הכי טירונית שיש

[נטע שפילברג]

הכי טירונית שיש

אז השאלות שלי למעשה הן הבסיס של הבסיס.
אני צריכה מכונית או דו גלגלי שיוכל להסיע את עצמי מראש"צ לצפון תל אביב, לעיתים נדירות גם לנתניה או באר שבע. הסבלנות שלי קצרה כך שאני רוצה כלי שיוכל להגיע למהירויות המותרות. המחיר שאני מוכנה להקצות הוא 20000, לא משנה מה אני קונה ולפני ביטוחים וכלי מיגון. חשוב לי שיהיה חסכוני בדלק. לעיתים נדירות ארצה להרכיב מישהו אז חשוב שיתאפשר. אין לי מושג כמה זה אפשרי על כל כלי - אבל חשוב לי שאוכל להתקין ארגז.
ניסיתי למצוא מאמרי הסבר אבל כולם מתחילים משלב מתקדם מהידע שלי - סמ"ק. אני יודעת מה ראשי התיבות של זה אבל אני לא מצליחה למצוא מידע שיכוון אותי לסמ"ק שמתאים לי. רישיון אני אעשה בהתאם לצורך.
אחרי שהבנתי כמה סמ"ק היו מתאימים לי - איך אני בוחרת קטנוע? איך אני יכולה לדעת כמה הוא חסכוני או לא? (למכוניות יש תמיד קישורים לדגמים הרלוונטיים ולקטנועים לא מצאתי).
בכלל, אין לי מושג מה ההבדל (חוץ מהמגניבות) בין אופנוע לקטנוע.
בקיצור, ממש אשמח להסבר או אפילו קישור להסבר לרמת תת-מתחיל.

 

[MMMOOSH]

ואת בטוחה שאת רוצה קטנוע?

נסיעות כאלה אפשר לבצע על קטנוע 125 סמ"ק הם מגיעים לכ 100 קמ"ש. אני מכיר רבים שמבצעים את הנסיעה הזאת על 125.

 

[נטע שפילברג]

לא, מודה שלא בטוחה

אין ספק שיש את הפלוסים של רכב כאשר העיקר ביניהם שצועק לי זה גשם.
אבל זה עניין של שיקולים רבים שאין לי מספיק מידע עליהם כרגע - קטנוע זול יותר בקנייה וגם בתצרוכת דלק. אני מתעבת לחפש חנייה. נדיר שאני מסיעה יותר מבן אדם וכרגע אין לי רכב אז מי שהיה רוצה יכול להמשיך לרצות כך שזו לא ממש השפעה. אני לא בחורה של חצאיות אז זה לא קריטי.
בשורה התחתונה - אני מחפשת מה שיותר זול ועדיין יעשה את העבודה.
קראתי את המאמר לירוקים שיש בפורום הזה והבנתי שדווקא 250 כביכול אמור להתאים לי. 125 ישרוד נסיעה של 100 קמ"ש בקיץ בשיא המהירות המותרת בלי שאני והוא נעלה עשן?

 

[MMMOOSH]

אני רוכב כבר שנים אך לעיתים אני מבין שקטנוע

זה לא תמיד כזאת מציאה, גם בגלל שאני מעדיף אופנוע ואז יש יותר הנאה מהרכיבה, בכל מקרה העניין הוא שקטנוע זה לא זול.
החיסכון העיקרי הוא בפקקים.
השאלה הגדולה היא איפה עובדים ולאן נוסעים כי יש מקומות שיש חניה ויש שעות שהפקקים לא נוראים.
לקטנועים הטיפולים יקרים, הביטוח יקר, צריך להוסיף לזה קסדה מעיל וכפפות מנעול, וכל מיני עלויות שבטווח הארוך הן שוליות (וצריך להוסיף גם רשיון ואם כבר עושים אז עושים את הדרגה הגבוהה)

למה כן? כי סה"כ העלות דומה לרכב, המהירות שמגיעים לכל מקום, והקטע הזה שלא מתעצבנים בפקקים.

