גליה 32 היחידה
New member
הכי קל זה לצלול...
לצלול לדכאון (לפעמים אפשר ממש לשמוע אותו קורא לך)- הכי קל זה להשאר במיטה לשים את השמיכה על הראש-ולהשאר שם לנצח.(ככה מרגישים)- המלחמה הזאת...מלחמה יום יומית...התחושות המעורבים. כל בוקר נפתחת חזית מלחמה חדשה: בכח לקום מהמיטה בכח להכנס למקלחת בכח להתאפר להתארגן ולצאת לעבודה. כל ערב להלחם בתחושות: להצליח לאכול משהו להצליח לחייך כאילו אין בך דופי להצליח להרדם בלי כדורים (ממש אבל ממש מזדהה עם האנורקסיות והנרקומנים) זה כ"כ קשה לחיות רגיל! כ"כ קל לוותר על האוכל (במילא אין לו טעם)-וכדורים (או אלכוהול)- בטוח יחלישו את הכאב. עברו חודשיים! הכאב הגעגוע העצב-לא וותרו לי אפילו יום אחד! המר הזה בגרון-כ"כ קשה לבלוע אותו. הכעס התסכול מרחפים לידי. לרוץ לפסיכולוג..נכון?- (מרחמת על אותו אדם שיצטרך לשמוע את סיפור חיי)-הוא גם בטוח נותן לי "פטור" תעודה ומאשר לי לחיות על תקן אי שפיות. אז לא נכון...הרף שלי מעצמי- גבוה יותר! אגב- הוא שולח לי תמונות, היה צנוע הילד שאמר אבא מליונר, הוא חי בפאר אדיר בית (אין מילים לתאר) עושר עצום, הוא לומד נהיגה, המרצדס (כחולה חדשה ספורט)- מחכה לו בחנייה, הוא כבר נוהג בה בחצר הבית (חצר...חחח-השכונה שאני גרה בה יותר קטנה מהחצר) הם רכשו עכשיו את היער שסמוך לבית (יער...חחח-העיר שאני גרה בה יותר קטנה מהיער)-ובבוקר נתי מספר שאפשר לראות צבי או אייל. הוא קנה לו בחודשיים יותר ממה שאני הצלחתי לקנות לו כל חיוו, כבר פעם שלישית שרכש לו ביגוד והנעלה, בפעם הראשונה (קצת נעלבתי)- הילד שלי נסע עם בגדים איכותיים- תמיד הקפדתי לקנות לו דברים טובים ויקרים- בפעם השנייה אמרתי בטח פינוק-השבוע התקשר שוב קנו לו מלתחה חדשה הכל כולל הכל כאילו אין לו כלום. מסך המחשב פלזמה ענקית מעוצב על הקיר סמוך למערכת ליד הדי.וי.די- המיטה הזוגית המתכוננת נימצאת בין המזרקה לג'קוזי (6 אנשים).החדר שלו זה אולם פאר ענק שלא היה מבייש שום לובי של בית מלון 5 כוכבים. הייתי אופטימית- חשבתי שיחזור בייננו- הוא מטומטם אם הוא חוזר! אבל אני מאושרת רק מדבר אחד (בשורה ממש משמחת)- בארה"ב יש 2 כיתות אחת לאמריקאים רגיל ואחת לאנגלית שפה שנייה (לזרים), השבוע הוא עבר בחינות על מנת לדעת לאיזו כיתה לשייך אותו (5 שעות בחינה +בחינה בע"פ)-הוא הצליח! עבר את הבחינה - הוא ניכנס לכיתה רגילה...הוא מצידו שמח כי בעתיד בכיתה רגילה הוא יכול לבחור איזה קולג' שהוא ירצה- לא תיהיה לו הגבלה. תמיד אמרתי רק "הזרע" שלו- הפרח כולו שלי!!! לא יודעת למה כתבתי את כל זה- בסה"כ רציתי להזמין אליי הערב!
