אז היום השני
אז לקחנו את נונה לוטרינר, והוא טיפל בה ממש יפה אפשר לראות שהוא ממש מבין בחמוסים מסתבר שהיא מייוחמת מס' ימים, וכבר קבענו לה תאריך לעיקור שאוי ואבוי לא תמות לנו :O היא קיבלה את חיסון הכלבלבת הראשון שלה, וחזרה הבייתה שמחה מאוד יחסית לכל הטלטולים. שיחקנו איתה קצת והיא מאוד אהבה את זה. אבל... מסתבר, שלנונה שלנו יש שני צדדים, היא מגיבה אחרת לגמרי לצעצועים עם רעש, הבאנו לה כדור שעושה רעש גדול ובובת כלב שמצפצפת, ואוי ואבוי לי, היא נכנסה למנגנון טורפת, היא כבר לא קיפצה וקימרה את הגב שלה, אלא ניסתה לסחוב את הצעצוע המרעיש מתחת לספה (המחבוא שלה איפה שהיא מחביאה את השלל). בכל פעם שרציתי להרים אותה, היא נתלתה עם הצפורניים שלה על היד שלי, וניסתה לנשוך ממש באגרסיביות, מכיוון שהיא עוד קטנה (חמישה חודשים) היה גם נורא קשה לי לתפוס אותה בצוואר ולהרים אותה בכדי להראות לה שזה אסור. למעשה כאשר ניסיתי לגשת לשם, היא נכנסה יותר לטירוף וניסתה לנשוך יותר חזק, ואפילו הצליחה לפצוע אותי קצת ביד. כל זה לא מפחיד אותי כלל, אני בסך הכל רוצה שהיא תרגיש שהיא יכולה לסמוך על הבעלים שלה, ובכל זאת ניסיתי לתת לה לרחרח את הידיים שלי, ונתתי לה אוכל כאשר היא עזבה את הכדור המרעיש בלפיתת הלסת שלה. אבל אני צריך כאן משהו קצת יותר קיצוני לדעתי, היא דיי אגרסיבית כאשר היא נכנסת למוד הזה. אז בתמצות אני אקצר את שני המצבים: 1. כשהיא משחקת, הגב שלה מקבל צורה של קשת, והיא מקפצת ומוציאה קולות. 2. לדעתי במצב של טורפת, הגב שלה ישר לגמרי, היא נוגסת בכח את הצעצוע ושורטת, ומנסה לסחוב אותו אל המחבוא שלה ומנסה לנער מצד לצד עם הפה שלה את הצעצוע. אני אשמח לשמוע דעות הצעות חוות דעת ! ברור לי שזה תהליך, אבל יחד איתה אנחנו לומדים איך היא מסתגלת ומתנהגת, ובסופו של דבר אני בטוח שהיא תמצא אצלנו בית חם ואוהב, בדיוק מה שהיה חסר לה. תודה מראש Weazel.
Weazel.