נסיעות לב"ש הייתי חוסך ונוסע ברכבת, היא די מהירה כיום.

 

[אם פי 3]

לא מסכימה שזה עולה כמו מכונית

בטח לא אם משקללים את עלות הקניה (גם אם יש תקציב אחיד, עבור אותו סכום, תקבל הרבה יותר קטנוע מאשר מכונית. זה היה השיקול הראשון שלי בקניית קטנוע, אי אז בשנת תרפפ"ו, כשהייתי חיילת צעירה ותפרנית בקבע).

יש סעיפים שעולים יותר מאשר מכונית, אבל במיוחד בקטנועים הקטנים יותר, יש גם הרבה חסכון.
קשה לי לכמת, כי על הרכב אני משלמת גלובלי (ליסינג).

 

[MMMOOSH]

יש הרבה משתנים כמו תקלות וכמו מכירה בסוף

אבל בגדול, מלבד הזמן והנוחות (וגם זה אישי, כי רכב לעיתים הרבה יותר נוח) זה עולה אותו דבר.
ואם ראיתי חברים שאחרי שנתיים על ג'וירייד וניו דינק הוציאו כ 5000 ש"ח על ראש מנוע אז זה בכלל לא משתלם.
פשוט לי, אישית, אופנוע היה מספק אותי ושווה את העלות הזאת וקטנוע לא כל כך.
וברור שכשהנסיעות הן לעבודה בבוקר והפקקים זה קריטי אז אופנוע עדיף, אבל עם עובדים בערב במקום עם חניה, ורוב הנסיעות הן לפנאי אז זה אפילו נוטה לכיוון רכב.

ואני אפסיק ברגע זה לפני שיחסמו אותי על דברי הכפירה.

 

[נטע שפילברג]

הבהרות

הדרגה הגבוהה - אתה מתכוון ל-A? אם כן, אז זה לא רלוונטי אלי. עניין הכיף נשמע לי כמובן ומאוד מושך אבל אני מחפש משהו יותר פרקטי כרגע.
אני גרה בראשון, צפויה לעבוד בתל אביב/הרצליה לדעתי, החברה הכי טובה שלי גרה בנתניה, אחי בבאר שבע והסלסה ברחובות. הנסיעות לחברה ולאח מן הסתם תהיינה משמעותית פחותות (חברה פעם בשבועיים, אחי פעם בחודש) ואין ספק שאני אעדיף תחבורה ציבורית כשיש, אבל רוצה שתהיה לי את האופציה לבחור (סופ"שים וכו').
לחפש חנייה זה משהו שאני באמת לא סובלת לעשות. אני נוטה להתעצבן די מהר אז חנייה בכלל מעיפה אותי. אין לי ספק שכל עניין הלבוש הוא לא משהו שימצא חן בעיני אבל אתה צודק - לטווח הארוך זה שולי אז זה קצת יוצא משיקול (זה כמו שיעלה לי חיישן רוורס ומערכת יותר מתקדמת ושאר קשקושים לרכב).
עד כמה שקראתי ועד כמה ששמעתי - קטנוע עולה משמעותית פחות מרכב וצורך משמעותית פחות דלק.. זה לא מנצח את עניין הביטוח וטיפולים לטווח ארוך? משערת שיהיה לי קטנוע כל עוד אין לי ילדים וכרגע אני אפילו לא בקשר עם אף אחד כך שיש לי לפחות 3 שנים.

 

[אם פי 3]

ברוכה הבאה (ארווווך)

אני מציעה לך להתחיל מלעשות רשיון, ואחר כך להמשיך הלאה.

למה?
- כי זה יתן לך תחושה ראשונית, אם זה בכלל כיוון רלוונטי לך או שמעבר ל"מגניבות" את סובלת מכל רגע או לא מסתדרת עם הקונספט או כל דבר אחר.

- כי זה יתן לך קצת להכיר את עולם הדו"ג, לפני שאת בוחרת את הכלי שלך.