הזמנה
לכל מי שהתעורר הבוקר עצבני,עצוב,שמח,מאוהב! לכל מי שבא לשבת יחדיו בסלון לדבר לצחוק לחלוק ובעיקר לקבל חיבוקי אוהב. לכל מי שבא קפה עוגות עוגיות פירות מלון שתיה קרה ובירות(כל תכולת המקרר נכון להערב). לכל מי שבא סתם ...לבוא !(אני ברחובות-פרטים במסרים) העיקר שיהיה לכולם שבוע טוב ומוצלח
+
אוהבת אותכם
לצלול לדכאון (לפעמים אפשר ממש לשמוע אותו קורא לך)- הכי קל זה להשאר במיטה לשים את השמיכה על הראש-ולהשאר שם לנצח.(ככה מרגישים)- המלחמה הזאת...מלחמה יום יומית...התחושות המעורבים. כל בוקר נפתחת חזית מלחמה חדשה: בכח לקום מהמיטה בכח להכנס למקלחת בכח להתאפר להתארגן ולצאת לעבודה. כל ערב להלחם בתחושות: להצליח לאכול משהו להצליח לחייך כאילו אין בך דופי להצליח להרדם בלי כדורים (ממש אבל ממש מזדהה עם האנורקסיות והנרקומנים) זה כ"כ קשה לחיות רגיל! כ"כ קל לוותר על האוכל (במילא אין לו טעם)-וכדורים (או אלכוהול)- בטוח יחלישו את הכאב. עברו חודשיים! הכאב הגעגוע העצב-לא וותרו לי אפילו יום אחד! המר הזה בגרון-כ"כ קשה לבלוע אותו. הכעס התסכול מרחפים לידי. לרוץ לפסיכולוג..נכון?- (מרחמת על אותו אדם שיצטרך לשמוע את סיפור חיי)-הוא גם בטוח נותן לי "פטור" תעודה ומאשר לי לחיות על תקן אי שפיות. אז לא נכון...הרף שלי מעצמי- גבוה יותר! אגב- הוא שולח לי תמונות, היה צנוע הילד שאמר אבא מליונר, הוא חי בפאר אדיר בית (אין מילים לתאר) עושר עצום, הוא לומד נהיגה, המרצדס (כחולה חדשה ספורט)- מחכה לו בחנייה, הוא כבר נוהג בה בחצר הבית (חצר...חחח-השכונה שאני גרה בה יותר קטנה מהחצר) הם רכשו עכשיו את היער שסמוך לבית (יער...חחח-העיר שאני גרה בה יותר קטנה מהיער)-ובבוקר נתי מספר שאפשר לראות צבי או אייל. הוא קנה לו בחודשיים יותר ממה שאני הצלחתי לקנות לו כל חיוו, כבר פעם שלישית שרכש לו ביגוד והנעלה, בפעם הראשונה (קצת נעלבתי)- הילד שלי נסע עם בגדים איכותיים- תמיד הקפדתי לקנות לו דברים טובים ויקרים- בפעם השנייה אמרתי בטח פינוק-השבוע התקשר שוב קנו לו מלתחה חדשה הכל כולל הכל כאילו אין לו כלום. מסך המחשב פלזמה ענקית מעוצב על הקיר סמוך למערכת ליד הדי.וי.די- המיטה הזוגית המתכוננת נימצאת בין המזרקה לג'קוזי (6 אנשים).החדר שלו זה אולם פאר ענק שלא היה מבייש שום לובי של בית מלון 5 כוכבים. הייתי אופטימית- חשבתי שיחזור בייננו- הוא מטומטם אם הוא חוזר! אבל אני מאושרת רק מדבר אחד (בשורה ממש משמחת)- בארה"ב יש 2 כיתות אחת לאמריקאים רגיל ואחת לאנגלית שפה שנייה (לזרים), השבוע הוא עבר בחינות על מנת לדעת לאיזו כיתה לשייך אותו (5 שעות בחינה +בחינה בע"פ)-הוא הצליח! עבר את הבחינה - הוא ניכנס לכיתה רגילה...הוא מצידו שמח כי בעתיד בכיתה רגילה הוא יכול לבחור איזה קולג' שהוא ירצה- לא תיהיה לו הגבלה. תמיד אמרתי רק "הזרע" שלו- הפרח כולו שלי!!! לא יודעת למה כתבתי את כל זה- בסה"כ רציתי להזמין אליי הערב!
