריבון ). כמו נמלים בקן נמלים. רק שהעבודה שלהם היא לא לעבוד: פשוט לחיות: ללמוד, לאהוב, לחקור ולפתח תרבויות , לשחק וכו'. אצלנו לקראת ההגעה לכלכלה כזו, יש שלב מעבר בו הצד השלט כיום ( קפיטליזם מובהק ) לוחץ את המין האנושי להכנס לצד הדין, כלומר, מאבקים הדדים אשר יוצרים ממתח של צרכים ורצון ומכאן שווי שוק עתידי. אותו ממתח בין פרטים מצד אחד שהוא "האש" מקורר על ידי "המיים", הצד הימני שהוא אי-עשיה ונתינה לזולת גדולה ללא תמורה, שווי שוק עתידי שווה אפס. שני הכוחות הללו מתאחדים באמצע להיות אש מעורבב במיים ויוצא "קיטור", קרי: עננים. הכלכלה העתידית תהיה חיים בעננים: חום השמש מעל למיים מאודים ( עננים )... ועליהם מגדלי מגורים שניתנים ללא תשלום לכל אזרח שנולד לעולם עם הקצבה של קיום לחיים טובים ונפלאים בלי שיאלץ לעבוד או למכור או לקבל יותר מלתת !! הריבוי של בני אנוש על פני כדור הארץ ( 6 מילאירד ) לא מאפשר לקו האש השמאלי להתקיים ללא מאזן הימני שהוא לתת יותר מאשר לקבל. כלומר: האור זורם שמאלה וממלא את מי שרוצה לקבל יותר מלתת עד שהוא מחזיר מאחורי הגב לימני, והימני מקבל כדי לתת שוב...מעגל של חיים מלפנים: מימין לשמאל ומאחור משמאל לימין. כאשר מאחור יש לכולנו ( רובנו )כנפיים... כלומר מאנשם שמקבלים יותר מאשר נותנים שפע חומרי הכנפיים נעות ואנחנו יכולים לראות לאן לעוף מאלו שנותנים יותר מאשר מקבלים...צריך את שניהם באיזון מושלם...