- כי ממילא, עד שתעשי רשיון את לא יכולה לרכוב - ובינתיים (בין אם יקח
לך שבועיים או חודשיים) דברים יכולים להשתנות - גם בחיים/צרכים שלך, וגם בשוק הדו"ג (דגם חדש שיצא, ויוזיל את המשומשים, למשל).

לגבי איזה רשיון, יש לך בעצם, בשלב הזה, שתי אפשרויות (בהנחה שאת מעל גיל 18):
1. רשיון A2, שמאפשר לרכוב רק על כלים קטנים - עד 14.6 (או משהו כזה) כוחות סוס, שזה בעברית מדוברת (גם אם לא מדויקת) 125 סמ"ק.
אם יש לך רשיון נהיגה בן 3 לפחות, את פטורה מתיאוריה, ומינימום שיעורים ועושה מבחן שליטה בלבד. אחרת - מינימום 15 שיעורים, תיאוריה, ואני לא יודעת אם המבחן יותר מלא (מקווה שכן). לומדים לרוב על קטנוע, כלומר אוטומטי (זו לא ההבחנה הפורמלית בין אופנועים וקטנועים, אבל מבחינה מעשית, זה ההבדל המשמעותי, ומלבד יוצאים מן הכלל, גם די מדויק. רשמית, ההבדל הוא צורת הישיבה).
2. רשיון A1 - עד 33 כ"ס, מה שפעם נקרא 500 סמ"ק, ולצורך קנה מידה זה מספיק טוב. גם כאן נדרשים מינימום 15 שיעורים (אם אין A2), אבל כאן כבר לומדים על אופנוע עם הילוכים, והמבחן כולל שליטה במגרש ויציאה לכביש.

לעניות דעתי, עדיף בהרבה לעשות רשיון A1, מכמה סיבות:
א. זה דורש ממך מיומנות יותר גבוהה. זה אולי נשמע חסרון, אבל מאחר ובסיום הרשיון את יוצאת לג'ונגל, סליחה - לכביש, מיומנות גבוהה יותר היא יתרון, גם אם דרישות הטסט לא ממש רלוונטיות לחיים האמיתיים. אל תטעי לחשוב שתצאי מטסט יודעת לרכוב טוב, עדיין יהיה לך הרבה מאד מה ללמוד (ויש גם איך לעשות את זה, אבל בואי נדבר שוב כשיהיה רלוונטי), אבל זו נקודת התחלה קצת יותר גבוהה.
ב. זה פותח לך אפשרויות. גם אם תבחרי לקנות אחר כך קטנוע 125 סמ"ק. זה אומר שאת יכולה להחליף, אם אחרי זמן זה מרגיש לך לא מספק, או שהתנאים שלך השתנו, בלי להכנס שוב לסיפור של לעשות רשיון. אני חושבת שרמת ההשקעה הנדרשת בשביל לעשות כל סוג רשיון (בהמשך יש גם A, בלתי מוגבל, אבל לא כרגע), היא די דומה (בסדר גודל), ולכן עדיף להשקיע מראש ברחב יותר.

בסך הכל, דו"ג לא מתאים לכל אחד, אבל למי שכן, זה שילוב של יעילות והנאה, ויש בו הרבה מאד גוונים, שיכולים להתאים לצרכים ורצונות שונים.

 

[נטע שפילברג]

מלא תודה!

אני צריכה לפרסם אותך במקום כל מאמר שיצא לי לקרוא עד עכשיו. בלי חרטא ובשפה שמאוד מתאימה להדיוטים.
מעבר לזה שמורי הנהיגה יודו לך שמכרת לי בצורה מדהימה את סוג הרישיון.

