FineSilverMan
New member
הכי קשה להיות בטא
כדי לכתוב את הפוסט הזה כראוי, אני חושב שצריך יותר אלכוהול בדם... אבל שיהיה.
אם נניח שיש חלוקה משולשת של האוכלוסיה: אלפא, בטא וגמא, כאשר ההבדלים בין הפרטים הם ב"איכויות", כלומר מבחינה גנטית, ומבחינה סוציו-אקונומית, אז לבטא הכי קשה.
כמובן שניתן להסתכל על כל בני האדם כמקשה אחת, ללא הבדלים. זכותו של אדם להסתכל כך על הקבוצה, אבל אז הוא לא מצליח להבין נכון סיטואציות חברתיות, למשל.
אפשר לעדן את החלוקה עוד יותר -- להוסיף רמות: 5, 10, 50... ככל שיש יותר גוונים, זה מדוייק יותר, אבל ההבדל בין קבוצה לקבוצה ממש זניח וקשה להגיד משהו אינטליגנטי... לכן, לשם הדיון, אני מחלק את הקבוצה רק לשלוש תת-קבוצות.
האם ראוי בכלל לחלק?
יש אולי סוג של קונוטציה לימים אפלים -- ארים וגזענות...
אבל אנחנו יונקים ממשפחת קופי האדם. כלומר קופי האדם ואנחנו חולקים אב משותף. ניתן לטעון שאלוהים ברא ואין באמת אבולוציה... אבל נניח שיש.
היונקים, כיצורים חברתיים/קהילתיים יוצרים היררכיה באופן טבעי. הזכרים נוטים יותר למאבק בסולם ואילו הנקבות נוטות יותר לשיתוף פעולה. יש ספרות מדעית ופופולרית ענפה בעניין...
איך אלפא נעלה מעל בטא ואיך בטא מעל גמא?
עבור גברים, הגובה, למשל, משחק תפקיד חשוב. זה לא בדיוק שמעל 1.8 מ' זה אלפא, או משהו כזה... זה תמהיל של תכונות. לזכר גבוה יש סיכוי רב יותר להיות אלפא מאשר זכר נמוך.
גם אינטליגנציה מרמזת... כלומר יש מתאם חיובי בין המדרג לבינה.
גם שיער. למשל זקן מרשים הוא סממן לגבריות. יותר עניין של צפיפות מאשר אורך.
יש מתאם מסויים בין מקצועות ותחומי עיסוק והמדרג.
האלפא הוא הקצין, הרמטכ"ל, הטייס ("הטובים לטייס והטובות לטייסים"...)
המנכ"ל, הרה"מ והשר, כוהן הדת הראשי...
פשוט מי שבראש הפרמידה.
הבטא הוא האמן המיוסר, המורה, המדען... השדרה הבינונית.
הגמא הוא אוסף הזבל, מנקה הרחובות. כל מי שבתחתית הפרמידה.
האלפא הוא בעל פרופיל 97, הגמא הוא בעל פרופיל 21...
כל בטא מפנטז להיות אלפא... או כמעט?
מכיוון שהחברה שלנו עדיין פטריארכלית ברובה, יש הבדל בין גברים לנשים.
אומנם לאט לאט זה משתנה.
אם הגובה משחק תפקיד אצל גברים, המשקל אצל נשים.
או שנולדים עם גנטיקה טובה ואז לא צריך להתאמץ...
או שזוכים במעמד עם השקעת זיעה.
(טוב, אהבתי יותר איך שהתנסחתי אתמול...)
כדי לכתוב את הפוסט הזה כראוי, אני חושב שצריך יותר אלכוהול בדם... אבל שיהיה.
אם נניח שיש חלוקה משולשת של האוכלוסיה: אלפא, בטא וגמא, כאשר ההבדלים בין הפרטים הם ב"איכויות", כלומר מבחינה גנטית, ומבחינה סוציו-אקונומית, אז לבטא הכי קשה.
כמובן שניתן להסתכל על כל בני האדם כמקשה אחת, ללא הבדלים. זכותו של אדם להסתכל כך על הקבוצה, אבל אז הוא לא מצליח להבין נכון סיטואציות חברתיות, למשל.
אפשר לעדן את החלוקה עוד יותר -- להוסיף רמות: 5, 10, 50... ככל שיש יותר גוונים, זה מדוייק יותר, אבל ההבדל בין קבוצה לקבוצה ממש זניח וקשה להגיד משהו אינטליגנטי... לכן, לשם הדיון, אני מחלק את הקבוצה רק לשלוש תת-קבוצות.
האם ראוי בכלל לחלק?
יש אולי סוג של קונוטציה לימים אפלים -- ארים וגזענות...
אבל אנחנו יונקים ממשפחת קופי האדם. כלומר קופי האדם ואנחנו חולקים אב משותף. ניתן לטעון שאלוהים ברא ואין באמת אבולוציה... אבל נניח שיש.
היונקים, כיצורים חברתיים/קהילתיים יוצרים היררכיה באופן טבעי. הזכרים נוטים יותר למאבק בסולם ואילו הנקבות נוטות יותר לשיתוף פעולה. יש ספרות מדעית ופופולרית ענפה בעניין...
איך אלפא נעלה מעל בטא ואיך בטא מעל גמא?
עבור גברים, הגובה, למשל, משחק תפקיד חשוב. זה לא בדיוק שמעל 1.8 מ' זה אלפא, או משהו כזה... זה תמהיל של תכונות. לזכר גבוה יש סיכוי רב יותר להיות אלפא מאשר זכר נמוך.
גם אינטליגנציה מרמזת... כלומר יש מתאם חיובי בין המדרג לבינה.
גם שיער. למשל זקן מרשים הוא סממן לגבריות. יותר עניין של צפיפות מאשר אורך.
יש מתאם מסויים בין מקצועות ותחומי עיסוק והמדרג.
האלפא הוא הקצין, הרמטכ"ל, הטייס ("הטובים לטייס והטובות לטייסים"...)
המנכ"ל, הרה"מ והשר, כוהן הדת הראשי...
פשוט מי שבראש הפרמידה.
הבטא הוא האמן המיוסר, המורה, המדען... השדרה הבינונית.
הגמא הוא אוסף הזבל, מנקה הרחובות. כל מי שבתחתית הפרמידה.
האלפא הוא בעל פרופיל 97, הגמא הוא בעל פרופיל 21...
כל בטא מפנטז להיות אלפא... או כמעט?
מכיוון שהחברה שלנו עדיין פטריארכלית ברובה, יש הבדל בין גברים לנשים.
אומנם לאט לאט זה משתנה.
אם הגובה משחק תפקיד אצל גברים, המשקל אצל נשים.
או שנולדים עם גנטיקה טובה ואז לא צריך להתאמץ...
או שזוכים במעמד עם השקעת זיעה.
(טוב, אהבתי יותר איך שהתנסחתי אתמול...)
