ואני לבד, שוב ושוב משתגעת שוקעת למעמקים, לא מוצאת את הטעם, מתנתקת מן העולם. יודעת שזה כולם, יודעת שזה סתם עוד מספר בפס הייצור של המוות המר, שרבים יודעים, שרבים מבינים, שכולם בסוף אותו דבר. יודעת שזה כולם, ובכל זאת מרגישה הכי שכולה בעולם.
מי שאיבדת הוא לך האוצר הכי גדול בעולם, ואובדנו הוא לך האובדן הכי גדול בעולם. זו טיבה של אהבה השוואות עם אחרים לא משנה את הכאב שבלב במאומה. כולנו מבינים את זה, ומרגישים את זה . לבד וביחד.