יש מצב שתוכלי אולי לעשות לי סדר יותר פרקטי בראש לגבי מכונית או ד"ג?
אני מבינה שרכב הוא ממוזג, יכול להכיל עוד 4 אנשים, יכול לעזור לי בבוא היום לעבור דירה, יכול לעזור לי לאסוף מישהו משדה התעופה ויכול להושיב לידי את הנשנוש שלי בעת נסיעה ארוכה או משהו כזה.
אבל בשימושים יותר חשובים וקריטיים אני צריכה קצת עזרה. איך זה לנהוג בקטנוע בגשם? גם מבחינת אחיזה בכביש וגם מבחינת ראייה וגם מבחינת אבזור כדי שלאן שאני אגיע, אני אוכל להגיע יבשה.
בחום של 35 מעלות (באר שבע, למשל, ביום קריר) איך תהיה התחושה לנסוע? כלומר, הרעיון להגיע רטובה מזיעה לא נשמעת לי אטרקטיבית..
שאלה אולי מפגרת אבל בקילומטר ה-20 אני כבר אתחיל להתעצבן שלא שאלתי - איך זה עובד עם מוזיקה?.. כלומר, אם אני שמה אזניות, זה בסדר? זה אוטם את הכביש יותר מידי?

 

[אם פי 3]

על השאלות שלך, אני יכולה לענות בעיקר מהחוויה האישית שלי - אנשים אחרים (כולל אותך) עשויים לענות תשובה אחרת, לא פחות טובה.

רכיבה בגשם - לטעמי, זה סוג של תענוג. כן, זה יותר מסוכן וצריך להזהר יותר, גם בגלל תנאים אובייקטיביים (כביש חלק, ראות נמוכה, "מחיקת" סימני הכביש, בעיקר כתומים וכד'), וגם בגלל הנהגים מסביב שכולם סובלים מאותם תנאים, אבל עם ביגוד טוב (מעיל מחמם, כפפות, חליפת סערה) ואפילו בלעדיו (באותן פעמים בהן התעצלתי ללבוש את חליפת הסערה כי חשבתי שאצליח להגיע לפני הסופה, ונרטבתי עד לשד עצמותי ואפילו יותר מכך), יש משהו ממש ממש כיפי ברכיבה בגשם. חוץ מזה, שבישראל יש ממש מעט ימים של חורף אמיתי. רוח חזקה, אגב, מפריעה ומסוכנת הרבה יותר מגשם, במיוחד בכלים הקטנים. באותם ימים, אפשר לבחור בפתרונות תחבורה אחרים. לי אישית יש ליסינגוטומטית שבדרך כלל שומרת על הפנס ליד הבית, אבל גם תחבורה ציבורית, טרמפ עם מישהו מוכר, או אפילו מונית/רכב שכור ליום, יכולים להיות פתרון לימים קיצוניים.

קיץ זה סיפור אחר. חם. מאד. במיוחד בנסיעה עירונית - כי בזמן הרכיבה, הרוח מאווררת ונעימה (גם כשלא מוותרים על מיגון: מעיל קיץ וכפפות קיץ מעבירים את הרוח), אבל ברמזורים - לוהט. יש כל מיני אמצעים להקלה - לא ממש עובד (לי). ועדיין, לרוב אני מעדיפה לרכוב על הקטנוע, וללכת 10 דקות ברגל בשמש עד המשרד (אין כניסה לדו"ג), ולא לעמוד בפקקים, אפילו עם מזגן ורדיו. חוץ מזה, מי ישמור על הפנס, אם אקח את המכונית?
אחד הפתרונות זה להחזיק חולצה נוספת במשרד, ולהחליף כשמגיעה. בדרך כלל זה לא מגיע עד כדי כך (אבל אני לא רוכבת בשעות החמות ממש).

לגבי מוסיקה - זה כנראה עניין אישי. יש כאלו שאומרים שהמוסיקה עוזרת להם להתרכז. לי איכשהו זה לא נראה ממש מתאים (למרות שמאד אוהבת לשמוע מוסיקה, וזו אחת ההנאות כשכן נוסעת בפחית), ומרגיש לי מסוכן מדי, כשרוכבת. אבל זה דבר שתוכלי לגלות כשתרכבי בעצמך, מנסיון אישי. אפשר לרכוב עם אוזניות, ויש גם דיבוריות שכוללות גם רדיו/חיבור למכשיר מתאים. קחי בחשבון, שאם אין זיהוי קולי טוב, רמת התפעול של המכשיר, מוגבלת למדי.

