הכי קשה

הכי קשה

די ראש כחול. רק שאלה: מה אתם אומרים? עכשיו זה הרגע הכי קשה. כבר 12 שעות שאני מתאפקת שלא להציץ לשום תגובה ולשום מניפולציה סוחטת רגש שרובו כואב. שם. בארמון שבו הנסיך שלי כותב. לילה. מאוחר. שקט. משהו בפנים מנסה להבטיח לי שהחלק הקשה מאחורי. שאני מספיק חזקה בשביל להציץ ולא להיפגע. אוףףףףףףף אני מתה להציץ. מתגעגעת. הפכתי פורום לקבוצת תמיכה. אחרי שהכרזתי על גמילה ומתעדת כאן את השעות שבהם אני חזרה. אולי אצליח לעמוד מאחורי החלטה שלי. למרות שמהכרות עם עצמי אני סתם אישה חלשה. אוףףףףףףף מה אתם אומרים? מישהו? הלוווווווו?
 
תגובות לעצמי

אם אין אני לי מילים לי. לכי לישון לייל סגולה. אנשים פה עכשיו עסוקים במפגשים סוערים עם האהובים שלהם. רק את החלטת להקריב את עצמך על מזבח אהבתך לאהובך. אז תפסיקי לעשות רעש בפורום. ולכי לישון.
 
רוב האנשים כאן פוגשים את האהבות

בחלום בשעות כאלה או רואים שידור חוזר בערוץ הראשון או משהו כזה החיים האמיתיים הרבה יותר באנאליים ממה שכותבים כאן
 
לכי לגלוש באתרי נסיעות ונוף

או כל דבר אחר שמושך אותך אולי צ'יפנדיילז' ?:))) אבל אל תכנסי לשם עד שלא תעבירי כמה ימים בדברים אחרים יש לך ספר טוב? סרט בוידאו או בכבלים? עיתון כלכלי? ספר סטטיסטיקה??
 
צודק

לפחות כמה ימים. בינתיים אני אלך לגלוש באתרים יותר מעניינים. צלילות. טביעות. התנתקויות.סתאאאאאאאאם. יש לי המון תחומי עניין רק שאיבדתי עניין. אקרא שוב את כוחו של התת מודע אולי יזוז שם משהו בפנים.
 
מרכז גמילה...

ועכשיו ברצינות, אם את רוצה להפטר מאיתנו לגמרי ולתמיד אז אני עצוב, אבל מכבד את החלטתך! ולכן כל פעם שתכנסי, אני אגרש אותך ואמרר את חייך! סיכמנו?!
 
יניב

אם התכוונת אלי. מהב שסביר להניח שכן אז פספסת משהו חשוב בענייני. עאן מרכז הגמילה- מבית אחר. זה הבית החלופי שלי. פה אני נעזרת בך, לא רוצה שתגרש אותי. רוצה שתעזור לי להישאר כאן ברגעי משבר. ברגעים כאלה בדיוק שאני כותבת כאן במקום להציץ שם. יש מבין?
 
למעלה