מבחינתי, קטנוע זה גם פרקטי: עוקף פקקים ובעיות חניה, יותר אינטואיטיבי, ולכן מרגיש לי יותר נוח, בהתנהלות בכביש, ובמצבים שדורשים גמישות (חיפוש כתובת, למשל, למרות שתפעול ה-GPS קצת בעייתי), וגם כיף: אני נהנית מתחושת הרוח בנסיעה, מתחושת הגוף בעת הטייה/עיקול או רכיבה מהירה (אפילו שאני לא רוכבת ספורטיבית/מתפרעת, אני לא שליחה, וגם לא כל כך יפה ולא בת 16

), ומודה, שלפעמים גם מהתגובות של אנשים שרואים אשה-רוכבת... בטיולים, אני נהנית (מעבר לחברה) מהמצאות בתוך הטבע - עם הריחות האוטנטיים, עם שדה ראייה רחב יותר וכו'.

השבוע קרה לי פעם ראשונה מאז חזרתי לרכוב (משהו כמו שנתיים וחצי), שבלי שום סיבה מעשית, פשוט בא לי יותר לנסוע באוטו. בדרך כלל זה הפוך.

 

[נטע שפילברג]

סליחה על הבורות

אבל ממש לא הבנתי את עניין הפנס... או שזה עניין של ז'רגון או שאני ממש פספסתי פה משהו... מה זה ליסינגוטומטית ומה העניין עם הפנס השמור?...

בסופו של דבר אני מחפשת מה שפרקטי. אני לא צריכה מחזיק כוסות ואני לא צריכה בובה על המראה. אני כן צריכה משהו שיהיה לי נח לשבת עליו, משהו שיהיה לי נח להחנות ומשהו שיהיה לי זול. הסכום המקורי שחשבתי עליו לרכב הוא 20000 וראיתי שב-30000 אני כבר יכולה לקנות קטנועים חדשים אז אני משערת שאני יכולה למצוא משהו בן 3-4 שיעלה לי משמעותית פחות מ-20000 שזה גם מושך. אני רווקה ואני צריכה קטנוע בעיקר לנסיעות ראשון-ת"א וראשון-רחובות. מבחינת עלויות דלק/מיגון/ביטוח/טיפולים לטווח של נניח 3-4 שנים - מה יותר זול לי?

 

[אם פי 3]

לא קשור לבורות, סליחה ממני

ליסינגוטומטית, זו מכונית הליסינג המשפחתית (האוטומטית, יש מי שחושב שזה הופך אותה לנחותה, בעיני ממש לא, זה דווקא נוח יותר, אבל הכינוי נחמד). "פחית" זה גם כינוי אופנועני למכונית.
התכוונתי שהמכונית חונה ליד הבית ("שומרת" על פנס הרחוב, שלא יברח), למרות שאני לא משלמת עליה דלק ותיקונים (כלומר משלמת, אבל גלובלי, לא תלוי שימוש).

ב-20K ש"ח, את יכולה לקנות קטנוע 250 סמ"ק כמעט חדש (בן שנה או שנתיים). מכונית, תצטרכי להסתפק בישנה הרבה יותר. כשאני הייתי במצב הזה, מכונית עתיקה, הפחידה אותי - שאתקע איתה בדרך, שיהיו תיקונים בלתי צפויים בעלויות מפחידות (הרבה פעמים זול הוא יקר), ובחרתי בקטנוע. אז קניתי חדש - היום אני יודעת שמבחינה כלכלית, עדיף לקנות משומש-חדש, כלומר, כלומר יד שניה (או יותר) אבל עם קילומטראז' נמוך, ואולי גם עדיין באחריות (עדיין צריך לבדוק, שלא נמכר בגלל נזק חמור).

אני לא יודעת לעשות את החישוב של העלויות לפי פרמטרים, ויש שם גם הרבה מאד נעלמים, שאת עדיין לא יודעת.

אם הכיוון של דו-גלגלי (דו"ג) נראה לך באופן כללי, תתחילי ללמוד, ותדחי את ההחלטה. גם אם החשיבה שלך היא פרקטית, דו"ג זה מן חיידק כזה, שאם את לא נדבקת בו, אז תעדיפי לשלם יותר, ולנסוע ברכב סטנדרטי, ואם כן נדבקת - אז תעדיפי לוותר על הנוחות של האוטו הממוזג, ולרכוב.
זה כמובן לא שחור ולבן, ואהבת הרכיבה לא חייבת לבוא במקום שיקול הגיוני, אבל אם זה לא "זה", אז זה פשוט לא רלוונטי.

או אם לצטט חלקית חתימה של אחד הגולשים פה: החיים ללא אופנועים הם לא ארוכים יותר, הם רק נראים ככה (או בגרסה שלי: הם רק תקועים בפקק).

 

[נטע שפילברג]

סבבה

אז באמת אפעל לפי ההצעה שלך ואתחיל בלימודי הרכיבה ומשערת שבהמשך אתייעץ כבר עם המורים לגבי קנייה של כלי אם אחליט שזה יותר רלוונטי לי.
אזזזזז.... יש המלצות איך לבחור מורה לנהיגה (זה בכלל עובד כמו עם רכב?) ומה אני צריכה לעשות לפני השיעור הראשון? (ברכב לדוגמא זה היה איזה טופס סטודנט ובדיקת ראייה)

 

[פרארי1]

מורה נבוכים להוצאת רשיון

http://www.doogri.co.il/MainSite/ContentInfo.aspx?ContentID=766

לקוח מדו"גרי, עוד מגזין דו"ג אינטרנטי עם הרבה מאד מידע.

לגבי בחירת מורה, כדאי שתגידי באיזה איזור, כדי לקבל המלצות ממוקדות.
בכל מקרה, אל תצפי ליותר מדי מהשיעורים, לרוב את עושה סיבובים במגרש והמורה עושה טובה אם הוא מתייחס אליך מדי פעם, מעטים המורים שנותנים גם קצת ערך מוסף.
בכל מקרה, כשיהיה לך רשיון וכלי, מומלץ לקחת כעבור זמן מה קורס רכיבה מתקדמת, שילמד אותך הרבה יותר מהשיעורים וגם לעקבו בפורומים, לקרוא טיפים ולנסות לשפר את הרכיבה והמיומנות.

בהצלחה

 

[נטע שפילברג]

איזה יחס כיפי אני מקבלת בפורום הזה

קודם כל - תודה!
למשם המיקוד - אני מראשון. לשם יתר מיקוד - קדמת/צפון ראשון.
ומה זאת אומרת לא לצפות להרבה מהשיעורים? אמ פי אמרה שזה איזה 15 שיעורים... 15 שעות שבהן אני פשוט נוסעת במעגל?..

 

[dori78]

אם היית מת"א/ר"ג/גבעתיים

הייתי ממליצה לך על המורה שלי. אבל הוא מלמד אצל חגי בגני התערוכה וזה קצת רחוק מראשל"צ.
מצד שני, כשהוצאתי את הרישיון A2 לפני שש שנים - נסעתי כל פעם מגבעתיים להרצליה.

ברוב בתי הספר, נותנים לך משימה (קו ישר איטי/שמיניות) ומשחררים אותך לדרכך. לרוב המורה עסוק עם 4-5 תלמידים במקביל ולא באמת מסוגל לתת לך את תשומת הלב הראויה - כל מה שנוגע לתיקון טעויות תכניות וטיפים אמיתיים לרכיבה, דברים שקשורים בהטיות משקל למשל. המורה שלי, לעומתם, אם הוא קולט שבן אדם רוצה ללמוד לרכב, לא רק להוציא רישיון - מנסה לנתח איפה הבעיה ולא מסתפק ב"תנסי שוב, בסוף זה יצליח".

ברוב בתי הספר, כשמוציאים אותך מהמגרש, מלמדים אותך לעבור טסט:
להזיז את הראש באופן נראה לעין הבוחן לפני הצטלבויות ופניות - לבדוק אם אין מישהו שמגיח בהפתעה, לא לעבור את המהירות המותרת, להתייחס לתמרורים השונים.
המורה שלי מנצל את הזמן הזה גם ללימוד תחילת נסיעה נכונה וזינוק בעליה (בהילוכים), היגוי הפוך וטיפים כמו להסתכל על גלגלי הרכבים ולא על האיתות אם את רוצה לדעת מה האדיוט הולך לעשות, לראות את הנהג של הרכב שלפנייך במראה שלו ולקלוט אם הוא רואה אותך בכלל.

בקיצור - יש מורים ויש מורים.

 

[petrozilia1]

התכוונת : יש מורים לנהיגה ויש מחנכים לנהיגה..

 

[פרארי1]

לא מאד רחוק מזה...

בעיקר אם תחליטי לעשות A2, רוב מה שתעשי בשיעורים זה סיבובים במגרש.
אם תעשי A1, יהיו גם יציאות מחוץ למגרש, אבל כמו שדורי אמרה, בהרבה מקרים יעבדו איתך רק על מה שהטסטרים בודקים.
לצערינו, מערך לימודי הרכיבה בארץ די עלוב ולא באמת מכשיר רוכבים.

אם בא לך, את יכולה להוריד מהאתר של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ערכה לרכיבה מודעת, שנותנת טיפים ודגשים שרוב הסיכויים שלא תקבלי בשיעורי הרכיבה.
זה אמנם לא קורס רכיבה מתקדמת, אבל בהחלט התחלה טובה.

 

[נטע שפילברג]

נהדר! הורדתי!

 

[אם פי 3]

לא רק סיבובים

מסתבר שיש הבדלים בין הטסטים במקומות שונים, אבל הבסיס הוא אותו דבר. לפחות במקום בו אני עברתי את הטסט האחרון שלי, המבחן במגרש כולל ארבעה רכיבים:

1. רכיבה איטית בקו ישר
2. האצה ובלימה (באופנועים עם הילוכים - העלאת הילוך לשני והורדה בחזרה, בלימה בשני הבלמים).
3. "סלאלום" - רכיבה מזגזגת בין נקודות + פרסה הדוקה בקצה
4. "שמיניות" - רכיבה בצורת 8 בתוך שטח תחום.

מי שעובר את השלב הזה באופן תקין (לא לאט מדי, בלי לגעת בקוים וכד'), יוצא לכביש, למסלול קצר, שבו בודקים רכיבה לפי חוקי התנועה (שזו בערך הפעם היחידה שמישהו מקפיד לנסוע/לרכב לפיהם), מבט לפני פניות (זה באמת חשוב, לא להסתמך רק על המראות), ובטחון כללי (פחות או יותר, אני לא בוחנת, אז לא יודעת באמת על מה הם מסתכלים).

עוד משהו שחשוב לי להגיד: שיעורי המינימום הם כשמם, מינימום. יש כאלו שזה מספיק להם לגמרי, ואפילו היו יכולים להסתפק בפחות, אם החוק היה מאפשר, אבל יש גם מי שזקוק ליותר שיעורים וזמן. אלו מיומנויות לא פשוטות שדורשות תרגול. זה בסדר גמור גם לעשות יותר שיעורים, אם צריך.
אני הגדלתי לאחרונה את הרשיון שלי, ולמרות שאני רוכבת באופן קבוע (אם כי על קטנוע, לא על אופנוע כמו במבחן), הייתי זקוקה להרבה יותר שיעורים עד שהגעתי למיומנות טובה - וזה לא אומר כלום. אמנם "אין הנחתום מעיד על עיסתו", אבל במלוא הצניעות אני יכולה לומר, שכשכן ניגשתי לטסט, שלטתי היטב,ולא במקרה עברתי במבחן הראשון, וגם ברכיבה היומיומית (אמנם עדיין על אותו כלי שיכולתי לרכב עליו עם הרשיון הקודם) אני רוכבת סבירה, אולי אפילו קצת יותר מזה (אבל זה כבר זקוקה לאחרים שיעידו עלי, אני לא יודעת).